האם הוועדות המחוזיות הן שמעכבות קידום תוכניות בניין עיר בישראל? מהצעת חוק ההסדרים שתעלה היום לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, עולה שאכן כך, בעיקר בהתחשב בכך שהוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה הן הוועדות המרכזיות בהן מאושרות מרבית יחידות הדיור. מכאן שמוצע להעביר חלק מסמכויותיהן לוועדות המקומיות או לוועדת משנה של המועצה הארצית, במידה והכרעת התוכניות מתעכבת.
מדובר ברפורמה לחוק התכנון והבנייה שנכון להיום מוצעת בחוק ההסדרים וגוררת אחריה מתנגדים רבים ובהם פורום ה-15 המאגד את 15 הערים החזקות, והתאחדות האדריכלים.
בשנת 2021 אושרו בוועדות המחוזיות כ-82,000 יחידות דיור, מתוך 108 יחידות דיור שאושרו סך הכל ובשנת 2022 אושרו בוועדות המחוזיות כ-106 אלף יחידות דיור, מתוך כ-158 אלף יחידות דיור סך הכל. עם זאת מניתוח התוכניות, כפי שעולה מהצעת חוק ההסדרים, נמצא כי חלק משמעותי מהתוכניות שעוסקות הוועדות המחוזיות הן שוליות וכוללות כמות קטנה של יח"ד. לצורך הדוגמא, בשנת 2022, כ-70% מהתוכניות כללפו פחות מ-20 יחידות דיור.
"עיסוק בתוכניות אלו פוגע במיקוד הוועדות המחוזיות בתוכניות בעלות משמעות לשוק הדיור", נכתב בהצעת החוק. "נוכח זאת מוצע להגדיל את סמכויות הוועדות המקומיות".
מה מוצע?
1. הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות שתחול על תוכניות בנין עיר מפורטות הכוללת תוספת בנייה של עד 1,200 מ"ר בנוי למגורים וכן פיצול מגורים בנחלה. כמו-כן, קידום תוכנית לבנייה של עד כ-5,000 מ"ר בנוי למגורים במקרה ומדובר בוועדה מקומית עצמאית.
2. תוכנית לבנייה של מעל 500 יחידות דיור שנידונה בוועדה המחוזית אבל לא הוכרעה בתוך 18 חודשים ממועד הגשתה - תועבר באופן אוטומטי לוועדת המשנה של המועצה הארצית.
צמצום ההתנגדויות
אחד המוקשים המעכבים משמעותית את תוכניות בניין העיר הן שלב ההתנגדויות כאשר לעיתים על תוכנית בנייה אחת מוגשות עשרות ואף מאות התנגדויות של בעלי עניין הגרים סמוך לתוכנית.
חוק ההסדרים מציע להגביל את הגשת העררים על החלטה של ועדה מקומית מקצועית, למי שכבר השמיע התנגדותו לתוכנית לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבנייה ולמעשה לא תהיה הצדקה לעכב מתן היתר בנייה כולו או חלקו. מה שאומר, שניתן יהיה להתיר חלק מהעבודות שהתבקשו בהיתר, שלגביהן לא נטענו טענות בערר, כמו היתר לעבודות חפירה או פיתוח, במידה והערר, למשל, עוסק במספר הקומות או מס' יחידות הדיור החלות בתוכנית.
צעד נוסף שנעשה בחוק ההסדרים הוא תיקון חוק ההסדרים כך שיאפשר הפרטת הרישוי לאור התארכות הליכי הרישוי שמטילים עומס בירוקרטי רב על יזמים וקבלנים, מה שגם מעלה את עלויות המימון. בשנת 2021 פורסם דוח מבקר המדינה שהצביע כי זמן הוצאת היתר בנייה בישראל על תוכנית מאושרת אורך 319 ימים בממוצע בתוכנית מאושרת ללא הקלות, וכ-407 ימים להוצאת היתר כולל הקלות. זמנים אלה, יש לציין כוללים גם היתרים שמוגדרים "פשוטים".
מה מוצע?
1. העברת הסמכויות לגורמים מורשים, כולל מהנדס הוועדה המקומית והוועדה המקומית.
2. כמו-כן מציע חוק ההסדרים להקים "מוסד רישוי ארצי", שיתבסס על ועדת המשנה של המועצה הארצית ושיהיו לו סמכויות מקבילות לאלה של רשות הרישוי המקומית והוועדה המקומית, בעיקר לגבי בקשות להיתרים הכוללות בנייה של 40 יח"ד לפחות.
ניתן יהיה להגיש בקשות למוסד הרישוי הארצי (במקום לרשות הרישוי המקומית), במידה וחלף פרק הזמן שקבע שר הפנים מהמועד בו הוגשה הבקשה לרשות הרישוי המקומית וטרם ניתנה החלטה. בהקשר זה, מוצע ליתן סמכות לשר הפנים להכריז בצו לשנתיים על רשות רישוי מקומית שאיננה ממלאת את תפקידה כראוי ביחס להוצאת היתרים.