מרכז אדוה מפרסם היום (א') את המסמך הראשון במסגרת הסדרה לניתוח תקציב המדינה 2024-2023. המסמך מנתח את תקציב השיכון והבינוי לשנים 2024-2023 וקובע: יחס הפוך בין הכנסות המדינה מהנדל"ן לבין תקציב משרד השיכון.
מצד אחד נרשם זינוק שיא בהכנסות המדינה מנדל"ן בשנת 2021 ל-45 מיליארד שקל. מנגד, ירידה חדה בתקציב המשכנתאות המסובסדות; לגבי הסיוע בשכר דירה - התקציב עולה, הסיוע נשחק; בנוגע לדיור הציבורי, התקציב מוסיף להיות נמוך ותחזוקת הדירות לקויה במיוחד.
המסמך, שנכתב על-ידי ירון הופמן-דישון, חוקר מדיניות הדיור של מרכז אדוה, מראה כי לפי ההצעה, יעמוד תקציב משרד הבינוי והשיכון בשנת 2023 על כ-6 מיליארד שקל, ועוד פחות מכך בשנת 2024. שום כלום.
מצד שני, השרים מתגאים ללא חת על השקעות ותקציבים גדולים לכאורה כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור ולסייע לציבור להשיג קורת גג, גם אם אין מאחורי כך דבר. גם בהצעת התקציב הנוכחית אין בשורה.
ירון הופמן-דישון: "מזה שנים שהמדינה אינה עומדת באחריותה לסיוע בהשגת דיור לכלל האוכלוסייה. בשנה האחרונה עמדו הכנסות המדינה על מיליארדי ש"ח במיסי נדל"ן ובמכירת קרקע. לעומת זאת, הסכומים שהמדינה מוציאה על מסלולי הסיוע השונים - משכנתאות מסובסדות, סיוע בשכר דירה ודיור ציבורי - קוצצו בעשורים האחרונים וגם בתקציב הנוכחי אין בשורה. כל עוד המדיניות תמשיך בכיוון זה, ובמיוחד על רקע עליות הריבית בשנה האחרונה, יותר ויותר ישראלים לא יוכלו להבטיח לעצמם קורת גג יציבה וראויה".
בשנת 2021, זינוק שיא בהכנסות המדינה מנדל"ן
במקביל לצמצום בתקציב משרד הבינוי והשיכון, הכנסות המדינה מנדל"ן המשיכו לעלות. בשני העשורים האחרונים עלו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן עלייה ריאלית מ-4.2 מיליארד שקל בשנת 2001 ל-12.1 מיליארד שקל בשנת 2020. בשנת 2021 נרשם זינוק חד וההכנסה הכוללת ממיסים אלו טיפסה ל-18.4 מיליארד שקל.
בנוסף, בין השנים 2000 ל-2020, הכנסות המדינה מהעברות רשות מקרקעי ישראל נעו בין כ-100 מיליון שקל ל-כ5 מיליארד שקל בשנה, והצטברו לכ-45 מיליארד שקל במהלך שני העשורים.
בשנת 2021 נרשם זינוק חד בסכום שהעבירה רשות מקרקעי ישראל למדינה, שהגיעו לסכום שיא של 14.8 מיליארד שקל בשנה, כמעט שליש מסך הסכום שהועבר למדינה במהלך שני העשורים האחרונים.
הסיוע בשכר דירה: התקציב עולה, הסיוע נשחק
כיום, הסעיף הגדול ביותר בתקציב משרד הבינוי והשיכון הוא הסיוע בשכר דירה. הסיוע ניתן למשקי בית שאין בבעלותם דירה ושעומדים במספר קריטריונים לקבלת הסיוע (קשישים, עולים, נכים, מקבלי קצבת הכנסה וכו').
גובה הסיוע נקבע לפי פרמטרים של קריטריון הזכאות, גיל, מספר הנפשות במשפחה ואזור המגורים. בשנת 2022 עמדה ההוצאה לתשלומי הסיוע בשכר דירה על 2.3 מיליארד שקל, כ-41% מסך תקציב הבינוי והשיכון בשנה זו.
בהצעת התקציב לשנים 2023-2024 מתוקצב סכום דומה. אלא שעל רקע עליית מחירי השכירות שחלה ב-15 השנים האחרונות, ירד חלקו של הסיוע הממוצע בשכר הדירה החודשי מ-30.1% בשנת 2007 ל-24.4% בשנת 2017.
גם בשנת 2022 לא חל שיפור ניכר: אמנם, בין 2017 ל-2022 עלה הסכום החודשי הממוצע עלייה ריאלית מ-981 שקל ל-1,043 שקל - אלא שהעלייה המקבילה בשכר הדירה הממוצע הארצי שחקה את מרבית ההעלאה, ומשקלו של הסיוע בשכר הדירה הממוצע עלה רק במעט, והגיע ל-24.7%.
הדיור הציבורי: התקציב מוסיף להיות נמוך ותחזוקת הדירות לקויה במיוחד
הביסוס של מדיניות הדיור הממשלתית על סיוע בשכר דירה פגעה באפשרות להרחבה ושיפור הדיור הציבורי בישראל. כחלק ממדיניות "השוק הפרטי", נטשה ממשלות ישראל את הדיור הציבורי, הקשיחו את הקריטריונים לזכאות והמעיטו או אף ביטלו לחלוטין את ההשקעה התקציבית בבנייה חדשה של דיור ציבורי.
בעשור האחרון הייתה ההשקעה נטו של משרד הבינוי והשיכון בדיור הציבורי נמוכה יחסית, ועמדה על סכום של כ-300 עד 500 מיליון שקל בשנה בלבד.
בהצעת התקציב לשנים 2024-2023 לא צפוי שינוי מהותי בסעיף הדיור הציבורי, כאשר ההוצאה נטו מתוקצבת ל-213 מיליון שקל בשנת 2023, ול-285 מיליון שקל בשנת 2024 (במחירים קבועים לשנת 2022).
בנוסף, מזה שנים שתחזוקת הדיור הציבורי אינה מתוקצבת כראוי, ומצבן התחזוקתי של דירות ציבוריות רבות הוא לקוי ביותר. לפי הערכה שמסרה חברת 'עמידר' למבקר המדינה, התקציב השנתי הנדרש לתחזוקה ראויה של דירות הדיור הציבורי עומד על כ-400 מיליון שקל בשנה.
בפועל, התקציב העומד לרשות תחזוקת הדיור הציבורי נמוך בהרבה: בעוד שבין שנת 2015 ל-2016 עלתה ההוצאה עבור תחזוקת הדיור הציבורי מכ-92 מיליון שקל לכ-214 מיליון שקל, משנת 2017 חזר הסכום לרדת, והגיע לשפל של כ-91 מיליון שקל בשנת 2021.
"מדגיש את עומק המשבר בשוק הדיור"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בתגובה על המחקר של מרכז אדוה שפורסם היום:
"אם מחר הנגיד שוב יעלה את הריבית - זו תהיה הצהרת כשלון של הבנק המרכזי בישראל ותרומה קריטית להרס ענף הבניה והתשתיות בישראל, ענף שהוא הקטר שמוביל את המשק. בנק ישראל נכשל לחלוטין בחוסר ההבנה שלו שהריבית אינה משפיעה על האינפלציה, להיפך, היא מלבה אותה. והיום, כאילו כדי לשפוך דלק על המדורה התפרסמו נתוני מרכז אדוה לפיהם קיים כיום יחס ההפוך בין הכנסות המדינה מהנדל"ן לבין תקציב משרד השיכון. נתון זה מראה שהממשלה זנחה בשנים האחרונות את הענף ומדגיש את עומק המשבר בשוק הדיור. לכן העלאת הריבית מחר על ידי בנק ישראל תחריף את המצב עוד יותר".
"נכון להיום, ענף הבניה והתשתית נמצא במיתון: הביקושים לדירות צנחו, התחלות הבניה ירדו ל-50% מהקצב שבתקופה המקבילה אשתקד, מכרזי רמ"י נכשלים בזה אחר זה, אין יזמים וקבלנים שמוכנים לרכוש קרקעות, חברות ביצוע בניה ותשתיות רבות נמצאות על סף קריסה כלכלית. בנק ישראל יכול וצריך ללמוד מכך שמדינות רבות באירופה הבינו מזמן שהעלאת הריבית לא רק שאינה תורמת לריסון האינפלציה אלא פוגעת בכלכלה ולכן במדינות אלה הריבית נמוכה הרבה יותר"