"הלילה מדינת ישראל נחלקה לשניים - אלו שיכולים לישון בשקט ואלו שלא"

זו קריאת השכמה. כל התמונות והבלהות מטורקיה וסוריה יכולות להתרחש ברחוב תל אביבי שגרתי. אחת למאה שנה זה גם קורה כאן אצלנו.

"התרחשותה של רעידת אדמה חזקה היא כמעט ודאית", כתב מבקר המדינה בדו"ח משנת 2018, "השפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג".

"הלילה מדינת ישראל נחלקה לשניים, לתושבים שגרים בבתים שנבנו על פי התקן המקנה להם הגנה מרעידות אדמה ושהמשיכו לישון בשלווה בזמן הרעש, ותושבים שגרים בבניינים רעועים ללא הגנה, שראו את התמונות הקשות מטורקיה וחשבו גם לי זה יכול לקרות", אומר ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, חברה המייצגת בעלי דירות בבניינים ישנים בקידום הליכי התחדשות עירונית בכל הארץ.

הוא צודק. מי שגר בבית עם ממ"ד יכול להרגיש סוג של ביטחון. מנגד, מי שהבית שלו נזקק לתמ"א 38 או פינוי בינוי וחיכה כדי לקבל הצעת מחיר טובה יותר, עלול לאבד את ביתו, ונמצא במצב של סכנת חיים.

פנינו לראשי הענף לשמוע חוות דעת בתגובה לרעידת האדמה מהלילה:

"מדובר בתמרור האזהרה מהלילה צריך להדיר שינה מעיני שרי הממשלה", מתריע נשיא מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו.

"ההערכה, כי בישראל תתרחש בשנים הקרובות רעידת אדמה קטלנית שהמדינה לא מוכנה לה מדווחת בכל דיון עם אנשי מקצוע ודו"חות מבקר המדינה מעל לעשור. לפי דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה, מעל 4,800 מבנים לא יעמדו ברעידת אדמה קטלנית. מדובר בלמעלה מ-610,000 דירות, שרק 7% מהן קיבלו היתר לתמ"א 38 עד כה. 610,000 משפחות שסיכויי ההצלה שלהם ברעידת אדמה קשה נמוך מאוד".

עוד, אומר סרוגו, כי "הדרך היחידה להיערך לאירוע כזה היא בהסרת החסמים שמונעים התחדשות עירונית בכלל ובפריפריה בפרט. הבאנו לממשלות האחרונות תוכנית שתאפשר זאת שתכלול הטבות מס, קיצור הליכי בירוקרטיה והשתתפות המדינה בתקצוב תשתיות. הממשלה הקודמת החליטה על ביטול תמ"א 38, שהיא כעת האופציה הישימה המרכזית לביצוע המוני של הגנה על בתים מרעידת אדמה. הממשלה חייבת להאריך את תמ"א 38 ולכלול את התוכנית שהצענו בהליכי חקיקה, ובראשם, בחוק התקציב הקרוב. מדובר בהצלת חיים".

רונית אשד לוי, מנכ"לית חברת אפריקה התחדשות עירונית, אומרת כי "אירוע רעידת האדמה שאירע הלילה הוא עדות נוספת לכך שמעבר לצורך הנדל"ני להגדיל את היצע הדירות בישראל הצפופה, לפרויקטים אלו חשיבות בטיחותית ומצילת חיים".

"תהליך ההתחדשות העירונית המואץ, שנמצא בעיצומו ברחבי הארץ, נועד להחליף בתי מגורים הנמצאים תחת איום ממשי בפני תופעת טבע זו, בדירות איכותיות וחדשות העומדות בתקן הבנייה הדרוש בפני רעידות אדמה. זאת, כמובן, תוך הגדלת היצע הדירות הכולל בפרויקט. כידוע, כדי לאפשר את מימוש פרויקטים אלו מהר כלל הניתן, יש לפתור חסמים והליכי בירוקרטיה העומדים בדרך, ובמרכזם הליכי הרישוי הארוכים. העיכובים הרגולטוריים והמהלכים הסבוכים עלולים לסכן חיים".

"בידיהם של דיירי פרויקטים המיועדים לפינוי בינוי, כוח שיכול לחסוך זמן משמעותי הכרוך בקידום הפרויקט. זה הוא הזמן של הדיירים, ובראשם נציגות הדיירים, לאחד שורות. אמנם מדובר בקבוצה עתירת דעות, זכויות ורצונות, אך על ידי שיתוף פעולה והבנה כי בפניהם מטרה משותפת ומשמעותית - הוצאת פרויקט מגורים שלא רק ישפר את איכות חייהם, אלא יגביר את הבטיחות שלהם, הם יכולים להביא לקיצור משמעותי בהליכי קידום הפרויקט".

לטענת ישי רוט, סמנכל פיתוח עסקי בקבוצת שובל, "ישראל לא נערכת למלחמה האמיתית הבאה".

רוט אומר כי "עשרות אלפי דירות לא מחוזקות ולא עומדות בתקן. רעידת אדמה קשה זה לא עניין של אם, אלא של מתי. זה הולך להיות סרט אימה. רעידת אדמה תביא למותם של אלפים רבים ותקריס את הכלכלה לגמרי".

"לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, יש בישראל כ-80 אלף מבנים בני שלוש קומות ומעלה הטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות. לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, בתרחיש של רעידת אדמה חזקה, בנוסף לפגיעות בנפש, עשרות אלפי מבנים עלולים להיהרס. לפי הערכות אלו סך המבנים לחיזוק בעשר ערים הנמצאות באזורים המועדים להיפגע מרעידת אדמה הוא כמעט 2,000 מבנים, ובהם למעלה מ-36 אלף דירות, הדורשות חיזוק מפני רעידת אדמה וכן מיגון מפני טילים".

חיים פייגלין, מנכ"ל קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טוען כי "כל הבניינים שנבנו כאן לפני 1980 לא עומדים בתקני רעידות אדמה בישראל והם יקרסו במקרה של רעש אדמה חזק. רעידת אדמה בסדר גודל כמו בטורקיה יכולה היתה להחריב לגמרי ערים כמו קריית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת, ערד, אילת, וגם חלקים מירושלים לא חסינים. למעשה, כל האזורים בארץ שקרובים לצד המזרחי בסכנה. אני סבור שגם לערי החוף בישראל אין תעודת ביטוח בפני רעידת אדמה חזקה שכזו".

"אני קורא למדינה להאריך מיד את תמ"א 38 לפחות ב-5 שנים. זאת תכנית מצילת חיים, שמסייעת לחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה. יש לאמץ מיד את המלצות הוועדה הבין משרדית להתחדשות עירונית והגנה בפני רעידות אדמה בפריפריה, שבהן יש קריאה לתמריצים כלכליים לקידום התחדשות עירונית בפריפריה, להקלות מס משמעותיות ליזמים שיחדשו את הפריפריה ולהעמדת קרקע משלימה לפרויקטים כאלה. המדינה צריכה להתעורר ומהר, אחרת עלול להיות כאן אסון".

גל לחמי, ראש מנהלת ההתחדשות העירונית בחברה הכלכלית חדרה, סבורה כי: "רעידת האדמה שהייתה אמש בתורכיה ואף הורגשה בישראל צריכה לשמש "קריאת השכמה" עבור כלל בעלי הדירות, לממש התחדשות עירונית בבניינים ישנים אשר אינם עמידים בפני רעידות אדמה".

מהצד השני רשויות מקומיות חייבות לפעול ביתר שאת לקידום אינטנסיבי של תהליכי התחדשות עירונית בכל המתחמים הזקוקים לכך בעיר. חלק מהרשויות המקומיות אכן חתמו לפני שנה על הסכמי מסגרת עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עבור תקציבים לתשתיות נלוות, בפרויקטים של התחדשות עירונית ומהלך זה אכן הוכיח את עצמו כיעיל".

גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית: "תחום ההתחדשות העירונית החל כפתרון לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כחלק משיפור ההיערכות הכלל ארצית בנושא. עם השנים, התחום התפתח לכזה שיכול לענות על צרכים שונים בענף הנדל"ן: מציאת פתרון למצוקת הקרקעות בארץ, איתור אמצעים יעילים לחידוש שכונות שלמות ומרכזי ערים, שיפור איכות החיים ורמת המגורים של תושבים בשכונות קיימות ועוד. כך, הלך והתרחק התחום מהמטרה המרכזית החשובה לשמה פעל, מה שהוביל את בעלי הזכויות והרשויות להתמקד בפן הכלכלי של השבחת התמורות, גם במחיר של עיכוב פרויקטים".

"רעידת האדמה והאסון הנורא שפקדו את תורכיה מהווים תזכורת כואבת לצורך המיידי בכלל ובפריפריה בפרט, שם הבנייה ישנה יותר, להיערך לתרחישים של רעידות אדמה בארץ. כחלק מכך, תפקיד המדינה הוא להקל בחסמים המפריעים להוצאת היתרי בנייה למימוש תוכניות התחדשות, ביניהם חסמי תשתיות, חסמי תכנון, היבטים כלכליים וכאלה שתלויים ברשויות המקומיות; כדי שניתן יהיה לקדם כמה שיותר פרויקטים שייצאו לפועל במהירות המרבית, בין היתר באמצעות חקיקה, תמרוץ הרשויות לקידום פרויקטים, קביעת אמות מידה ברורות לתמורות לכל הנוגעים בדבר ועד למתן פתרונות יצירתיים שיסייעו להתמודד עם ההתנגדויות שעולות".

עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום, אומר כי "צריך לזכור שתמ"א 38 אפשרה הוספת זכויות לפתרון בעיית העמידות של בניינים מפני רעידות אדמה, אך התוצאה הביאה לפרויקטים נדל"ניים בעיקר באזורי הביקוש ואיתה נוצרו, לטענת הרשויות המקומיות, מחסורים בצרכי ציבור. על כן, המועצה הארצית האריכה פעם נוספת ואחרונה את התמ"א עד סוף אוקטובר 23, ואותה אמורה להחליף "חלופת שקד". כל עוד חלופת שקד עוד לא הבשילה ועוד לא הוכיחה את עצמה כישימה, יש להאריך שוב את תמ"א 38, במסגרתה הזכויות מוגדרות והתהליך לרישוי קצר יותר.

"המדינה דואגת לקדם את ההתחדשות עירונית, לקצר הליכים בירוקרטיים. יחד עם זאת, חשוב מאד להמשיך לקדם הסרת חסמים שעוד קיימים בתחום ולתגמל יזמים שבוחרים לקדם פרויקטים מסוג זה. על המדינה לפעול באופן אקטיבי מול הרשויות המקומיות בכל הנוגע לחיזוק תשתיות וחיזוק החוסן העירוני להתחדשות עירונית. צריך לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית מסוג פינוי בינוי במקומות בעלי הסיכון הגבוה ביותר, כמו בפריפריה ועל תוואי השבר הסורי אפריקאי, ולהפוך אותם לכלכליים ואפשר לעשות את זה על ידי מתן תמריצים ליזמים, הסרת חסמים וחיזוק הרשויות המקומיות, בכדי לשפר את איכות חייהם של התושבים ולמנוע אסון המוני כפי שחווים במדינות שכנות בימים אלו".