מודל הסכמי הגג חוגג עשור. מדובר במודל שבמסגרתו המדינה מתחייבת לסבסד פיתוח תשתיות תומכות דיור, במטרה לעודד את הרשויות המקומיות לספק היתרי בנייה להקמת אלפי יחידות דיור. את ההסכמים מקדמים משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל יחד עם הרשויות המקומיות.
לכבוד ציון העשור להסכמי הגג בישראל, ובמסגרת אירועי יום הבטיחות הבינלאומי בעבודה שחל ב-28 באפריל, המוקד הלאומי 'קו החיים' בחן את הפרות הבטיחות באתרי הבניה בערים המשתתפות; מהנתונים, נראה כי לצד הבנייה המואצת והגדלת היצע הדיור - בטיחות העובדים נשארת מאחור.
על פי דירוג זה - העיר תל אביב בראש רשימת הערים בהם קיימת המודעות הגבוהה ביותר בקרב הציבור להצלת חיים ודיווח על סיכונים בענף הבנייה מתחילת שנת 2023, עם כ-107 דיווחים עד כה, זאת לעומת 387 בשנת 2022 כולה.
עוד ברשימה: בירושלים התקבלו כ-63 דיווחים על הפרות בטיחות, בראשל"צ 36 דיווחים, רמת גן עם 33 דיווחים ואשדוד עם 24 דיווחים מתחילת השנה.
כמו כן, את העשירייה סוגרת בסדר יורד: פתח תקווה עם 24 דיווחים, חיפה עם 22 דיווחים, חולון ובת ים עם 18 דיווחים ובני ברק עם 17 דיווחים מתחילת שנת 2023.
דיווחי התושבים המודאגים הועברו למוקד 'קו החיים' של המוסד לבטיחות ולגיהות, בתיעוד של תמונות וסרטונים. הדיווחים כוללים גם תלונות על סכנות בעבודה לא תקינה בגובה, פיגומים לא תקינים, אי שימוש בציוד מגן אישי ע"י העובדים, היעדר שילוט וגידור באתר, שימוש לא בטיחותי במנופים ועגורנים ועוד.
המוקד הלאומי "קו החיים" מציג בזמן אמת נתונים אודות מפגעים וסיכונים בענף הבנייה בישראל, כפי שהציבור הרחב והעובדים דיווחו למוקד באמצעות סרטונים ודיווחים טלפוניים. מטרת המוקד שהוקם ע"י המוס"ל רק לפני כשלוש שנים היא לאפשר לכל התושבים להיות שותפים במניעת הנפגעים בתאונות עבודה - שנהפכו למכת מדינה.
בשטח, כבר נראות תוצאות השינוי בשיתוף התושבים לזהות סיכונים ולדווח עליהם. הציבור הרחב עירני הרבה יותר למפגעים ולא מוכן לוותר לקבלנים וליזמים כשהוא מזהה סכנות באתרי הבנייה היכולות לגרום למותו של העובד או פגיעה בעובר אורח.
בתום הדיווח למוקד "קו החיים", מדריכי המוס"ל מגיעים אל האתר ומבצעים יחד עם מנהל העבודה אבחון סיכונים תוך כדי חניכה והדרכה על דרכים ופעולות למזעור הסיכונים שנמצאו במהלך הסיור.
מרבים בבניה - מרבים בהפרות בטיחות
הבנייה המואצת שהגיעה עקב הסכמי הגג מבורכת - אך מה עם הבטיחות?
ב-2020 עיריית תל אביב חתמה על הסכם גג להקמת שכונה חדשה בשדה דב. ההסכם אפשר לה להתחיל לבצע עבודות ברובע החדש, שמוקם בימים אלה בצפון העיר. הרובע יתפרש על שטח של כ-1,300 דונם, ועליו מתכוננות כ-16 אלף יחידות דיור. מתוכנות, כ-10,000 יחידות דיור שישווקו על ידי המדינה על קרקעות מדינה.
לצד זה, העיר תל אביב-יפו מובילה בדיווח של אזרחים למוקד קו החיים, כ-107 דיווחים על סיכוני בטיחות שנצפו ע"י תושבי העיר באתרי הבנייה. מדריכי הבטיחות שהגיעו לאתר הבנייה מצאו סיכונים והפרות של דרישות החוק, ובכלל זה: עבודה לא תקינה בגובה, פיגומים לא תקינים, אי הימצאות מנהל עבודה באתר, אי שימוש בציוד מגן אישי, היעדר שילוט וגידור, שימוש לא בטיחותי במנופים ועגורנים ועוד.
ב-2019 חתמה עיריית ירושלים על הסכם גג הנפרש על פני 12 שכונות בעיר. מדובר בהסכם שיכלול את הקמתן של 14,836 יח"ד ב-12 שכונות שונות ובחלקי עיר מגוונים. ההסכם צפוי לעלות למדינה 700 מיליון שקל לתשתיות על 300 מיליון שקל למבני ציבור, מבני חינוך ותשתיות בעיר הישנה, וזאת בנוסף לתקצוב השנתי הרגיל שמוגדר כ-'מענק בירה' ועומד על 900 מיליון שקל.
על פי דו"ח מוקד 'קו החיים' ירושלים היא העיר השנייה, אחרי תל אביב, שמובילה בכמות של 62 דיווחים על סיכוני בטיחות שהגיעו מתושבי העיר.
ב-2014 נחתם הסכם הגג עם עיריית ראשון לציון, שאפשר את הקמתן של כ-16,380 יחידות דיור, לצד כ-5,000 יחידות דיור נוספות במסגרת פרויקט רחב היקף של התחדשות עירונית במערב העיר.
הבנייה בראשל"צ המשיכה להיות רחבה ומאומצת גם בשנים שלאחר הסכם הגג ולצד כך גדלו גם הדיווחים על סיכוני הבטיחות. עיריית ראשל"צ נמצאת במקום השלישי במודעות התושבים לזהות ולדווח על סיכוני בטיחות למוקד 'קו החיים' עם 36 דיווחים ברבעון הראשון של שנת 2023.
מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר: "המבצעים, הקבלנים ומנהלי העבודה צריכים לתכנן את פעילותם לאור הסיכונים שבענף הבנייה, הגובה חיים של משפחות בתאונות עבודה ובעובדים שנפגעים במהלך עבודתם. הגדלת קצב הבנייה אינו יכול לבוא על חשבון ניהול סיכונים ומתן מענה למזעור הסיכונים והבטיחות של העובדים באתרי הבנייה".
"לצד היעדים המאתגרים, על כל מקבלי ההחלטות לשים מול העיניים את העובד ומשפחתו, לשאול את עצמם, האם העובד קיבל את ההדרכה בדבר הסיכונים במטלה שעומד לבצע? האם העובד קיבל את הציוד לביצוע בטיחותי של המטלה? האם העובד יודע לעשות שימוש נכון בציוד שקיבל? האם לעובד יש את ההכשרות וההסמכות הנדרשות לביצוע המטלה? האם העובד מבין כיצד לבצע את המטלה בצורה בטיחותית ובהתאם להוראות ולסדר הפעולות הנכון? שאלות רבות נדרשות להישאל לפני שמאשרים לעובד לצאת לדרכו, חשוב להשקיע את כל הזמן בתכנון ובבדיקה בטרם תחל המטלה, ובכך לחסוך את כל הזמן בתחקור ועצירת העבודה שיכולה הייתה להימנע לאחר התאונה".