שני מנופים קרסו בשבוע שעבר באתר בנייה בהרצליה, כתוצאה מרוחות עזות וכנראה גם מתחזוקה לקויה וחוסר יישום של נהלי בטיחות. בנס לא היו נפגעים.
מחדל הפיקוח על מנופים באתרי בנייה בישראל נמשך כבר שנים ארוכות. במקרים רבים יש מנופים משומשים שמיובאים לישראל ללא פיקוח, ובמקרים אחרים מדובר במחדלי בטיחות של חברות המספקות מנופים וכן באי בדיקה מקצועית של תקנות המנוף ע"י חברות הבנייה שלא מקפידות על סגירות האתרים בזמן רוחות חזקות.
התחום פועל ללא הכשרה מתאימה, היעדר פיקוח מתאים לתקינות המנוף ושעות עבודה שחורגות מהמותר בחוק. רבים מהמנופאים כלל לא הוכשרו לכך ועובדים עם תעודות מזוייפות או תעודות של מישהו אחר. ענף המנופאים, שכל אתר בנייה תלוי בו, הוא פצצת זמן מתקתקת.
התחזוקה לקויה, התקנים למנופים מאפשרים יבוא מנופים יד שנייה מחו"ל ואיש לא בודק את איכות המנוף. מפעילי המנופים נאלצים לעבוד יותר מ- 14 שעות, בלי תנאים מינימלים, בלי שירותים או ברז מים. הכל פעול בשיטת ה"יהיה בסדר" ותאונות העבודה ממשיכות, אך כולם מתקדמים הלאה. תנאי העבודה של המנופאים היא שעתית; אין העסקה ישירה והכל דרך חברות כח אדם. לכן תמיד יהיו מי שימלאו את התפקיד, גם אם הדבר כרוך בעבירה על החוק.
חברות כח אדם הפכו לשיטה המקובלת על חברות הבנייה בהעסקת מנופאים. זה קורה כדי לחמוק מאחריות פלילית במקרה של תאונה. כל תאונה בענף נופלת על כתפי מנהל העבודה, ואם מעורב בכך מנוף, אז גם מפעיל המנוף עלול למצוא את עצמו במעצר. חברות הבנייה מסירות מעצמן את האחריות כי כביכול כולם אצלם מועסקים דרך חברת כח אדם, וכך האחריות מתגלגלת הלאה ואינה עוצרת אצל מי שאתר הבנייה נמצא תחת אחריותו, אלא על העובד עצמו, שמועסק דרך חברת כח אדם, וכך העובד נותר לבד במאבק, ללא גב וללא גיבוי חוקי.
אם היה מתבצע פיקוח וביקורת אמיתית על המנופים בישראל כמו שנעשה לגבי מעלויות, כזה שבודק את כשירות המנוף, תעודות המקצוע של המפעילים ושעות העבודה באתרים, סביר להניח שעשרות אתרי בנייה היו נסגרים מיידית. בנוסף, המדינה מסרבת להתייחס למנופים בדומה להתייחסות לכלי רכב כבד, כך שהרישוי אינו במשרד התחבורה אלא במשרד העבודה.
לאחר פגישתי עם שרת התחבורה והצוות במשרדה, נענו לקריאתי בחיוב והם מוכנים לטפל בתופעה לבחון ולהעביר את הכלי למשרד התחבורה. צוות משותף של משרד התחבורה ושלנו הוקם לשם כך, על מנת שיבחן את הבקשה להעברת המנוף לפיקוח של משרד התחבורה.
אם המדינה, ביחד עם עם חברות הבנייה, לא ישכילו לתקן ביחד את העיוותים המסוכנים, המצב רק יחמיר ובסופו של דבר הציבור הוא שישלם את החשבון.
מערכת היחסים בין חברות כוח האדם לקבלן גובה מחיר כבד מהמנופאים ופוגעת בבטיחותם ופרנסתם. אני מתכוון לדואג לכך ששום מנופאי לא יצטרך להתמודד מולם לבד.
אני שמח שחברי ועד ארגון מפעילי עגורן צריח בהסתדרות החדשה פועלים ללא הרף לצרוף מנופאים לאיגוד על מנת שגם הם ייקחו חלק פעיל במאבק להסדרת הבטיחות והשמירה על חיי העובדים ותנאי העסקת המנופאים בענף. כמו כן, בימים אלו הצטרפו לאיגוד הבניין יותר משליש עובדים של חברת צור ירום המעסיקה מנופאים. בימים אלו יש בכוונתי לחתום מולם על הסכם קיבוצי.
