עם כינון הממשלה החדשה, ובחינת זהות שרי הבינוי והאוצר החדשים שיובילו את המאבק להצלת שוק הדיור בישראל - נשמעות קריאות לאימוץ טכנולוגיות חדשות בבנייה, שיש בהן כדי להרגיע את עליית מחירי הדיור בישראל.
האמנם? עד כמה טכנולוגיות בנייה עשויות להשפיע על מחירי הדיור?
באירוע Construction 4.0 של מרכז קונטק (Contech), מבית התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, תפסנו לראיון מעמיק את ד"ר ריקרדו אוסירוף, מי שעומד בראש מרכז החדשנות ACCESS לענף הבנייה והתשתיות של חברת שפיר. לדברי ריקרדו, אם רוצים שמחירי הדיור ירדו, צריך שעלות הבנייה תרד, והדרך לעשות את זה היא בין היתר באמצעות הטכנולוגיה.
"יש שיטות בנייה חדשות, חומרים חדשים ושיטות ניהול שיכולות לקצר את משך הבנייה לחצי מהזמן. בנושא הזה TIME IS MONEY. ניתן להוזיל את הבנייה ולחסוך בחומרים טבעיים יקרים ע"י מחזור פסולת בנייה ופסולת תעשייתית. יש שיטות בנייה שיכולות למנוע בזבוז של הרבה מאד משאבים, שיטות ניהול שיכולות לחסוך בזמן והרבה מאד אוטומציה שיכולה להתגבר על מחסור בכוח אדם ולאפשר בנייה 24/7. כדאי גם לקדם בנייה מתועשת שיכולה ליצור יחידות שלמות במפעל בתנאי נשלטים ,באיכות גבוהה, עלויות נמוכות ובזמנים קצרים וכך להשאיר לאתר הבנייה את הרכבת המבנה וחלקיו, בדומה ללגו. כל זה חוסך הרבה כסף וזמן".
לדברי ריקרדו, הדרך לעשות זאת, היא בין היתר באמצעות מעורבות ממשלתית, כזאת שתעודד חברות בנייה לאמץ טכנולוגיות בנייה. "בהחלט צריך לעודד את חברות הבנייה להטמיע טכנולוגיות חדשניות כדי שיזרזו את מהלך הבנייה. תמריצים ותקנות יכולים לדרבן את החברות. כך קורה כבר בנושא הבנייה הירוקה בו ניתנה התייחסות לנושאי סביבה, כך שכל חברה נדל"ן שמקדמת בנייה ירוקה זוכה בניקוד שמקבל משקל במכרזים. זאת אומרת שלא מתחרים רק על העלות אלא גם על האימפקט הסביבתי. אותו דבר ניתן לעשות כדי לעודד שיטות בנייה חדשות".
סטארט אפ ניישן
לפני כשנתיים הקימה חברת שפיר את מרכז החדשנות ACCESS, שנועד לקדם ולהטמיע טכנולוגיות המפותחות על-ידי חברות הזנק ישראליות. המרכז שריקרדו עומד בראשו, מציע לחברות הסטארטאפ שותפות אסטרטגית, מלווה אותן משלב הגדרת הבעיה, דרך אפיון הפתרון, מאפשר לקיים ניסויים באתרים של שפיר, מסייע להן בניסוח תוכנית עסקית, משקיע בהן והופך להיות לקוח משלם ראשון שמכניס אותן לשוק ומסייע בחדירה לשווקים בינלאומיים.
בין החברות שזוכות לליווי ממרכז החדשנות של חברת שפיר הן חברת Bimmatch - מערכת המבוססת על בינה מלאכותית להתאמת חומרי בנייה לפרויקטים אדריכליים וכלי ליצירת כתב כמויות דינמי, חברת Structure Pal - שמפתחת מוצר המספק למהנדסי מבנים כלים מבוססי בינה מלאכותית, המאפשרים להם להפחית את הבטון הדרוש, לצמצם את פליטת CO2 ועלויות הבנייה. חברת Rapida - פלטפורמת ניהול נכסים וסקירה דיגיטלית לבעלי תשתיות ומפעילי תשתיות וחברת Ception - רותמת לוקליזציה ומיפוי מדויקים, כדי לשפר את הבטיחות והפרודוקטיביות של כלי הנדסה כבדים. כמו כן, המרכז משתף פעולה עם מספר לא מועט של סטארטאפים בשלבי פיילוט, שיתוף ידע ועוד.
"לחברות שעונות על הקריטריונים, אנחנו נותנים גישה לפרויקטים שלנו, למומחים שלנו, מספקים להם משרדים באזור הבורסה וגישה לנותני שירותים. כמו-כן אנו עוזרים להן באיתור משקיעים וגיוס כספים. חלק מהחברות הן בשלבי פיילוט, אחרות צעירות יותר בשלבי פיתוח ואחרות בשלב חדירה לשוק".
שפיר נכנסה לתחום החדשנות, והקימה פלטפורמה שמקדמת יזמות וטכנולוגיות בתחום הבנייה, כיאה לסטארט-אפ ניישן, על מנת לייצר פתרונות תחרותיים, לקדם את הענף ולהגיע לביצועים טובים יותר בזמנים קצרים תוך עמידה בתקציב ואיכות בנייה.
איך ישראל נמצאת בתחום ביחס לעולם?
"אנחנו במקום לא רע בהיקף היזמות. אנחנו מאד חזקים בתהליכי דיגיטציה שמאפשרים עולם בו ניתן לנהל את התכנון והביצוע באמצעים מאוד מתקדמים. אנחנו פחות טובים בקידום שיטות בנייה חדשות - כולל אוטומציה ורובוטיקה. אנחנו עוד פחות חזקים בעולם של חומרי בנייה. מדובר על טכנולוגיות שדרושות כדי להחליף את המלט שבשימוש כבר 150 שנה, וחומרים מזהמים אחרים כמו ברזל, וכן כדי יחליפו את החומרים הטבעיים שהולכים ואוזלים".
כיצד אפשר לדחוף חברות סטארטאפ לתחומים האלה?
"אלו מיזמים שדורשים היקפים מאוד גדולים של כסף, זמן ובעלי סיכון גבוה. זה בדיוק המקום בו המדינה צריכה לקחת את המושכות ולעודד את הענף לאמץ טכנולוגיות חדשות, כפי שעשתה בתעשיות אחרות בעבר. בישראל יש מספר משרדי ממשלה שעוסקים בתחום החדשנות, כאשר הגוף המוביל הוא רשות החדשנות. גם משרדי הבינוי והשיכון, הכלכלה, הגנת הסביבה, המדע והטכנולוגיה ועוד, לכולם יש תוכניות שמקדמות חדשנות. אם יש משהו שחסר מעבר לכסף, זו ראייה הוליסטית שמתווה ומקדמת יעדים לאומיים. האתגרים לפנינו עצומים. אנחנו צריכים להכפיל את מספר יח"ד הקיימות עד 2050, להקים תשתיות בהיקפים עצומים ולהקטין את פליטות ה-2CO - אלו הן מטרות לאומיות".
"מה עושים כדי לקדם את כל זה? כרגע, התיאום אינו מספיק, ויש להציב יעדים ארוכי טווח, אבני דרך ותוכניות עבודה. וכמובן, כל התמיכה ארוכת הטווח שנדרשת כדי לעמוד באותן תוכניות. למדינה יש יכולת לסייע בחיבור הגופים השונים, כמו חיבור האקדמיה, איפה שצומחים רעיונות נפלאים לעולמות הסטארטאפ שייקחו את הרעיון צעד קדימה לעולם התעשיה כמו שפיר".
"המדינה בוודאי צריכה לעסוק בעידוד חברות הבנייה להטמיע את הפתרונות הללו אם ביצירת תמריצים והתאמת התקינה, שכן אם לא נפעל עכשיו יהיה קשה מאד לתקן אחר כך. הרבה תלוי ביכולת שלנו לאמץ טכנולוגיות ולקדם את השוק בארץ. אף אחד לא חי בוואקום. לא ניתן להיות כוכב בודד, אלא כל השוק צריך להירתם, כי כל שרשרת הערך משלב התכנון, יזמות ועד לשלב האכלוס והתחזוקה, תלויים זה בזה וצריכים לעבוד יחד", אומר ריקרדו.