עדכון שהוציא משרד האנרגיה והתשתיות בנושא הביקושים הצפויים לחומרי גלם בענף הבנייה והסלילה, קובע כי קיים צפי לחוסר משמעותי בחומרי הגלם לבנייה עד שנת 2040;
עדכון זה, המתבצע אחת לחמש שנים, מבוסס על התכניות האסטרטגיות של הממשלה בנושאי דיור, דרכים, תחבורה וכיו"ב, וממנו, כאמור, עולה כי עד 2040 צפי הביקושים החזוי לחומרי גלם מוערך בכ-1.69 מיליארד טון, כ-170 מיליון טון יותר מאשר התחזית הקודמת משנת 2017, בה הביקוש לתקופה הנוכחית עומד על כ-1.52 טון.
חוסר זה אף מחמיר באופן קיצוני בתחזית ביקוש במצב של צמיחה, לפיה הביקוש עד 2040 מוערך כ-2.08 מיליארד טון, כ-360 מיליון טון יותר מאשר התחזית הקודמת.
העדכון הנוכחי בוצע על ידי חברת א. חפץ ושות'. לצורך המחשה, הביקוש לחומרי חציבה וכרייה בתרחיש של צמיחה, שקול לכמות חומר שהייתה מתקבלת אילו היו חופרים את כלל שטחה של העיר תל אביב, המשתרע על כ-52 קמ"ר, בכ-20 מטרים.
בשנת 2017 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה - תמ"א 14 ב', אשר סימנה אתרים ברמה מתארית לכרייה ולחציבה האמורים להבטיח את עתודות חומרי הגלם למשק הבנייה והסלילה עד לשנת 2040.
תחזית הביקושים שעל בסיסה סומנו ונקבעו האתרים השונים היא משנת 2009. המשמעות הנגזרת מכך היא שתמ"א 14 ב' אינה מסוגלת לתת מענה לכלל הביקושים במשק, ובהתחשב בסיכויים הקלושים כיום לאשר סימון אתרים חדשים בתמ"א באזורי הביקוש, המשמעות הנלווית היא מחסור חמור בחומרי גלם לבנייה.
מה עושים? הצעדים עליהם ממליץ משרד האנרגיה:
בעקבות הבדיקה המחודשת, ממליץ משרד האנרגיה והתשתיות על מספר צעדים, אשר ביניהם, הירתמות ממשלתית לקידום תכנון אתרי הכרייה והחציבה בתמ"א 14 ב', לרבות תכנון הקמת אתרי פריקה לחומרי חציבה באמצעות שינוע מסילתי באזורי הביקוש.
כיום, קידום התכנון נתקל בהתנגדויות NIMBY (Not In My Back Yard). תכנון האתרים יוכל לסייע בהגדלת העתודות הזמינות במחצבות השונות. צעדים נוספים נדרשים הם הסדרה כוללת, בשיתוף המינהל האזרחי, של פעילות מחצבות יו"ש, הן בקרקע פרטית והן בקרקע של המדינה, לרבות פתרונות לעניין מגבלות פיזיות של מעברי חומרי הגלם ואפשרות תפקודם השוטף.
כמו כן, חיוב קבלנים בביצוע הפרדה במקור של פסולת בניין וקביעת תהליכי בקרת איכות אשר יוכלו להבטיח שימוש בחומרים ממוחזרים כתחליף לחומרי חציבה טבעיים.
בנוסף, מעלה המשרד את הצורך בעידוד והסרת חסמים לעידוד ייבוא חומרי חציבה דרך מעברי גבול יבשתיים ודרך נמלי הים, לרבות דרך מזחי הפחם לאחר הסבת תחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג" לשימוש בגז טבעי, מה שיאפשר שימוש דואלי במזחים לטובת ייבוא אגרגטים.
מניתוח היתכנות כלכלית ופיסית של ייבוא חומרי חציבה לישראל שביצע המשרד בשנת 2022, עולה כי ייבוא חומרי חציבה דרך היבשה ממצרים או ירדן הינה בעלת היתכנות כלכלית, כאשר ייבוא חומרי חציבה דרך הים יקר באופן מהותי מייבוא דרך היבשה.
מכיוון שאילוצים ועלויות עלולים להיווצר בגין סיבות ביטחוניות או קשיים מדיניים, נדרשת בחינה והצגה של מגוון רחב יותר של אפשרויות למקורות לייבוא של חומרי חציבה.
המשך הפיתוח הפיזי של מדינת ישראל מחייב רציפות תפקודית של אספקת חומרי חציבה למשק הבנייה והסלילה. עתודות חומרי הגלם בתחומים אלו מדלדלים ומשכך מחצבות רבות נסגרות. במידה וצעדים אלו לא יתממשו, מתריעים במשרד האנרגיה והתשתיות, על מדינת ישראל להיערך למצב של מחסור חמור בחומרי חציבה, שיפגע קשות בתפקוד העצמאי שלה.