הצעת חוק של יהדות התורה, שהוגשה באפריל האחרון - קוראת להטיל מס סביבתי חדש על בעלי כלבים בישראל, שיעלה 3,500 שקל לשנה על כל כלב. האם הצעת החוק תקום לתחייה כעת לאחר שהמציאות הפוליטיות במדינה השתנתה?
בימים אלו כוחה של יהדות התורה בשמים. מגישי הצעת החוק, ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים בממשלה החדשה, וח"כ אורי מקלב, נמצאים במקום אחר, בצד של המנצחים, וכעת עולה השאלה המתבקשת: האם הצעת החוק ההיא תסתיים בהטרלה ואצבע בעין בלבד כנגד חוק הנילונים דאז של ליברמן שכבר ירד מהפרק, או שהיא תעלה מחדש ותעבור בממשלה הקרובה?
את התשובה לזה נדע בקרוב, אך על המציאות אין להתווכח - החוק המוצע נועד להטיל אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים. ככתוב בהצעה: "אגרה סביבתית זו תשקף את הנזקים והמחירים הסביבתיים הגדולים הנגרמים כתוצאה מגידול כלבים, ואשר פוגעים באיזון האקולוגי העדין שמסביבנו". כלומר, הצעה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד של דיני הסביבה, עיקרון "המזהם משלם".
ולמי יש כלבים לפי יהדות התורה? לעשירים כמובן.
תפיסת העולם של יהדות התורה
שמירה על איכות הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים העולמי נמצאים בלב הדיון הציבורי בארץ ובעולם בשנים האחרונות. בתקופה האחרונה קודמו מספר מהלכים מרחיקי לכת על מנת להפחית את הזיהום הסביבתי, אשר התמקדו בשכבות החלשות של החברה בישראל. בראש מהלכים אלו נמצא מיסוי הכלים החד פעמיים, אשר פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובמיוחד בחברה החרדית.
הצעת החוק הנוכחית עוסקת אמנם בגידול כלבים בלבד, אך גם אם מדובר בהטרלה, יש לראותה כחלק מתוך תפיסת עולם חברתית וסביבתית רחבה. בכוונת יוזמי החוק לבחון הרגלים סביבתיים פוגעניים נוספים, המקובלים בעיקר בשכבות החזקות, ולקדם חקיקה אשר תתמרץ שינוי התנהגות גם ביחס אליהם.
גפני ומקלב כתבו: "מאמצי הממשלה הנוכחית התמקדו אם כן בשכבות החלשות. הן לא נגעו כמעט בכלל בנזקים הסביבתיים החמורים הנגרמים כתוצאה מהרגלי הצריכה וההתנהגות של שכבות האוכלוסייה אותן נהוג לכנות כ-'ישראל הראשונה'".
נקודת המוצא של הצעת החוק היא כי על כל שכבות האוכלוסייה, גם אלו המבוססות, לשאת בנטל הסביבתי. השכבות החזקות אינן יכולות להטיל את משא שמירת הגנת הסביבה על השכבות החלשות בלבד, ולדרוש רק מהן לשנות את הרגליהן - אלא גם "ישראל הראשונה" נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות, ולהתאימם למציאות הסביבתית העולמית.
אם לא די לכם בהסברים, אז עוד נכתב בהצעה: "מחקרים רבים בעולם מלמדים כי לגידול חיות מחמד, ובמיוחד חיות מחמד הניזונות מבשר מעובד, השלכות סביבתיות קשות. הוא מגדיל את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם ותורם להחרפת משבר האקלים העולמי. כך, לדוגמה, מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2017 העלה כי חיות מחמד בארצות הברית לבדה צורכות כ-43 מיליארד ק"ג בשר וגורמים לפליטות של גזי חממה בהיקף של 64 טונות פחמן דו חמצני. מחקרים נוספים הראו כי היקף הפליטות שמייצר כלב ביתי כפול מזה שמייצר רכב שטח. גם הטיפול בצרכיהן של חיות הבית פוגע רבות בסביבה. צרכים אלו מתגלגלים בדרך כלל אל פחי האשפה ולא אל מערכת הביוב וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה. הטיפול כאמור מגדיל גם את השימוש בשקיות פלסטיק, הגורמות נזק סביבתי רב".
תל אביב בראש רשימת בעלי הכלבים - ביתר עילית בתחתית הרשימה
בהתאם לנתוני המרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, נמצאת העיר תל אביב בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל בשנים האחרונות. כך לדוגמה, בשנת 2020 נרשמו בתל אביב 39,373 כלבים, אחריה נמצאת ראשון לציון, בה נרשמו כ-17,720 כלבים ואחריה העיר חיפה בה נרשמו 16,585 כלבים.
העיר החרדית ביתר עילית נמצאת בתחתית הרשימה עם כמות הכלבים המעטה ביותר בישראל (בערכים אבסולוטיים). תל אביב נמצאת גם בראש רשימת הערים בהם חיים יותר מכלב אחד בבית, וגרות בה 2,998 משפחות המחזיקות יותר מכלב אחד.
אפליה לא תהיה כאן: במידה וההצעה תעבור, אגרת חתולים - בהמשך
בהצעת החוק שגפני ומקלב הניחו על השולחן מוצע להטיל אגרה סביבתית ייחודית על כל אדם המחזיק כלב. האגרה תשולם כתשלום שנתי בגובה של 3,500 שקלים חדשים לכלב ראשון, ואגרה בשיעור כפול של 7,000 שקלים חדשים לכל כלב נוסף.
על מנת למנוע קשיי גביה וסרבול בירוקרטי, מוצע כי אגרה זו תיגבה באמצעות הרשות המקומית, יחד עם אגרות הרישיון השנתיות הנגבות מבעלי כלבים. האגרה תועבר לקרן ייעודית שתנוהל בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב.
מכיוון שהחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 עוסק בכלבים בלבד, מוצע להגביל בשלב זה את האגרה רק לבעלי כלבים, אך אל תדאגו בנוגע לאפליה: בהצעה מצוין כי בהמשך הליכי החקיקה תיבחן הדרך להרחבת האגרה הסביבתית גם על מגדלי חיות בית נוספות, דוגמת חתולים.
גידול כלבים עשוי להיות גם למטרות חיוניות. דוגמה מובהקת לכך היא כלבי נחיה, אך אין זו דוגמה יחידה. גידול כלב עשוי להיות נחוץ גם למטרות בריאותיות נוספות, כמו בריאות הנפש, או למטרות חיוניות אחרות - כמו למטרת שמירה.
על מנת שלא לפגוע בקידום מטרות חשובות אלו, מוצע לקבוע כי גידול כלב למטרות בריאותיות, לרבות בריאות הנפש, למטרות שמירה או למטרות נוספות שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו פטורות מהאגרה הסביבתית. כמו כן, על מנת שלא להגדיל את נטל המס על אוכלוסיות חלשות, מוצע לקבוע כי כל מי שזכאי לפטור או הנחה מארנונה, יהיה פטור תשלום האגרה הסביבתית.