בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה את עמדת המדינה - ודחה את ערעורם של מנהלי הגוש הגדול בשאלת זכויות המדינה בשטח הגוש וגובה שכר טרחתם, המוערך בכ-350 מיליון שקל; עוד נקבע, בין היתר, כי המדינה תקבל 50% מהזכויות בתכנית תא/3700 (שדה דב) וכן כי היא לא תשלם שכר טרחה למנהלים על קרקעות הבעלים הפרטיים שהועברו אליה.
כזכור, המקרקעין המכונים "הגוש הגדול" בצפון העיר תל אביב מוחזקים ברובם ע"י מאות בעלים פרטיים וגם למדינה היו שטחיים היסטוריים משלה בחלקה. מעבר לשטחים אלו, בעקבות התחייבות המדינה לפינוי שדה דב, נחתם בשנת 2008 הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ובו התחייבו הבעלים פרטיים להעביר למדינה 50% מזכויותיהם משטח החלקה.
המנהלים טענו כי מאחר והשטח נוהל על ידם עד לשלב בו עבר למדינה, ואין מדובר בשטחי המדינה ההיסטוריים, זכאיים הם לשכר טרחה גם משטח זה על אף העברתו למדינה. מדובר בשכר טרחה המוערך בכ-350 מיליון שקל.
בנוסף, טענו המנהלים כי אותו הסכם משנת 2008 אינו חל על חלקה הצפוני של החלקה בה מפותחת היום תכנית תא/3700 אלא שהוא מתייחס לשטח בו שכן שדה דב בלבד.
המנהלים הגישו 3 ערעורים - שנדחו, ויעלו להם 110 אלף שקל
במסגרת ההליך, בית משפט השלום בהרצליה דחה את טענות המנהלים וקבע כי המנהלים אינם זכאים לתשלום שכר טרחה מן המדינה עבור שטח קרקע אשר הועבר למדינה כתוצאה מהסכם 2008, וכן כי הבעלים הפרטיים אינם חבים בתשלומי מיסים חלף המנהלים, עבור הזכויות אשר ניתנות למנהלים כשכר טרחה מן הפרטיים.
בנוסף, קבע ביהמ"ש השלום כי הסכם 2008 חל על כל החלקה ומשכך, מדינת ישראל זכאית לקבל חצי מזכויות הפרטיים גם בתכנית תא/3700.
עקב כך, המנהלים הגישו 3 ערעורים ובקשת רשות ערעור בגין החלטות אלו. הדיון בהם אוחד על ידי בית המשפט. בשבוע שעבר ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר אימץ את החלטת בית משפט השלום והוסיף את נימוקיו.
באשר לשאלת שטחי המדינה בתוכנית תא/3700 תקף בית המשפט את היעדרה של עדות מטעם המנהלים וציין כי המדינה הביאה עדות מהימנה, של גורמים אשר היו מעורבים בחתימת ההסכם, באשר לנוסח ההסכם ולפרשנותו.
ממילא, קובע בית המשפט, כי מדובר בסעיף שניסוחו בהיר ואין ראיה לכך שהצדדים התכוונו ליצור חריגים בחלקה. באשר לשכר שטחת המנהלים חוזר בית המשפט וקובע כי למדינה קיים סעיף פטור משתלום שכר הטרחה וממילא ממועד קבלת השטחים המדינה היא זו המקדמת את התכנון.
בשאלת המיסים שנגעה יותר לבעלים הפרטיים ולרצון המנהלים כי אלו ישאו בכל תשלום מס אשר יוטל עליהם בעתיד, מקבל בית המשפט את עמדת הבעלים הפרטיים וקובע כי כל פרשנות אחרת למעשה תביא להגדלת שכר הטרחה של המנהלים שממילא גבוה הוא ולא לכך התכוונו הצדדים.
לפסק דינה של סגנית הנשיא יהודית שבח הצטרפו השופטים יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ, ובכך - בית המשפט חייב את המנהלים בהוצאות משפט בגובה 40,000 שקל בעבור הערעור הראשון ו-70,000 בעבור הערעור השני, שיועברו למדינה.
את המדינה ייצגו עורכות הדין קרן יוסט ומאיה לויאן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).