בהתחשב בכך שענף הבנייה נשען על עבודה פלסטינית, שכן מתוך כ-300,000 עובדים בענף הבנייה, בעיקר בעבודות הרטובות, כ-80,000 מהם פלסטינים, הרי שכל יום סגר שמונע כניסת עובדים מהרשות לעבודה בענף הבנייה בישראל הוא בעל משמעות כלכלית.
על רקע החלטת מערכת הביטחון להטיל עוצר על יהודה ושומרון לאורך כל ימי חול המועד פסח, טוענים בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ כי כל יום סגר כזה נאמד בהפסד השקעות של כ-590 מיליון שקל והפסד תוצר של כ-250 מיליון שקל. כך עולה מתחשיב שביצעו כלכלני ההתאחדות, אשר מביא בחשבון את כלל ההשפעות של עצירת עבודות בנייה ברחבי הארץ.
בחישוב זה נכללים בין השאר, עצירת עבודות של ספקי שירות לענף, שיתוק מלא או חלקי של אתרי בנייה ותשתיות שעבורם לא מקבלות חברות הבנייה פיצוי, עלות איחור של עבודות בנייה ציבוריות אשר קבלנים יאלצו לספוג וכן איחור במסירת דירות שלפי החוק היא באחריות הקבלן למרות שמדובר בהחלטת המדינה.
סרוגו: "הם לא מפגעים"
בהתאחדות הקבלנים מציינים עוד, כי באירועי סגר בשנים קודמות ביצעה המדינה תחשיב דומה ובמקרים מעטים הגיעה למסקנה כי יש לפצות את ענף הבנייה על הספד ימי העבודה הללו.
לצד זאת, מזכירים בהתאחדות הקבלנים, כי לאורך השנתיים האחרונות, למרות המתח הקבוע סביב תקופת החגים, החליטה מערכת הביטחון על כניסת עובדים מאיו"ש לעבודה בבנייה והקמת תשתיות בימי חול המועד פסח והסגרים הוטלו רק על ימי החג עצמם. עוד מבקשים לציין בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, כי עובדי הבנייה שנכנסים בצורה חוקית לעבודה בישראל, הם אלה שלא יכולים להגיע לאתרי הבנייה בעת סגר. עובדים אלה הם עובדים נושאי אישור עבודה שמנפיקה להם המדינה, וניתן להם לאחר בחינת עומק שעורכת מערכת הביטחון אודות כל אחד מהם.
בתגובה החלטת על הטלת הסגר מסר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "אנחנו סבורים שיש לאפשר לעובדים הפלסטינים לעבוד בימי חול המועד, בדיוק כמו שהיה בשנתיים האחרונות. באופן מובהק, כפי שקרה עד כה, העובדים שנבדקים במסרקות של ברזל על-ידי מערכת הביטחון אינם מפגעים בפוטנציה. יחד עם זאת אנחנו בהחלט מבינים וסומכים על השיקולים של מערכת הבטחון".