בית המשפט המחוזי קבע: ועדה מקומית לא תוכל לגבות היטל השבחה על האפשרות לגור בדירה שלא נהרסה ובעליה המשיכו לגור בה עד למעבר לדירה החדשה.
מדובר בפסק דין חדש ותקדימי, אשר לדברי עוה"ד אלי וילצ'יק ואריאל פל ממשרד כהן וילצ'יק ושות', שייצגו את בעלת הדירה, "עתיד להוביל להפחתה משמעותית של היטלי ההשבחה בפרויקטים של פינוי בינוי, ולהקל על הדיירים ועל הביצוע של אותם פרויקטים".
מה הסיפור?
הסוגייה בה עסק בית המשפט התמקדה בבעלת דירה המתגוררת ברחוב ההסתדרות 4 בגבעתיים, הנמצאת במתחם עליו חלה תוכנית פינוי בינוי.
במסגרת ההסכם שחתמו בעלי הדירות, הבניין הספציפי הזה לא אמור להיהרס, אלא להימסר לבעלות עיריית גבעתיים לשימוש מוסדות ציבור, ולכן בעלי הדירות בו מורשים להתגורר בדירותיהם עד לכניסה לדירות החדשות.
בעלת הדירה לא המתינה לביצוע הפרויקט והיא מכרה את דירתה בתחילת 2018. בעקבות המכירה, הוציאה עיריית גבעתיים היטל השבחה שכלל שני מרכיבים: אחד, שלגביו לא הייתה מחלוקת - השבחה הנובעת משוויה של הדירה החדשה והגדולה יותר, לעומת הדירה הקיימת.
השני, לגביה הצדדים היו חלוקים - השבחה בגין הזכות להמשיך ולגור בדירה עד למסירתה לעירייה. המרכיב השני כלל דמי שכירות לתקופת ביניים, שלפי חישוב של שמאי מכריע הגיעו לכחצי מיליון שקל.
הערר שהגישה עיריית גבעתיים נדחה במחוזי
בעלת הדירה ערערה לוועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, שקיבלה את טענתה וקבעה כי אין מקום לחיוב בהיטל השבחה בגין המרכיב השני, ובכך ביטלה החלטה של שמאי מכריע שמונה לצורך קביעת גובה היטל ההשבחה.
עיריית גבעתיים לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, שדחה את הערעור. השופט הרי קירש קבע כי על פי ההסכם שנחתם עם היזם הייתה אפשרות בחירה לגבי הבניין המדובר: לפנות את הדיירים ולמסור את המבנה לעירייה רק כאשר בניין הדירות החדש יהיה מוכן למגורים, או לפנותם קודם לכן ולספק להם דיור חלופי.
בחוזה בין הדיירים ובין היזם, יושמה האופציה הראשונה, ומשנבחרה החלופה שלא לפנות את דיירי הבניין בינתיים, חל הסעיף לפיו "יוותר המשך השימושים והפעילות במבני המגורים הקיימים..."
לדעת השופט, וכך סברה גם ועדת הערר, "כאשר התוכנית מבהירה כי 'יוותר המשך השימושים', אין היא משביחה, היא מותירה על כנו שימוש קיים".