במסגרת חוק התשתיות המוטמע בחוק ההסדרים, מקדמת הממשלה מדיניות של "הסרת חסמים" במטרה לזרז תכנון תשתיות לאומיות ומפעלים. אך מה זה באמת אומר להסיר חסמים בתכנון ובנייה ואיך זה עלול להשפיע על איכות הסביבה והחיים בישראל?
על פי נייר עמדה של ארגון 'מעברים בטוחים לחיות בר', הפועל לצמצום פגיעה והכחדת חיות בר, הנגרמת מקיטוע שטחי המחיה ע"י כבישים, בנייה ומסילות ברזל - למדיניות הסרת החסמים עלולה להיות השלכות דרמטיות עתידיות על איכות חיי אזרחים והסביבה בישראל.
רקע: חוק ההסדרים מקבץ תחת קורת גג אחת, חוקים ותיקוני חקיקה בנושאים שונים. בתוכו, מוטמע חוק התשתיות - פרק קידום תשתיות לאומיות, הנוגע בהיבטים רבים לשיקוליי סביבה, ומציב שומרי סף המפקחים כי אינטרסים סביבתיים נשמרים.
במטרה לזרז תכנון תשתיות לאומיות ומפעלים, נעשו מאמצים במשרד האוצר להחליף את היועצים הסביבתיים ביועצים חיצוניים המועסקים באופן פרטי, החלטה שאושרה בימים אלה בממשלה והתוצאה שלה - הדחת יועצי המשרד להגנת הסביבה מכל וועדות ומוסדות התכנון.
אף על פי שמשרד האוצר הוא הגורם המרכזי שמקדם בימים אלה את שינוי חוק ההסדרים תוך שהוא "עוקף", לטענת הארגון, את כל המוסדות וביניהם משרד התכנון.
כמו כן, הארגון מבקש להדגיש כי הוא אינו היחיד, שכן היוזמה צפויה לעבור חקיקה נפרדת בממשלה ובכנסת, לצד העובדה כי אף שההחלטה צפויה לפגוע בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה, שרת המשרד, עידית סילמן, הצביעה בעדה - דבר הממחיש את מורכבות הנושא והיקף הגורמים המשפיעים עליו.
אז מה הבעיה, ואיך זה קשור לרפורמה במערכת המשפט?
בהיבט של חוק התשתיות הלאומיות - כיום, משמש המשרד להגנת הסביבה יועץ סביבתי וגורם מפקח למוסדות התכנון, ומביע את עמדתו או מצליח לקבוע שינויים בתוכניות תשתית ובנייה שבהן יש פגיעה סביבתית, וזאת לפי קריטריונים ברורים - דבר המייצר איזון ופיקוח על החלטות שעשויות להשפיע על הסביבה.
למדיניות "הסרת החסמים" שהתקבלה בממשלה בימים אלה, עלולות להיות השלכות דרמטיות עתידיות על איכות חיי אזרחים ועל הסביבה בישראל, טוענים בארגון - שכן, כאשר מדירים את יועצי המשרד להגנת הסביבה, נוצר מעגל סגור של יועצים פרטיים, כך שהיזם שוכר יועץ פרטי שמפקח עליו יועץ פרטי אחר ששוכרים גורמי התכנון. במצב זה מערכת התכנון תאבד את האיזון הסביבתי.
וכך, סדרת ההחלטות שמקודמת כיום יוצרת מספר בעיות:
המשרד להגנת הסביבה יוצא מהתמונה
המשרד להגנת הסביבה יוצא מהתמונה - אין שום גורם מפקח ואין קריטריונים ברורים של גוף ממשלתי סביבתי מפקח. כתוצאה מכך בכל הפרויקטים התכנוניים, הקובעים בשטח עשרות שנים קדימה, מבלי שלמשרד להגנת הסביבה תשמר הזכות לפקח, להנחות, ולהשיג השגות לגבי הליכים תכנוניים כבדי משקל.
הרפורמה במערכת המשפט תקשה על העותרים למען הסביבה
בית משפט נחלש, נוצר קושי בהגשת עתירות על ידי ירוקים כי אין רוצים להוריד את עילת הסבירות. אין אפשרות לבדיקה מעמיקה כי לוח הזמנים המזורז לא יבוא על חשבון בחינת כל ההיבטים הקשורים בתכנית וביניהם שיקוליי סביבה, תכנון איכותי ושלם של כל שלביה ושמירה על סטנדרטים גבוהים בכל שלבי הביצוע.
כוחם של האינטרסים המסחריים בוועדות גדל - פתח לשחיתות
היועצים הסביבתיים שהופכים להיות פרטיים הם הפקטור - וכך יוצרים מעגל של יועצים סביבתיים פרטיים, שבו יועץ ראשון עורך בדיקה ומכין תסקיר/מסמכים סביבתיים בתשלום על ידי יזם הפרויקט, ויועץ פרטי שני "מפקח" - בתשלום מטעם ועדת התכנון (המורכבת מיזמים וגורמי תכנון שאינם בעלי ענייני סביבה מובהקים ובעצם "מפקחים" על עצמם), וללא נגיעה של המשרד להגנת הסביבה.
כך, לא ברור מאילו אינטרסים יושפעו היועצים הפרטיים ששכרם מגיע מגופי התכנון, אין וודאות האם כל ההיבטים הסביבתיים הנדרשים ייבדקו מראש או יושמטו והאם יצוינו במסמכים הסביבתיים לבקשת הגורם היזמי - דבר שעלול להגדיל את כוחם של האינטרסים המסחריים בוועדות, ליצור ניגודי עניינים ופתח לשחיתות.
לסיכום, דורשים בארגון 'מעברים בטוחים לחיות בר', ממשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר "לא לקצר תהליכים ולהקל ראש בהחלטות העשויות להשפיע על התכנון הסביבתי בישראל לטווח הארוך, ולהשאיר את היועצים הסביבתיים מטעם המשרד להגנת הסביבה הוועדות התכנון השונות".