אחת ולתמיד: מה עדיף לחברות - עבודה מהמשרד או מהבית?

האם יש קשר בין המשרדים לבין התוצאות העסקיות של החברה?

אם בעבר התשובה לשאלה הזו התמקדה בעיקר בעלויות כלכליות הכרוכות בשכירות ובהפעלת המשרד, לאחרונה, ובעיקר מאז משבר הקורונה, החלו חברות להביא בחשבון נתונים נוספים - במטרה להעריך טוב יותר את היכולת של החללים שלהן לענות על צרכי העובדים, מתוך הכרה כי חווית העובד משפיעה במישרין על פריון העבודה במשרד - ועל התוצאות העסקיות.

דו"ח חדש של חברת הנדל"ן הגלובלית JLL חושף כי בבואן לחתום על משרדים חדשים, חברות ב-'עידן שאחרי הקורונה' מתייחסות להיבטים שונים של החוויות של אנשים במשרד, כולל שיתוף פעולה עם עמיתים ואפילו רמות הרעש סביבם.

"נראה כי החזרה למשרדים נובעת מצורך העובד בחברה, וכן בשירותים שונים שניתן לקבל במסגרת העבודה ולא קיימים בעבודה מהבית", מסבירה שמרית מגן, סמנכ"לית הפרויקטים בחברת JLL ישראל. "לכן, חברות משקיעות המון ביצירת סביבת עבודה הכוללת, מחד בעבודה בחללי עבודה פתוחים ושקטים, ומאידך באזורי עבודה משותפים, לא פורמאליים ופתוחים וכן שירותים נוספים הנותנים כולם יחד מעטפת מלאה לצרכי העובד".

הדגש על חווית העובד נובע ממודל העבודה ההיברידי אשר תפס תאוצה בתקופת סגרי הקורונה והפך כיום לכלי של מעסיקים במלחמה על כישרונות, כמו גם לסמל סטטוס של עובדים רבים המבקשים לתעדף בריאות נפשית ורווחה.

"ברגע שמעסיקים החלו להעניק לעובדיהם גמישות רבה באשר לשאלה 'היכן ומתי עובדים', הם גם שמו אותם במוקד הדיון בנוגע למשרדים שהחברה ומפעילה", כך לדברי אנדרו הוקסווד, מנהל שירותי השוואת ביצועים גלובליים. לכן, מוסיף, הוקסווד, "המשרד חייב להפוך למקום שמייצר חווית שימוש שמאפשרת לעובדים להיות יותר פרודוקטיביים".

ריצ'ה וואליה, מנהלת מחקר בתחום הדינמיקה בעבודה ב-JLL EMEA מוסיפה כי "חברות המחפשות להפיק את המיטב מהאנשים שלהן צריכות לשאול שאלות עמוקות יותר על החוויה האנושית המתקיימת במשרד וכיצד היא משפיעה על הביצועים במקום העבודה". יחד עם זאת מדגישים, אין נוסחת קסם שמבטיחה הצלחה. "אתה יכול למדוד דברים ממש טוב ועדיין להיכשל. מה שחשוב הוא שהמדדים החדשים יכולים להתקשר ליעדים העסקיים של החברה ולסייע לה להבין איך היא מתפקדת, והאם המשרדים מספקים לחברה את מה שהיא צריכה - מעצמה ומעובדיה".

להלן חמשת המדדים שחברות מיישמות כדי להעריך את מקומות העבודה שלהן, על פי דוח Metrics that Matter של JLL:

מנתוני המחקר עולה כי מעורבות העובדים הוא המדד המוביל כיום בקרב מעסיקים, בבואם לבחון משרדים חדשים. בנתון זה נכללים רמות שביעות הרצון של העובדים מסביבת העבודה כגון גישה לשטחים ירוקים, אפשרות בחירה, גמישות של חללי עבודה ויוזמות בריאות ורווחה. "בעידן של שיתוף מידע, העובדים מעורבים בתהליך "ניהול השינוי", בו לעובד יש הזדמנות להביע את דעתו לגבי בחירת המשרד המוצע ובאופן השימוש בחלל, כך החיבור עם המשרד והרצון לפקוד אותו עולה היות ותחושת השייכות מתעצמת" אומרת מגן.

מסיבה זו, וואליה רואה כי ישנו צורך במעקב אחר מעורבות עובדים על מנת שיוכלו למנוע בעיות כגון התפטרות שקטה. לדבריה, "לפני שחברות יוכלו לזהות מה עובד ומה לא, עליהן לדעת תחילה אם מקום העבודה עונה על הצרכים והציפיות של העובדים", אומרת וואליה ומוסיפה כי "הרעיון של מעקב אחר מעורבות הוא לאסוף מידע שמתעד את הבעיות האלה, מה שמאפשר להציע תיקונים כדי לטפל בבעיות לפני שהן הופכות לבעיה גדולה יותר".

מדד נוסף שמציע תובנות חשובות הוא שיעור השחיקה של החברה. הדרך הנפוצה למדוד זאת שיעור שחיקה היא באמצעות סקרים שבהם עובדים נשאלים כיצד גורמים שונים כמו סביבת עבודה, מיקום וגמישות העבודה השפיעו על החלטתם לעזוב את העבודה. לדברי וואליה, "ככל שהמלחמה על כישרונות מתעצמת, שיעור השחיקה של חברה התפתח מעבר למדד משאבי אנוש, והוא כולל כיום גם גורמים שונים סביבת העבודה במשרד ואפילו כלים טכנולוגיים. מה שאנו מנסים לאמוד דרך מדד זה, הוא חשיבות הנדל"ן והניסיון ליצור קשר בין שיעור השחיקה, או היקף ההתפטרות, לבין סביבת מקום העבודה", היא אומרת.

איכות סביבת העבודה הינו מדד אשר בוחן אלמנטים כמו איכות אוויר, טמפרטורה רעש ואקוסטיקה. לפי המחקר - היעדר פרטיות, ורמות רעש גבוהות הינם בין הגורמים הנחבאים והקשים ביותר לאיתור, אם כי גם בין המשפיעים ביותר על החוויה האנושית במקום העבודה. במסגרת המחקר התגלה כי 47% מהעובדים טוענים שעדיף לבצע מהבית עבודה הדורשת ריכוז. "בביתם, העובדים רגילים לשלוט ברמות הרעש או הפרטיות שלהם, אבל ייתכן שהסביבה במשרד, למשל עבודה בחלל פתוח, לא מספקת להם את מה שהם צריכים עבור סוג העבודה שהם נדרשים לעשות - הדורשת שקט וריכוז. לכן, הבנת ההעדפות של העובדים לגבי סביבת המשרד תסייע לחברות ליצור מרחבים נוחים יותר עבורם", אומר הוקסווד.

עם שובם של עובדים למשרדים, סוגי החללים הזמינים עבורם במשרד הפכו לסוגיה משמעותית. "המשרד נתפס כמרכז לשיתוף פעולה ולאינטראקציה חברתית, אך בו בעת, עליו גם לכלול מגוון סוגי חללים המאפשרים עבודה אישית ממוקדת, מקום לעבודה שיתופית וגם מקום לעבודה פיזית", אומרת וואליה. בחינת זמינות אפשרויות החלל כרוך בהבנת דפוסי העבודה של העובדים לפני הסתכלות על היחס בין סוגי החלל השונים כדי לספק את הצרכים הללו", אומר הוקסווד.

העלייה בעבודה ההיברידית ומתן החופש לעובדים לעבוד מחוץ למשרד - מעלה את חשיבות הקשרים החברתיים בין העובדים וכן את הדרך שבה אנשים משתפים פעולה ברחבי הארגון. מדד זה בוחן לא רק את האינטראקציה של העובדים עם סביבת המשרד, אלא גם עם האנשים סביבם. "החשש הוא שכאשר אין נאמנות וגאוות יחידה בקרב עובדי הארגון, העובדים ייטו להתנתק יותר מהמשרד שלהם", מסביר הוקסווד. לכן, הוא מדגיש, "מעולם לא היה יותר קריטי לנתח את האופן שבו עובדים מרגישים מחוברים כלפי הצוות שלהם והארגון שלהם כשהם עובדים מהבית או ממקומות מרוחקים".