יו"ר מגוריט: "אפשר לומר קדיש על שוק השכירות ארוכת הטווח"

האם אנו עומדים לקראת סופה של אופציית המגורים בשכירות ארוכת טווח? בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הפנים של הכנסת הודיע עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר 'מגוריט' בדרמטיות: "אנחנו עומדם לסגור את העסק".

"המגמה היא שבשבוע הקרוב, החודש או החודשיים הקרובים ניתן לומר קדיש על שוק הדיור להשכרה", אמר עו"ד רוזנבוך. "זה נגמר. אין יותר אינסנטיב לקניית דיור להשכרה ארוכת טווח. היום, כשהריבית עומדת על 7-8 אחוז, מי שקונה דירה להשקעה לא יכול להצדיק השכרה ב-3 אחוז תשואה. אין מודל פיננסי שעומד מאחורי זה, אלא אם אתה מאמין בעליה חדה של מחירי דירות בשנים הקרובות. אנו רואים בדירות שלנו, זינוק דרמטי בשכר הדירה, יותר ממה שהלמ"ס מפרסם וכיום אין לנו כדאיות ברכישת דירות להשכרה כך שהדירות כמו שלנו עומדות למכירה בסיטונאות. הבנקים לא מוכנים לממן פרויקטים כאלה".

"אנחנו לקראת סופו של שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח. המודל שמציעים היום בין 7,000-10,000 דירות בשנה - הלוואי ויעמדו בזה, אם משרד האוצר לא יירתם לכך, זו קריאת אזהרה לכל היזמויות שיזמנו. אנחנו המשקיעים שלנו הם גופים מוסדיים וכבר קיבלתי מהם פניות בשבועות האחרונים לפרק את הקרן, למכור את הדירות ולצאת מהתחום. אני השחקן הגדול ביותר בשוק, אני לא רוצה לחשוב מה קורה עם השחקנים הקטנים".

בהמשך דבריו ציין עו"ד רוזנבוך כי לפני כשלוש שנים הם פנו עם הצעה לתיקון השוק למשרד האוצר והובטח שיוחלט על מתן ערבות מדינה, אלא שבפועל לא נעשה דבר. לא מימון ושום סיוע ממשלתי.

על רקע הדברים קרא יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר לממשלה למצוא פתרון למצב ולהכניס את היד לכיס, "הופתעתי כשראיתי את היקף הנוכחים בדיון. התפלאתי שרק קרן ריט אחת הגיעה, אבל מסתבר שאין עוד. אתם לא תברחו מכך שהמדינה צריכה להכניס יד לכיס. המדינה מרוויחה מכירת הדירות".

בתגובה לקריאות אלו הגיב אסף וקסלר מאגף תקציבים במשרד האוצר ואמר, כי הממשלה מעדיפה שכוחות השוק יעשו את שלהם. "המדינה לא מפחדת להכניס את היד לכיס אבל היא חוששת ליצור עיוות בשוק. בסוף כל מהלך שנעשה ישפיע על השוק בכללותו. הריבית היא פקטור, והיא השחקן המשמעותי על השוק, אך בסופו של דבר יש שוק פרטי ואם המדינה תתערב בעלויות, זה יגרום יותר נזקים מאשר תועלת. קרנות הריט כמעט לא ממוסות, שיעור המס הוא אפסי כך שהמדינה לא מרוויחה כלל בפרויקטים הללו. מנגנוני השיווק בפרויקטים של דירה להשכיר הם כך שעל כל דירה משווקת המדינה מפסידה אלפי שקלים ליח"ד והדבר מצטבר לכדי מיליארדי שקלים של הכנסה".

חיזק את דבריו ארבל אלטושלר, מנהל תחום מיסוי ומקרקעין באגף החשב הכללי, שאמר: "המדינה מתערבת בשוק השכירות המוסדי בין השאר בצעדי מיסוי, ויתור על הכנסות, שיווק מקרקעין ותכנון ובנייה וגם בחוק ההסדרים הדבר מקודם. האם זה מספיק? כל העת יש חשיבה ולא מן הנמנע שינקטו צעדים נוספים בהמשך. אני לא אגיד שאין בעיה ואנו תומכים בשוק השכירות המוסדית. את הנושא של ערבות מדינה בחנו באריכות ומצאנו שזה פחות רלוונטי. מדובר בהתערבות בשוק המימון וערבות המדינה הוא כלי מוגבל ויש לו שימושים מסוימים".

אוראל יפרח, סמנכ"ל הכספים בחברת דירה להשכיר הסכים עם דברי עו"ד רוזנבוך ואמר, "'דירה להשכיר' היא גורם משמעותי בשיווקי קרקע אבל חייבים גם את השוק הפרטי, שם השחקן המשמעותי ביותר הוא קרנות הריט. מבחינה כלכלית אני מסכים עם ארז בכל מילה. מה שניתן לעשות זה לטפל בכלים המימוניים, ומצד שני צריך לתת לקרנות הללו גמישות מסוימת שיוכלו למכור כל כמה שנים את הנכסים האלה ולהעלות כסף הביתה למשקיעים. אם לא יהיה פתרון מהיר לנושא הריבית אנחנו בבעיה".