לאחר דיונים מקצועיים וגיבוש המדיניות במינהל ההנדסה ואחרי דיונים שהתקיימו בלשכת סגן ראש עיריית ת"א, ראובן לדיאנסקי שממונה על תחום איכות הסביבה, קיימות ושפ"ע בעיר, אושרה אתמול (10/5) המדיניות החדשה לתכנון בר קיימא בוועדת המשנה לתכנון ובנייה.
בשנים האחרונות התגברה המודעות לנושא בנייה ירוקה בישראל, התקן לבנייה ירוקה מתעדכן כל הזמן, קיימים יועצי בנייה ירוקה ותקנות בנייה ירוקה הפכו גם לתקן מחייב. מטרת הדיון שהתקיים, הייתה, בין היתר - ניסוח מדויק ונגיש של דו"חות ונספחים אשר נדרשים לכל שלבי התכנון והבנייה: תכנית מפורטת, תכנית עיצוב ותהליך הרישוי וגם הגדרת נספחים הקובעים דרישות עירוניות לתחומי תכנון בר קיימא.
ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית ת"א הממונה על תיק איכות הסביבה, קיימות ושפ"ע: "עקרונות של יעילות אנרגטית וייצור אנרגיה, אפשרויות חלחול מי נגר וחיסכון במים, ריבוי עצים וצמחייה במגרשים, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה ועוד מהווים נדבך משמעותי ביכולת שלנו להתמודד הלכה למעשה עם משבר האקלים ולממש את החזון העירוני שלנו בנושא. החזון שלי שבטווח של 5 שנים תהפוך להיות לאחת הערים המובילות בעולם בתחומי איכות הסביבה, כמו: פריז, ונקובר וקופנהגן".
כמה כוכבי בנייה ירוקה יש לבניין שלך?
החידושים הם בין היתר שכל בניין מ-2 קומות ועד 15 קומות יידרש לעמוד בסטנדרטים של 3 כוכבי בנייה ירוקה ובניינים מעל 15 קומות יידרשו ל-4 כוכבים. משרדים מ-1,000 מ"ר עד 10,000 מ"ר יהיו יחויבו לעמוד בדרישת 3 כוכבים. גם לבנייני ציבור מעל 1,000 מ"ר תהיה דרישה של 3 כוכבים למעט בתי ספר וגני ילדים, 2 כוכבים - יעד לא סופי וצפוי להשתפר בהמשך, על פי לדיאנסקי.
בנוסף, תכנון העצים חייב יהיה להתרחש עוד בשלב התכנון הראשוני, כאשר המטרה היא למקסם שימור ולמזער כריתה והעתקה. במסגרת החידוש, נוספו כללים קונקרטיים לשימור העצים, מיפוי רגישויות, שמירת בתי גידול במקרה של מוות טבעי ועוד. כמו כן, המינימום הנדרש בבנייה חדשה, יהיה עץ אחד לפחות לכל 50 מ"ר פנוי מבנייה. על פי המדיניות החדשה תסופק עמדת טעינה לרכב חשמלי ל-15% לפחות מסך כל מקומות החניה.
במסגרת עדכון ושיפור התוכנית, יוקצו במבני משרדים חניה אחת לאופניים לכל 75 מ"ר (לעומת 1 לכל 250 מ"ר לפי הסטנדרט הארצי). במוסדות חינוך תוקצה 1 חניית אופניים ל-5 תלמידים (לעומת 1 ל- 10 תלמידים בארצי).
בנוסף, הוגדרו יעדים חדשים להתקנת גגות סולאריים על מבני ציבור שיתווספו עד שנת 2027. 70 מערכות לעומת 50 שיש היום על גגות של מרכזים קהילתיים, למשל. כמו כן, שודרגו במסגרת המדיניות עקרונות של יעילות אנרגטית וייצור אנרגיה, אפשרויות חלחול מי נגר וחיסכון במים, ריבוי עצים וצמחייה במגרשים, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה ועוד.
לדברי לדיאנסקי: "תל-אביב זו עיר צפופה שקצב הבינוי בה מואץ ביותר ויש להיות ערני ויצירתי מול האתגרים בתחום. לי חשוב להביא להטמעת עקרונות מתקדמים של בנייה בת קיימא, זאת למען שיפור התכנון העירוני, הסביבה, הבריאות של כולנו ואיכות החיים של תושבי העיר. אני מבקש להודות לד"ר בועז קידר - מנהל תכנון בר קיימא בעיריית ת"א ולצוותים שעבדו איתו על גיבוש המדינית, לאדריכל העיר, יואב דוד ואנשי המקצוע ביחידתו ולמהנדס העיר, אודי כרמלי, על שימת הנושאים הסביבתיים והמקיימים בקדמת העשייה התכנונית".