מכה על מכה: העליון קבע - משרדים ריקים ישלמו ארנונה לפי תעריף גבוה

מכה לבעלי המשרדים: רשויות מקומיות רבות נוהגות "לפתות" חברות הייטק למקם את משרדיהן בשטח השיפוט שלהן, ובתמורה לכך הן נהנות מתשלום ארנונה מופחתת.

חברות הייטק וסטארט אפ בתל אביב משלמות ע"פ סיווג של בתי תוכנה שהוא נמוך משמעותית מתעריף משרדים (כ-178 שקל למ"ר לשנה לעומת כ-409 שקל).

אולם מה קורה כאשר החברה נסגרת או עוזבת את הנכס והוא נותר ריק? האם יש להמשיך ולגבות ממנו ארנונה כבית תוכנה, או לפי הפוטנציאל השימושי שלו כמשרד?

סוגייה זו הגיעה לדיון בעליון ואתמול ניתן פס"ד שקבע כי עיריית ת"א יכולה לחייב חברה, שהחזיקה ב-4 נכסים ריקים, בתעריף הגבוה של משרדים ולא בתעריף הנמוך של בית תוכנה, כפי שסברה בעלת הנכסים.

המבחן העיקרי לצורך סיווג נכס הוא מבחן השימוש שנעשה בנכס בפועל. אולם, כאשר הנכס עומד ריק וללא שימוש, הרי שמבחן השימוש נקבע על פי השימוש האפשרי של הנכס בהתאם להיתר הבניה שלו.

מרבית הרשויות המקומיות החליטו כי כאשר אין שימוש בנכס מסוים והיתר הבניה שלו נועד לשימוש משרדים, הרי שיש לחייבו בהתאם לפוטנציאל השימוש בו. כך גם נהגה עיריית ת"א עם חברה שברשותה היו 4 נכסים, כאמור, שעמדו ריקים מאז שנת 2018.

בתחילה, קיבלה החברה פטור מארנונה למשך חצי שנה בהתאם לחוק, אך משחלפו 6 חודשים ומוצה הפטור, העירייה חייבה את הנכסים בתעריף גבוה של משרדים.

החברה ערערה על קביעה זו ובית המשפט המחוזי קבע כי כיוון שהנכסים עומדים ריקים יש לחייבם לפי התעריף הנמוך של בית תוכנה.

על פסק דין זה ערערה עיריית ת"א לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה וקבע, כי למרות שהשימוש של בית תוכנה הינו אפשרי ומותר על פי היתר הבניה של הנכס, אין הנכס זכאי "להנות" מסיווג זול של בית תוכנה כאשר הוא עומד ריק.

שופטי העליון נימקו את החלטתם בכך שהסיווג הנמוך לחברות הייטק נועד "להגשים מדיניות שתעודד הקמת מפעלי הייטק בתחומה של הרשות.

זאת, על רקע התחרות הקיימת בין רשויות מקומיות על הפעלת נכסים מסוג זה, ומתוך התפיסה שבכך יהיה להשפיע על רווחתה הכלכלית של הרשות - הן באמצעות יצירת מקומות עבודה וקידום התעסוקה המקומית, הן באמצעות משיכת אוכלוסייה אמידה לתחומיה".

אולם, ציינו השופטים, כאשר אין כל שימוש בנכס ולמרות שהיתר הבניה מתיר זאת, לא קיימת הצדקה לחייב נכס ריק בתעריף מופחת של בית תוכנה, כיוון שמטרתו של הסיווג המוזל אינה מתקיימת בנכס ריק.

לדברי עורכי הדין מוטי איצקוביץ ואלירן חליבה ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ, המתמחה במיסוי מוניציפלי, אשר לא ייצגו בתיק, "נראה כי בית המשפט מנתק את הקושי הכלכלי מהמשפט וקובע כי בעלים של נכס שעומד ריק, ישלם ארנונה בלתי סבירה של עסקים, כאילו מדובר בעסק פעיל ומניב, ואף מעבר לתשלום אותו משלמת חברת תוכנה. הדבר מהווה המשך מגמה של צמצום תקופות הפטור שמקבלים בעלי נכסים ריקים או לא ראויים לשימוש. השאלה הגדולה היא מאיזה מקור יכול האזרח לשלם את הכספים, כאשר הנכס שלו עומד ריק או הרוס, כאשר הריביות גבוהות מאוד גבוהות והבנקים דורשים בטחונות מופרזים? אין ספק שבתקופה בעייתית זו נמצאים בעלי נכסים רבים, המהווים חלק חשוב מהכלכלה המחזיקה את המדינה, במקום מאד פגיע".