גישת המשפט השיתופי, המתבצעת על ידי הליך גישור בין הצדדים, התפתחה כרעיון יעיל ביישוב סכסוכי משפחה וגירושין, ובשנים האחרונות קנתה לעצמה אחיזה גם בתחום הסכסוכים העסקיים, ביניהם גם בתחומי הנדל"ן.
לעומת הגישה האדוורסרית (יריבותית), הנתפשת כגישה השלטת כיום, ומושתתת על עקרונות של יריבות ולעומתיות, מאבק בין עמדות, וחלוקה בין מנצחים מול מפסידים - הגישה השיתופית מקדמת עקרונות של הכרה והבנת הצדדים את הצרכים והאינטרסים של הצד השני, תוך חתירה בהסכמה לאיתור אינטרסים משותפים או משלימים;
הגישה השיתופית דוגלת בשיח משתף, מתוך רצון להגיע לפתרון שיענה על מרב הצרכים והאינטרסים של הצדדים במציאות נתונה. פתרון יציב שיוצר רווח הדדי רחב ככל הניתן ולאו דווקא פשרה לשמה.
האם הגישה השיתופית הזאת מתאימה גם לסכסוכים בתחום הנדל"ן, המאופיינים בסכומי כסף גבוהים מאד?;
את השאלה הזו הפנינו לטל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי לשעבר, המשמש כיום כמיישב סכסוכים בהליכי גישור ובוררות, יועץ ומלווה בעסקאות נדל"ן מורכבות, דירקטור בחברות ובגופים פיננסיים.
"עולם הנדל"ן מורכב ומאופיין בממשקים רבים, לעיתים מדובר בעסקה בודדות ולעיתים בהתקשרות ארוכת טווח ומורכבת," אומר אלדרוטי, "ריבוי ממשקים זה מביא למערכת של התקשרויות, הבנות והסכמים בין הגורמים השונים בעסקה. בשל העובדה כי מדובר בענף דינמי ומשתנה תדיר, מתחוור לעיתים לצדדים כי המציאות בשטח שונה מכפי שחזו תחילה. מצב זה מהווה כר נרחב לחילוקי דעות ולעמדות מנוגדות בין הצדדים".
לדבריו, על פי רוב, למחלוקות אלה נילווה תג מחיר של סכומי כסף גבוהים מאוד, המאפיינים את ענף הנדל"ן. ככל שלא יצליחו הצדדים ליישב ביניהם את המחלוקת - היא תחריף, תעלה בסולם העוצמה ותהפוך לסכסוך, המתגלגל בדרך כלל לכדי הליך משפטי ארוך, יקר ומייגע.
"בנקודה זו חשוב שהעוסקים בענף יכירו את החלופה של פתרון הסכסוך בגישה השיתופית באמצעות הליך גישור פרגמטי על ידי מגשר, וכן את היתרונות שהוא מציע, כגון: הליך חסוי ומהיר, שיח משתף וקשוב לצד האחר, תוך שליטה והסכמה הדדית על התוצאה," אומר אלדרוטי.
"בנוסף, התהליך מאפשר לזהות ולטפל בהשלכות מס ושיקולים פיננסיים אחרים, שאולי לא יובאו בבית המשפט, וכן לחשוף מידע פיננסי רגיש מול המגשר בלבד, דבר אינו מתאפשר בהליך המשפטי המקביל שהוא פומבי וחשוף לעיני כל. כמו כן, ניתן לחזק את תוצאות ההליך בגושפנקא משפטית באמצעות הסכם פשרה שיאושר על ידי בית משפט".
"מנגד," אומר אלדרוטי, "יש לדעת כי לא כל הסכסוכים מתאימים לפתרון בגישה השיתופית בהסכמה, ולעתים הצדדים עשויים דווקא להגיע לתוצאות בצורה יעילה יותר בשיטות אחרות ליישוב סכסוכים. זאת, כיוון שהצדדים חייבים להיות רתומים מיוזמתם להליך. עליהם להיות מוכנים לעבוד יחד, להקשיב ולהתחשב באינטרסים של האחר ולהסכים לקבל 'פשרות', מה שאולי לא יהיה אפשרי במצבים מסוימים של סכסוכים טעונים".
"לסיכום, בחירה במסלול הגישה השיתופית במקום התנהלות במסלול התנצחות רגיל לא מתאים לכל מקרה, שכן הוא מצריך מהמעורבים בו מחויבות ורצון אמיתי לסיים את המחלוקת בהסכמה ובאופן המיטבי ביותר לכל הצדדים, תוך הסכמה לפשרות, מה שלא מתאים בסכסוכים טעונים מאד".
"עם זאת, יתרונות הגישה עולים על חסרונותיה, ובהחלט יש מקום כי תגדל המודעות אליה בקרב העוסקים בענף הנדל"ן - ויורחב השימוש בה", מסביר אלדרוטי.