הקואליציה והאופוזיציה מסכימות: רוב יהודי ביישובי הנגב הגליל ויו"ש

סוף סוף הסכמה של כל סיעות הבית: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול להחיל דין רציפות על פקודת האגודות השיתופיות, שנועדה להרחיב את תחולת החוק בעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים.

מדובר בהצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בהסכמת כל סיעות הבית. את הבקשה להרחבת הצעת החוק הציג אתמול בוועדה ח"כ שמחה רוטמן, אך היא מקבלת (לשם שינוי) גיבוי של כל סיעות הבית כאמור, קואליציה ואופוזיציה כאחד.

כיום מאפשרת הפקודה ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה, בתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב. לפי ההצעה, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, על רקע הגידול באוכלוסייה מבקשים חברי הכנסת לאפשר פעולת ועדות קבלה ביישובים נוספים ובהם: בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם, בחבל לכיש וביו"ש שבהן, עד 700 מגרשים לבנייה.

את הבקשה הגיש ח"כ שמחה רוטמן, שאמר כי מדובר בהצעת חוק שהוגשה בכנסת הקודמת על ידי נציגי קואליציה ואופוזיציה, שנועדה לתת מענה לבעיה קשה ביישובים בנגב ובגליל. לדבריו, "יישובים שרוצים להתרחב מעבר ל-400 מגרשים בהרחבה לבני המקום לא יכולים לעשות זאת, וזה מייצר אפליה לעומת היישובים הערבים הסמוכים שמקבלים מגרשים בפטור ממכרז לבני מקום. "את האפליה הזו החוק נועד לצמצם ולתת אוויר לנשימה ליישובים שעושים עבורנו את המשימה החלוצית".

בין מתנגדי החוק, באופן טבעי היו חברי הכנסת הערבים. היטיב להסביר זאת ח"כ אחמד טיבי שציין כי אחידות הדעים בנושא זה בין קואליציה לאופוזיציה, מקשה עליו עוד יותר.

"חוק ועדות קבלה הוא אחד החוקים הגזעניים ביותר שעברו בכנסת, כך התייחסו לזה אגודות זכויות האזרח ואנחנו שהתנגדנו לזה. ברור שבדיקת התאמה תרבותית זו פרקטיקה גזענית. חלק גדול מהחוקים הגזעניים בכנסת התקבלו לא על ידי האגף הפשיסטי אלא מכיוונה של מפא"י וכדומה, וזה עדיין חוק גזעני וכששני הצדדים היהודים חוברים יחד המשימה שלי היא קשה יותר, וצר לי שאנשים כמו ח"כ שוסטר תומכים בו".

ח"כ יוסף עטאונה הוסיף כי ההצעה נועדה לתת שליטה לקבוצה אתנית אחת, שבמקרה הזה היא יהודית. הוא ציין כי הניסיונות לייהד את הנגב בלי לתת פתרון אמיתי לסוגיה הבדואית לא יצלחו.

ח"כ זאב אלקין, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ציין בתחילת דבריו כי הוא תומך בהחלת דין רציפות לחוק ופעל גם בכנסת הקודמת לכך. "זהו תיקון ראוי ונכון. יש היום בעיה גדולה מאד לפתח את הישובים ולקדם אותם ולבנות אותם - זה מרכיב חשוב בפתרון משבר הדיור שיש לנו, אני לא מדבר על הצורך הלאומי לחיזוק ישובים בפריפריה. החוק היום מגביל דרמטית את התפתחות הישוב. הנהגת הישוב אומרת אנחנו לא רוצים לאבד את היכולת לאבד את ציביון הישוב והם מוגבלים למכסה של 400 בלבד. היום יש ביקוש גדול להתיישובת כזו בפריפריה, ולכן יש חשיבות להגדיל את המכסה ולאפשר קליטה".

נציגת משרד המשפטית, עו"ד נועה מושייף, אמרה כי המשך החקיקה צריך להיות בתיאום עם הממשלה, והוסיפה כי יש קשיים משפטיים משמעותיים בחקיקה. "כשיש 400 בתי אב, יש מרקם קהילתי שמצדיק ועדות קבלה. לצורך הגדלה של המגבלה צריך לכל הפחות חוות דעת מקצועית שאכן האינטרס הקהילתי שיתופי מתקיים גם כשיש 700 בתי אב. נבקש שהחקיקה תסתמך על חוות דעת מקצועית", אמרה.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, ביקש גם הוא "להסב את תשומת הלב לכך שגם אנחנו חשבנו שההצעה מעוררת קשיים משפטיים והתייחסנו לכך בדיון האחרון בוועדה ואף כתבנו את זה בדברי ההסבר להצעת החוק. ההסדר שגובש בזמנו ואושר בוועדת החוקה לפני יותר מעשור התבסס על איזונים עדינים, ומשחברי הכנסת מבקשים לשנות את האיזונים צריך יהיה לשקול את זה בכובד ראש ולא לפגוע יתר על המידה בזכויות יסוד".

בתום הדיון אושרה ההצעה להחיל דין רציפות ברוב של 7 תומכים. כעת תימסר למליאת הכנסת הודעת הוועדה בדבר החלת דין רציפות ויינתן לממשלה ולסיעות בכנסת זמן של שבועיים לבחון אם ברצונם להתנגד לה. במידה ולא תהינה התנגדויות תהיה המליאה רשאית, בתום השבועיים, להצביע על ההצעה. אם המליאה תצביע בעד החלת דין הרציפות המשמעות היא כי ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תוחזר לוועדה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.