אושר עדכון המדיניות לבנייה ירוקה בתל אביב: איך תושפע הבניה בעיר?

עיריית תל אביב-יפו מדווחת היום (ג') כי אישרה את עדכון המדיניות העירונית לתכנון ובנייה בת קיימא בעיר ואת הרחבתה.

עם העדכון, יעלה התקן המחייב לבנייה ירוקה בתל אביב-יפו מרמה של שני כוכבים לרמה של שלושה ואף ארבעה כוכבים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, ובכך תביא את המבנים החדשים בעיר לסטנדרט חסר תקדים בישראל. קבלת הדירוג מתבצעת באמצעות צבירת נקודות לפי התקן לבנייה ירוקה, שמחייב התייחסות לתשעה נושאים - אנרגיה, קרקע, חומרים, מים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות.

בין התועלות העיקריות בבנייה ירוקה ניתן למצוא חיסכון ממוצע של25% בהוצאות חשמל לטובת דירות בבנייה ירוקה לעומת דירות בבנייה סטנדרטית, וכן חיסכון של כ-21% בצריכת מים לטובת דירות בבנייה ירוקה. התועלות העקיפות של בנייה ירוקה כוללות שיפור בריאותי לדיירים, השפעות פסיכולוגיות חיוביות, העלאת ערך הנכס, הורדת עלויות תחזוקה, הפחתת פליטות גזי חממה ועוד.

בנוסף, תל אביב התחייבה לקחת חלק פעיל במאמץ הבין לאומי להתמודדות עם משבר האקלים שכבר פוקד אותנו. כחלק מחויבויותיה בארגונים ובאמנות בין לאומיות, אימצה העירייה יעדים שאפתניים, ומדיניות זו צפויה לסייע בעמידה בהם.

בכך, עדכון המדיניות העירונית בתחומים אלה יאפשר לעיר, שנמצאת בשנים האחרונות בתנופת בנייה חסרת תקדים, להמשיך ולהוביל את ההיערכות לשינויי האקלים לטובת התושבות והתושבים, מתוך ראייה ארוכת טווח ובת קיימה.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "תל אביב-יפו ממשיכה להוביל את המדינה בעשייה ענפה וחסרת פשרות. משבר האקלים מחייב אותנו להציב לעצמנו יעדים שאפתניים שיאפשרו לשמור על התושבים ועל הסביבה בעתיד הקרוב והרחוק. בנייה ירוקה בסטנדרט גבוה תביא עמה חיסכון בחשמל, בצריכת מים, מצב בריאותי טוב יותר, הפחתת פליטת גזי חממה ועוד לא מעט יתרונות בעבור תושבות ותושבי העיר ולרווחת הדורות הבאים".

הרבה יותר חניות אופניים; הכפלת תקן החניה לאופניים במבני מגורים, משרדים ובמבני חינוך, בכדי להתקרב ליעד האסטרטגי של תל אביב-יפו, לפיו 25% מהנסיעות בעיר עד שנת 2030 תבוצענה בכלים שאינם ממונעים. עדכון המדיניות מתייחס להגדלת היצע החניה בבנייה חדשה ולקביעת הנחיות לחניה נגישה, נוחה ובטוחה. במסגרת כך המדיניות גם דורשת הקמת מלתחות ומקלחות כדי להמשיך רכיבה ולעודד אותה.

בנייה ירוקה על פי דירוג אנרגטי; עליית מדרגה בדרישות העירוניות, בהן עלייה ברמת הדרישות לתקן בנייה ירוקה, החלת דירוג אנרגטי על יחידות דיור והחלת דרישה חדשה לאיפוס אנרגטי של מבני ציבור. מבנה מאופס אנרגיה הוא מבנה המייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים בהיקף העומד בכמות החשמל שהמבנה צורך לאורך השנה.

ניהול אנרגיה בצורה חכמה ויעילה; הצורך בקידום ניהול וייצור אנרגיה הוא הכרח בהתמודדות עם המחסור הצפוי בחשמל בשנים הקרובות. לפי המדיניות המעודכנת יינתן תוקף לדרישה לעריכת דו"ח ניהול אנרגיה עפ"י מתודולוגיה עירונית, תיקבע דרישה ליעילות מינימלית למערכות לחימום מים, ותחויב התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף משמעותי בגג המבנה ובחזיתות החשופות לקרינת השמש. כמו כן, יחויבו בניינים חדשים בהיקף משמעותי לשלב מערכות ניהול אנרגיה ואגירתה לטובת צמצום ביקושי השיא בחודשי הקיץ.

מיקרו אקלים; על פי העדכון, יוגש דו"ח מיקרו אקלים כנספח מחייב בתחומים כגון רוחות, צל וסנוור, מעטפת מבנה, חלחול וניהול מי נגר. ציפוף המרחב הבנוי, לצד מערכות אקלים חריגות בחודשי הקיץ והחורף, מחייבים שינוי סדר עדיפויות בתכנון מבנים חדשים בעיר.

עצים, צל ובתי גידול לעצים; לעצים חשיבות רבה לעיר ולאיכות חיי תושביה בתרומתם לסביבה בריאה, לוויסות לחות וחום ויצירת מרחב עירוני ירוק ונעים. עדכון המדיניות מחייב התחשבות בעצים הקיימים במגרש כבר בתחילת הליך התכנון, ודרישה לשמירה על בתי גידול (מרחב המחייה של שורשי העץ) למניעת נזקים בעבודות. עוד מציע העדכון מתן תוקף הנחיות לנטיעת עצים במרחב הציבורי והפרטי והנחיות להצללת המרחב הציבורי. צעד זה משלים תכנית פעולה עירונית בשם "יער עירוני". העיר שואפת לשמור ולהגדיל את כמות העצים בשטחה ונוטעת בכל שנה כ- 10,000 עצים במטרה לעמוד ביעד של תוספת 100,000 עצים לעיר עד שנת 2030.