2,200 פצצות מתקתקות: בשקט תעשייתי הפיצוץ בתע"ש עבר והותיר אחריו בור רחב היקפים, המזכיר יותר נפילת מטאור. במדינות מערביות ספק אם אסון אקולוגי כזה היה עובר בכזו שתיקה יחסית.
הבעיה היא שזהו אינו המקום היחידי שבו אירוע טרור אקולוגי כזה עלול לקרוא או לסכן ציבור בגזים מסרטנים: המשרד להגנת הסביבה פרסם לידיעת הציבור מפה ארצית לקרקעות מזוהמות בכל רחבי ישראל, הכוללת יותר מ-2,200 אתרים (!!) רובם הגדול בשטחי יישובים.
רק 300 אתרים נמצאים בהליך שיקום, יותר מ-700 אתרים סיימו הליך חקירה ושיקום ושאר האתרים נמצאים בהליכי חקירה.
כמה נתונים בולטים: ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה, ובכלל זה מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או ישנה פעילות תעשייתית; ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, ביטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים.
יותר מ-1,900 אתרים נמצאים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, וכ-2,000 נמצאים בשטחי יישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע.
הפעם נמנע אסון רחב היקף, אך זה לא נגמר בנוף ים
לגבי נוף ים, במקום פיצוץ היינו יכולים להיות היום בשלבי הקמתה של שכונת מגורים הכי יוקרתית בארץ עם נוף לים באפולוניה, ואולי אז האסון היה גדול יותר.
כן, זה מאד פשוט ואכזרי: בהקשר לתע"ש נוף ים, בו ארע פיצוץ חומרי הנפץ שבוע שעבר, לפני כשנתיים ביהמ"ש העליון החליט בהרכב מורחב לבטל תוכנית לפיתוח האתר עד לביצוע סקר קרקע מעמיק (פסק דין אפולוניה), סקר שאם היה מבוצע היה יכול להתריע על כמויות ומצב חומרי הנפץ שלפתע התפוצצו.
התוכנית, המשתרעת על שטח של כאלף דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה, נועדה להסדיר את הקמתה של שכונת מגורים בהיקף של כ-3,000 יחידות דיור, לצד פיתוח הגן הלאומי אפולוניה.
בשטח התוכנית נמצא אזור שבו פעל עד לשנת 1995 מפעל תע"ש, שעסק בייצור תחמושת, וכתוצאה מפעילות זו נגרם זיהום בקרקע, וקיים גם חשש לזיהום מי התהום. בשנים האחרונות קודמה התוכנית על-ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - הוותמ"ל.
בתום הליכי תכנון ארוכים קבע בית המשפט העליון כי יש להפקיד את התוכנית, ובלבד שבשטחים שבהם יש חשש לזיהום קרקע או מי התהום, הזיהום יטופל בהתאם לסקר סיכונים שייערך. עוד נקבע כי יוקם צוות שייתן מענה לכל בעיה סביבתית, ובכלל זה לזיהום הקרקע.
על החלטה זו ביקשה עיריית הרצליה לקיים דיון נוסף. לבקשה הצטרפו גם עמותת אדם טבע ודין ותושבים. במסגרת הדיון הנוסף בוטלה כאמור הפקדתה ואישורה של התוכנית, והיא הוחזרה לוותמ"ל. שבוע שעבר קבלנו תזכורת לפצצה הממשיכה לתקתק.
זה לא נגמר רק בנוף ים. בכל הארץ בשל התעשיות הביטחוניות אנו בסיכון גבוה שהולך ומתקדם עם פינוי צה"ל ממרכז הארץ לנגב ולגליל.
תע"ש - מלכת זיהומי הקרקע בישראל
זיהומי קרקע מגורמים תעשייתיים ותחנות דלק פזורים בכול רחבי הארץ, אולם אין ספק שמלכת זיהומי הקרקע' היא אכן תע'ש, בתקופתה ההיסטורית, וממש לא רק בנוף ים בהרצליה.
"בכול מקום בארץ בו היה להם אתר ייצור משמעותי הם הותירו חורבן בסדרי גודל דרמטיים, זיהומי קרקע נרחבים, חלקם נספג וזיהם אקוופרים נרחבים בעיקר בפרכלורט (דלק טילים) וחומרי נפץ. כך בתע"ש רמת השרון, תע"ש גבעון ליד רחובות, תע'ש בית הכרם בירושלים וכך בתע"ש טירת הכרמל. הנזק נאמד במאות מיליוני שקלים בכל אתר. למעשה, לצד מעלותיה ותפקידיה החשובים, תע"ש יצרה בישראל את האסון האקולוגי הכבד ביותר", מסביר גידי פרישטיק, עומד בראש מחלקת סביבה וקיימות במשרד עוה"ד מיתר.
מזה 25 שנה עו"ד פרישטיק מנהל מאבקים משפטיים מורכבים ברציפות כנגד תע"ש על מנת לאלץ אותה ואת המדינה לקחת אחריות ולטפל במפגעים. הוא עתר בזמנו לבג"ץ והכריח את המדינה לממן סקר קרקע בשטחי תעש רמת השרון, שם אותר לראשונה זיהום פרכלורט, העלול להיות מסוכן לבריאות אם הוא מגיע למי התהום.
היום הוא מיצג יחד עם עוה"ד תמר מגדל ממשרדו את עיריית רמת השרון בעתירה למנוע פיתוח נרחב בשטחי תעש רמת השרון לפני עריכת סקר סביבתי מעמיק ומוקדם, שיאתר בין היתר את חומרי הנפץ הטמונים, כמו אלו שהתפוצצו בשבוע שעבר בתעש נוף ים.
במקביל הוא מנהל יחד עם עוה"ד הדר אראל קשפיצקי ממשרדו בשם מכון ויצמן ועיריית רחובות עתירה לבג"ץ בגין זיהום הקרקע בתעש גבעון, זיהום שחלחל כבר למי התהום, מתפשט במהירות ומאיים על שטחי המכון ושטחי עיריית רחובות. במסגרת העתירה הודיעה המדינה שבוע שעבר כי היא תממן מאות מיליוני שקלים לניקוי הזיהום. מכרז לעבודות הטיהור צפוי להתפרסם כבר בחודש הבא.
גזי קרקע: למה זה כ"כ מסוכן?
החשש הגדול הוא מפני גזי קרקע, המוגדרים מזהמים נדיפים שמקורם בקרקע או במי תהום מזוהמים. להשכלה, לפי האתר למשרד הגנת הסביבה, הם מתחלקים לחומרים אורגניים נדיפים (VOC), חומרים אנאורגניים (כגון כספית וסולפיד) וחומרים חצי נדיפים (VOC-S). אלו גזים רעילים ולעיתים אף מסרטנים שנודדים בקרקע ועלולים לחדור למבנים (עיליים ותת קרקעיים) דרך סדקים, לרוב ברצפות ובקירות.
חדירת גזי הקרקע למבנים נגרמת עקב הפרשי טמפרטורות והפרשי לחצים בין המבנה לקרקע באזור יסודות הבניין. כאשר גזי הקרקע חודרים למבנה הם מתערבבים עם האוויר בתוך המבנה, והריכוז שלהם עלול להצטבר עד לריכוז המסכן א בריאותם של השוהים במבנה.
אם קיימים גזים נדיפים בקרקע בערכים העולים על ערכי הסף למיגון, ייתכן שקיים צורך לטפל בגזי הקרקע במקור או במיגון המבנה או בשניהם. קיימות טכנולוגיות למיגון, לאיטום ולאוורור של מבנים קיימים ושל מבנים הנמצאים בשלבי תכנון.
המשרד פרסם מסמך הנחיות למיגון מבנים מפני גזי קרקע, ובו מפורטים השיקולים המקצועיים לטיפול הנדרש כגון התקנת מערכות מיגון (אוורור ואיטום). הנחיות אלה עוסקות גם באופן התקנת המיגון.
מסד הנתונים של קרקעות מזוהמות הוא קובץ דיגיטלי של רשומות הכולל אתרים הנמצאים בהליך של חקירה, טיפול ושיקום קרקע. המסד מתעדכן מעת לעת. המסד זמין בצורה מקוונת באמצעות מערכת מידע גאוגרפית. כל רשומה במסד מכילה נתונים טכניים של האתר ונתונים על אודות סטטוס החקירה של האתר כולל מסמכים וצרופות. מסד הנתונים זמין באתר GovMap ובאתר .GovData