"בהתחדשות העירונית בישראל יש חשש להסדר כובל ועבירה פלילית לצידה", את האמירה המפתיעה הזו אומר דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
את חוות הדעת הגיש בהליך בג"צ של המכון לרפורמה מבנית, בראשות עו"ד שרגא בירן, כנגד המדינה על האפליה בהתחדשות העירונית כלפי דיירי השיכונים המופלים לרעה. לראיון עם שטרום ועו"ד בירן תוכלו להאזין בתוכנית הנדל"ן של ישראל ברדיו 102FM, ביום שישי הקרוב (12/5) בשעה 13:00.
ההתייחסות היא למה שקרוי תקן 21, שקבעה מועצת שמאי המקרקעין בהתחדשות העירונית, ונותן תוספת של 25-12 מ"ר לדירה ללא קשר לערכה ולהיכן היא מצויה. "בחוות דעתי הגעתי, לאחר ניתוח במישור דיני התחרות ובמישור המשפט המנהלי, כי תקן מוצע זה הינו, להלכה ולמעשה, הגבל עסקי מובהק. עוד הגעתי למסקנה כי אין למועצת השמאים כל מקור סמכות המכשיר אותה לקבוע הגבלות מחיר כלשהן, לא כל שכן הגבלות תמורה המהוות הגבל עסקי. מטעמים אלה, ולאור ההלכות האוסרות על רשויות מנהל ליצור במעשה מנהלי הגבל עסקי בלא הסמכה בדין, סברתי כי דינו של החלק בתקן המוצע הכולל את ההגבל העסקי - להיבטל".
לטענת שטרום, מדובר על פסקה חמורה של פגיעה בזכויות הקנין. "מצאתי, כי להסדר כובל זה נודעת חומרה מיוחדת, משום פגיעתו בזכויות הקניין של בעלי הנכסים בשכונות המיועדות להתחדשות עירונית. אם לא די בכך שהחוק מאפשר כפיית עסקה על בעל דירה, בא ההסדר הכובל ויוצר "גג" לתמורה נאותה שיכולים בעלי הדירות האלה לקבל בעבור השימוש בזכויות הקניין שלהם, בשונה מהתמורה שהיו מקבלים בשוק חופשי ללא התערבותו המגבילה של התקן".
משרד המשפטים אכן שינה את התקן לאחרונה אך לטענת שטרום אין בכך שום הטבה לדיירי השיכונים. "אין בשינויים שנערכו כדי לרפא את הפגם החוקי בטיוטת ה"תקן". הסיבה לכך פשוטה: הטיוטה מתעלמת לגמרי מהשפעתו בפועל של ההגבל העסקי. התיקונים שנערכו אינם שוללים את השפעתו האנטי-תחרותית של התקן".
