וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקרת זכוכית: לנשים נדרשות 53 משכורות יותר מגברים לרכישת דירה

עודכן לאחרונה: 31.5.2023 / 12:12

קח לך אישה ובנה לה בית? מדו"ח שמפרסם מרכז אדוה עולה כי אי השוויון המגדרי לא פסח גם על תחום הדיור, כאשר לאישה נדרש בממוצע 53 משכורות יותר מאשר לגברים לרכישת דירה ממוצעת - 4.5 שנות עבודה נוספות

אישה צעירה עם קופת חיסכון בצורת חזיר. ShutterStock
אילוסטרציה: אישה צעירה חוסכת לדירה/ShutterStock

מה הקשר בין משבר הדיור ובין אי-השוויון המגדרי? מרכז אדוה מפרסם היום (ד') דו"ח חדש המציג סקירה אודות מצבן הכלכלי ומידת יכולתן של נשים להשיג דירה בבעלות ודירה בשכירות, תוך התייחסות למקום מגורים ומצבי חיים שונים.

למרות מרכזיותו של משבר הדיור בשיח הציבורי, ועל אף שנכתבו לא מעט מחקרים על נשים ובאופן ספציפי על אימהות חד הוריות בדיור הציבורי, עד היום לא נכתב בישראל דו"ח כמו זה, הבוחן את משבר הדיור כסוגיה מגדרית ואת ההשלכות הייחודיות של מדיניות הדיור על נשים בכלל ועל נשים מקבוצות אוכלוסייה ספציפיות בפרט.

הדו"ח, שנכתב על-ידי ד"ר יעל חסון, ירון הופמן-דישון ותהילה שרעבי, ומתפרסם בשיתוף פעולה עם קרן אברט-ישראל, מציג את ההשלכות הספציפיות של משבר הדיור על נשים, ואת האתגרים הייחודיים עימם מתמודדות נשים בתחום הדיור, בהתבסס על עיבודים של מרכז אדוה לנתונים סטטיסטיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, ומשרד הבינוי והשיכון, וכן ניתוח מסמכי מדיניות, סקירת ספרות, שיחות עם בעלי תפקידים וניתוח איכותני של ראיונות שנערכו עם ממתינות לדיור ציבורי המקבלות סיוע בשכר דירה.

נתונים מהדו"ח: באיזו עיר הפער הגדול ביותר?

נכון לשנת 2019 - בעוד שלגברים נדרשו 113 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, לנשים נדרשו 166 משכורות - פער של 53 משכורות, כמעט 4.5 שנות עבודה נוספת.

באופן מפתיע מצד אחד, עקב העבודה שהמשכורות בתל אביב גבוהות יותר משמעותית מהממוצע בשאר הארץ, ולא מפתיע מצד שני עקב מחירי הדיור בעיר עצמה, ובמחוז תל אביב בכלל - הפער המגדרי בנשיגות דיור הוא הגבוה ביותר במחוז תל-אביב - פער של 66 משכורות. הפער הנמוך ביותר נרשם, כמובן, בפריפריה, במחוזות הצפון והדרום.

בנוסף, במחוזות צפון, חיפה ודרום, שכרם הממוצע של גברים מאפשר להם לממן משכנתה ממוצעת באופן עצמאי, כיחידים. לעומת זאת, נשים, המשתכרות שכר ממוצע אינן יכולות לממן משכנתה באופן עצמאי לרכישת דירה ממוצעת באף מחוז.

בנוגע לשכירות, על פי המחקר, שכרם הממוצע של גברים בכל מחוז מספיק על מנת לממן בעצמם שכר דירה שאינו עולה על 30% מההכנסה במרבית המחוזות בישראל, מלבד תל-אביב וירושלים. מנגד, שכרן הממוצע של נשים בכל מחוז, אינו מאפשר לשכור דירה לבדן במחיר שאינו עולה על 30% מההכנסה באף אחד ממחוזות ישראל.

אתגרי דיור בקרב אימהות חד-הוריות

אימהות חד הוריות לילדים עד גיל 17 מאופיינות בשיעור גבוה של מגורים בשכירות ובשיעור נמוך ביותר של מגורים בבעלות.

בשנת 2021, כ-43% מהאימהות החד-הוריות התגוררו בשכירות פרטית, לעומת כ-24% מהזוגות הנשואים, וכ-30% מהאבות החד-הוריים. כ-48% מהאימהות החד-הוריות התגוררו בדירות בבעלות, לעומת 72% מהזוגות הנשואים וכ-61% מהאבות החד הוריים.

כמעט רבע מהמשפחות החד הוריות (23%) חיו בשנת 2021 בעוני. וכשליש מהן סבלו מאי-ביטחון תזונתי (34%). למרות שיעורים גבוהים אלו, רוב האימהות החד הוריות החיות בעוני אינן זכאיות לדיור ציבורי.

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בשנת 2017, 62% מדיירי הדיור הציבורי היו נשים - 75% מהן היו נשים יחידות או אימהות חד-הוריות, והיתר נשים שהתגוררו עם בני זוג. בשנת 2021, שיעור המשפחות החד הוריות שגרו בדיור ציבורי היה גדול כמעט פי 3 מהשיעור המקביל בקרב כלל המשפחות עם ילדים.

כ-5% מכלל האמהות החד הוריות התגוררו בשנת 2021 בדיור ציבורי. שיעורים גבוהים יותר נרשמו בקרב אימהות חד הוריות יוצאות ברה"מ לשעבר (כ-9%), מזרחיות (כ-8%) ויוצאות אתיופיה (כ-7.5%).

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

נשים נפגעות אלימות נאלצות להמשיך להתגורר בבית

חשוב לציין כי אלימות במשפחה אינה מהווה קריטריון לזכאות לדיור ציבורי;

על כן, נשים הסובלות מאלימות במשפחה מתמודדות גם הן עם אתגר ייחודי בתחום הדיור, ובהיעדר חלופות נאלצות לעיתים להמשיך ולהתגורר בבית שהפך למקום מסוכן.

סיוע בשכר דירה ניתן לנפגעות אלימות ששהו במקלט (או זכאיות למקלט) לתקופה של עד 3 שנים. הסכום יורד עם השנים: אישה עם ילדים זכאית ל-1,370 שקל בחודש בשנה הראשונה ול-883 שקל בשנה השלישית.

למרות העלייה במחירי השכירות, מאז שנת 2002 סכומי הסיוע כמעט ולא עודכנו. ביחס למחירי השכירות הפרטית, ירד חלקו של סכום הסיוע בשנת הזכאות הראשונה מ-46% משכר הדירה החודשי הממוצע בשנת 2002, ל-36% בשנת 2012, והוסיף לרדת ל-33% בשנת 2022.

ומה הממשלה עושה בנושא? מבט מגדרי על המדיניות הממשלתית לסיוע בדיור

בשנים האחרונות, הפך הסיוע בשכר דירה למסלול הסיוע העיקרי של המדינה למשקי בית - מסלול שאינו מתוקצב דיו, נטען בדו"ח, ואינו מגשים את מטרתו בסיוע בהשגת קורת גג יציבה.

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בשנת 2017, מקרב כ-165 אלף מקבלי סיוע בשכר דירה 62.5% היו נשים: 38% מהן היו יחידות, 13% אימהות חד-הוריות והיתר קיבלו את הסיוע כחלק מזוג.

המדיניות הנוכחית לסיוע בשכר דירה מפקירה את השוכרות לשוק הפרטי ומעלה קשיים רבים בהתמודדות אל מול משכירי הדירות, חיים בצל סכנת פינוי, מעברים תכופים בין דירות ועוד.

כמו כן, בדו"ח נטען כי בעשורים האחרונים נטשה ממשלת ישראל את הדיור הציבורי, תוך צמצומו על-ידי מכירת הדירות הציבוריות מבלי להשקיע בבניית דירות חדשות. לאור זאת, עבור אימהות חד הוריות הקושי להשיג דיור גדול אף יותר - והוא מוביל את חלקן למחוסּרותּ דיור. כך, הן בקרב מחוסּרות הדיור והן בקרב דיירות הדיור הציבורי והממתינות, ייצוגן של אימהות חד הוריות עולה על חלקן באוכלוסייה.

אישה מאוימת על ידי בעלה. ShutterStock
אילוסטרציה: אלימות במשפחה אינה מהווה קריטריון לזכאות לדיור ציבורי/ShutterStock

נשים הממתינות לדיור ציבורי מצויות במעגל עוני שהן מתקשות לצאת ממנו;

בעוד שהוצאותיהן על דיור גדלות מבלי שיתעדכן סכום הסיוע, הן מתקשות להגדיל את הכנסותיהן. זכאותן לדיור ציבורי תלויה בין היתר בקבלת קצבת הבטחת הכנסה - קצבה שתישלל מהן באם שכרן יעלה מעל לרף הנקבע בחוק, המותיר אותן פעמים רבות מתחת לקו העוני.

היותן זכאיות לדיור ציבורי מאפשר להן לקבל מענק סיוע מוגדל בשכר דירה, אולם גם הוא תלוי בקריטריון הכנסה.

  • עוד באותו נושא:
  • נדל"ן
  • נשים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully