בפסק דין חריג ואמיץ של כב' השופט אורן שוורץ בבית המשפט המנהלי מרכז - בוטלה החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, בעניין מיקום מסוף תחבורה ציבורית בצמוד לשכונת נאות גנים בנתניה, במסגרת תכנית "הבננה" לתוספת 3,500 יחידות דיור במזרח העיר נתניה.
מדובר בשתי עתירות שאוחדו, האחת של תושבי שכונת נאות גנים בנתניה, באמצעות עוה"ד אילת השחר מיכאלי, והשנייה של היזמים מוזס ושות' באמצעות עו"ד אורי דניאל - ותקפו את ההחלטה "השגויה, השרירותית והלא סבירה באופן קיצוני" (כפי שכתוב בעתירות) של הועדה המחוזית בעניין מיקום מסוף התחבורה הציבורית בתכנית "הבננה", בצמוד לשכונת נאות גנים בנתניה, ללא נימוקים רציניים או שיקול דעת מספק, ותוך ניסיון להקטין את הפגיעה לתושבי השכונה.
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז נמסר: "אנו לומדים את פסק הדין. נציין כי מדיניות התכנון הארצית, שמתמודדת עם משבר תחבורה חמור, רואה חשיבות רבה במתן שירות תחבורה ציבורית נגישה בשכונות ומרכזי ערים".
על מה כל הסיפור?
תכנית "הבננה" היא תכנית להקמת שכונה חדשה של 3,500 יחידות דיור במזרח נתניה, לרבות פארק מטרופוליטני גדול, ואשר מבוססת כהנחת יסוד על שימוש בתחבורה ציבורית בשיעור של 20% ובהמשך ובפועל עד 40% ועל הקמת מערך תחבורה ציבורית הכולל מסוף קצה וחניון לילה לאוטובוסים, לרבות נת"צים ושבילי אופניים.
מלכתחילה תוכנן מסוף התחבורה הציבורית, לפי תיאום עם עירית נתניה, ממזרח לכביש עוקף מתוכנן שאמור לחבר בין כביש 57 בצפון לכביש 561 בדרום. אותו מיקום מזרחי מצוי בשטח שמיועד למתקנים הנדסיים בתכנית הכוללנית של נתניה, בקרבה לתחנת משנה של חברת החשמל ובריחוק של למעלה מ-100 מ' משכונות מגורים.
אלא שכפי שטענה עו"ד אילת השחר מיכאלי בשם העותרים, רגע לפני ההפקדה של התכנית, בוצע מחטף ונשמעו קולות בועדה המחוזית הגורסים כאילו לא ניתן למקם את המסוף ממזרח לאותו כביש עוקף בשל מגבלות התכנית המחוזית, ולפיכך, במחי יד, קבעה הועדה המחוזית להעביר את המסוף לצד המערבי של הכביש העוקף המתוכנן, בצמוד לשכונת נאות גנים בנתניה.
זאת, למרות שבבדיקה שערכה עו"ד מיכאלי, נמצא כי אין ממש בטענות כנגד המיקום המזרחי, ולמעשה אין שום מניעה מבחינה תכנונית למקם בו מסוף תחבורה ציבורית, בהתבסס על תכניות המתאר הארציות, המחוזיות ואפילו מבחינת התכנית הכוללנית שנמצאת בהליכי תכנון מתקדמים. להיפך, מבדיקת התכניות ובהסתמך על חוות דעת, נמצא כי מכל בחינה תכנונית ותחבורתית, המיקום המערבי שאליו הועבר המסוף, לוקה ונחות באופן משמעותי ביחס למיקום המזרחי, ואף לא מאפשר ישימות או יעילות להפעלת המסוף בו, בהווה ובעתיד, נוכח הקירבה לשכונה ומגבלות השטח. שלא לדבר על הפגיעה בתושבי השכונה הותיקה נאות גנים.
גם בשלב ההתנגדויות, ולמרות טענותיהם כבדות המשקל של העותרים, נצמדה הועדה המחוזית להחלטתה להותיר את המסוף בצד מערב, בצמוד לשכונת העותרים. זאת, ללא נימוקים רציניים וללא שיקול דעת מספק, ותוך ניסיון להקטין במקצת את הפגיעה לתושבי השכונה ע"י סוללה אקוסטית ומגבלות על פעילות המסוף, עד כדי פגיעה ביעילות שלו.
ראש העיר פיירברג: "טעות שיש לתקן"
בדיון בעתירות, הביעו עירית נתניה וראשת העיר נתניה, גב' מרים פיירברג, שהופיעה בעצמה בבית המשפט, יחד עם מהנדס העיר נתניה, עמדה נחרצת התומכת בטענות העותרים, כי שינוי מיקום המסוף והעברתו בצמוד לשכונה, היתה טעות שיש לתקן.
בית המשפט קיבל במלואן את טענות העותרים וקבע כי הליקויים בהחלטת הועדה המחוזית בענין המסוף, עולים כדי חוסר סבירות קיצונית שנובעת בעיקר מקבלת החלטה מינהלית בלא מסד נתונים הולם. וכי נסיבות חריגות אלה מצדיקות את התערבות בית המשפט והשבת העניין לבחינה נוספת אצל מוסד התכנון, בכפוף לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין.
התכנית לא בוטלה, ואולם בית המשפט קבע כי אם הועדה המחוזית תראה לנכון, היא רשאית להשהות את הפעולות הנדרשות מכח תכנית הבננה, עד לאחר קבלת החלטה חדשה בעניין המסוף.
נזכיר כי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות עו"ד מורן בראון, דחתה בתאריך 20.9.22 פה אחד את העררים שהוגשו על ידי הוועדה המרחבית לתכנון ובניה שרונים, המועצה המקומית אבן יהודה והמועצה המקומית קדימה צורן, נגד תוכנית "אזור נופש הבננה" בנתניה, ובכך אישרה את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז.
הטענה המרכזית הייתה בהיבט התחבורתי, ונטען כי "התוכנית מאפשרת הוצאת היתרי בניה לאלפי יח"ד ולאלפי מ"ר למסחר ותעסוקה, תוך הישענות על כביש 57 הפקוק, כבישים 2 ו-4 המצויים בכשל תנועתי מתמשך (F) ללא מענה לטווח הקצר ו/או הארוך, וכביש עתידי 561 שכלל לא ברור מתי יוקם. חרף האמור, התכנית נערכה וקודמה ללא הכנה ראויה, מבלי שנערכה בחינת השלכות תחבורתיות (בה"ת) מערכתית לכל אזור השרון, לבחינת יכולת הכבישים הקיימים לשאת בתוספת נסיעות, ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים".
הוועדה דחתה את מכלול טענות העוררת, הנוגעות להיעדר רלוונטיות של בה"ת, או פגמים בנתונים שנאספו בה, ומשכך לא נפל פגם בהחלטות הוועדה המחוזית - לא בשלב ההפקדה ולא בשלב ההתנגדויות - הנוגע להיעדר תשתית עובדתית (תחבורתית) מתאימה או ליקוי באיסוף העובדות הרלוונטיות.