אם לא ידעתם, למעלה מ-90% מהקרקעות במדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל - דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.
לא זאת אף זאת, זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960. בסעיף 2א(1) לחוק, בו מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל, נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."
מחירי הדיור הם לא גזרת גורל - והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית, שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי המיסים. למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.
בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד שקל בשנה בגין שיווק מקרקעין ,הרי שבשנת 2021 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד שקל ובשנת 2022 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד שקל.
רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי - פרה חולבת בעידוד האוצר, וזאת באמצעות מדיניות מכוונת, הבאה על חשבון מדיניות, שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, ונועדה לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.
כשהממשלה רוצה לסייע, היא יודעת לעשות זאת
רשות מקרקעי ישראל יודעת לקבל החלטות מקלות, וכך נענתה מועצת מקרקעי ישראל לקריאה להעדיף במתן הנחות בקרקע למשרתי כוחות הביטחון, קרי מי ששירת שנתיים ומעלה בצה"ל, שירות בתי הסוהר ומשמר הגבול.
ההנחה שאושרה היא דרמטית ועומדת על 10% מערך הקרקע, אלא שההנחה הזו חלה רק בקרב מיעוטים כמו ערבים, דרוזים וצ'רקסים, תוך הדרת יוצאי צבא יהודים.
התוצאה המוזרה היא שצעיר ערבי או דרוזי, המשרת בשירות בתי הסוהר, או שירת לפחות שנתיים וחצי בצבא, זכאי להנחה של 90% ממחיר הקרקע, אך צעיר יהודי ששירת שירות מלא, זוכה להנחות דלות שהולכות ונשחקות.
כך, למשל זוג צעיר ברהט שעומד בתנאי ההחלטה זכאי למגרש בסכום אפסי של 10 אלף שקל, בעוד זוג צעיר, בוגרי כוחות הביטחון, ישלמו בגלאון 2 מיליון שקל על הקרקע.
כשהממשלה רוצה לסייע, היא יודעת לעשות זאת בהחלטות מיוחדות של מועצת מקרקעי ישראל או בתיקון סעיפי מיסוי מתאימים, היא רק צריכה לקבוע מדיניות ולהנחות את גורמי הביצוע לבצעם.
ההכבדה על זוגות צעירים במרכיב המגורים מוסיפה על הכבדות שקיימות ממילא על כל זוג צעיר שנדרש לשלם עבור גני הילדים, חוגים, שיעורי עזר ופעילויות נוספות, כך שהכסף הפנוי העומד לרשותם הולך ונשחק.
סעיף נוסף (2ג) במטרות רשות מקרקעי ישראל קובע כי בכל שנה יקבעו יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד והממשלה, או ועדת שרים מטעמה תקבע עד יום 31 למרס בכל שנה יעד מזערי לביצוע. זה שנים שהממשלות מדברות בתקשורת, אך מדיניות אמיתית של הורדת המחיר לזכאי דיור אינה מיושמת הלכה למעשה.
דיור זו אינה תכנית ריאליטי, והביזיון של תכנית להגרלת בית חייבת להיפסק לאלתר.
במקומה יש להעניק הנחה במחיר הקרקע לזכאים לכך ולאפשר לכל אחד לבחור את המקום שבו הוא יכול ורוצה לגור - לא לכפות עליו תכניות שגם יוצרות לרבים תקוות שווא וגם לא מביאות לתוצאה הרצויה, שכן מחירי הדיור ממשיכים לטפס מעלה.
הציבור נאנק תחת נטל המשכנתאות והמצב רק הולך ומחריף לאור עליית הריבית. בועת הנדל"ן עלולה להתפוצץ בכל רגע. על הממשלה לקבל החלטות מיידיות - ולהעניק הנחה משמעותית לכל חסר דיור במרכיב הקרקע והמיסוי.
נדרשת מדיניות דחופה למימוש המדיניות האמיתית - די לדיבורים, זה הזמן למעשים.
הכותב הוא עו"ד דודו קוכמן, המשמש כמזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי.