או אה מי זה בא? שר השיכון והבינוי הבא: במהלך יומו השני (ד') של ועידת השלטון המקומי לחדשנות אמר שר השיכון והבינוי המיועד, חה"כ יצחק גולדקנופף, את הדברים המפתיעים הבאים, שככל הנראה יצוטטו עוד מספר רב של פעמים במהלך כהונתו העתידית: "לא הכרתי את משבר הדיור עד היום".
על ההסכם הקואליציוני, אמר גולדקנופף, כי "אין עוד הסכם קואליציוני, כיוון שטרם דיברנו על הדברים האידיאולוגיים המהותיים, ויש רשימה שלמה. חייבים לסגור את תקציב משרד השיכון ואת נושא תוספת התקנים למשרד. כדי להגיע לכמויות האלה של מאה אלף דירות בשנה ויותר - אנחנו צריכים כלים".
ועידת השלטון המקומי לחדשנות 2022, MUNIEXPO, החלה אתמול (06/12) ונמשכת 3 ימים. מטרת הועידה היא להפגיש בין בכירים ברשויות מקומיות, צמרת ההנהגה הישראלית וראשי חברות מובילות בעולם, לבין הפתרונות החדשניים ופורצי הדרך בתחום המוניציפלי.
"צלחנו את משבר הקורונה - נצלח גם את משבר הדיור"
בוועידה השנה נכחו מספר ראשי רשויות בישראל, וביניהם ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, שהצהיר כי אם האחריות לנושא הדיור תהיה בידיים של הרשויות - הפתרון יגיע תוך שנה וחצי: "כל דבר פתיר בירידת מחירי הדיור. אם ראשי הרשויות יקבלו את האחריות לכך - תוך שנה וחצי תהיה ירידה משמעותית. אם זה לא קורה, אני מוכן להתפטר מתפקידי. יש לי תוכנית מוכנה מראש להרצליה. אפשר לשווק מאה אלף יחידות דיור עם מחיר נמוך לסטודנטים וזוגות צעירים, עם מחיר שישמר 15 שנה. תנו לנו קרקעות ואנחנו נפתור את זה. תנו לנו 200 דונם בהרצליה ואנחנו פותרים את זה. קיים דיסוננס בין המדינה לבין ראשי הרשויות. אנחנו צלחנו את משבר הקורונה, ונוכל לצלוח גם את משבר הדיור".
עוד, אומר פדלון, "אוכלוסיית מדינת ישראל תוכפל ב-25 שנה הקרובות, ואנחנו היום לא ערוכים לתת אוטובוס או כיתה לילדים. מדברים על מטרו, איזה מטרו?! בואו נתחיל בבסיס. אין מדיניות כבר 4 שנים. אין תשתיות לאומיות. צריך שר לתכנון תשתיות לאומיות. אין כיתות, אין ביוב, אין ניקוז - ומדברים על מטרו. חסרות 7,000 כיתות".
משרד השיכון הולך לצד אחד, משרד התחבורה לצד השני
מנכ"ל אאורה, יעקב אטרקצ'י, שנכח גם הוא בוועידה, התריע כי שנת 2023 מביאה איתה הזדמנות שלא תחזור לפתרון משבר הדיור: "אף קבלן או יזם לא תקוע עם דירות. הריבית מצננת את השוק ובעיקר את המשקיעים. מי שזקוק לדירה למגורים - יקנה דירה. נכון שרוב הזוגות הצעירים לא יכולים לקנות דירה, אבל לא כולם צריכים לגור בתל אביב. באוקטובר-נובמבר מחירי הדירות עלו, וקצב מכירת הדירות נמשך כרגיל. המחירים עולים כי יש מחסור. יש בארץ 200 אלף זוגות שאין להם דירה, והם מוטרדים מעליית מחירי הדירות. הם חיכו, התפתו לכל ההגרלות המפגרות והפופוליסטיות שהממשלה עשתה. מה קרה ל-90% שלא זכו בהגרלה? בזמן הזה הייתה עלייה של 20%, ובגלל ההגרלות מחיר הקרקע עלה. מי גם אומר שמי שזכה בהגרלות היה צריך לזכות? המדינה סבסדה אנשים בעלי הון! הקריטריונים היו שגויים, והיו צריכים עם קצת חמלה חברתית לכוון למי שצריך".
עוד, אומר אטרקצ'י, כי "עליית הריבית לא נבעה מפעילות הממשלה, היא תופעה עולמית, ועולה כי היא עולה בעולם. אבל הממשלה אחראית. עליית הריבית לא תמשך לנצח, ב-2024 היא אמורה להיעצר, כי אחרת נגיע למיתון. אם ב-2023 לא נטפל בהיצע של הדירות הזמינות, בשנה שאחר כך תהיה עליה אסטרונומית. הריבית לא פתרה כלום, צריך לבנות כ-2 מיליון דירות".
אטרקצ'י גם דיבר על הדברים שהממשלה החדשה צריכה להתמקד בהם כדי לפתור את משבר הדיור: "היה משבר קורונה, והוקם קבינט קורונה. עכשיו אנחנו בעיצומו של משבר דיור, וצריך לקום קבינט דיור בראשות ראש הממשלה עם כל השרים הרלוונטיים ולעשות ישיבות שבועיות. צריך סנכרון שמעניק גם תחבורה, תשתיות ותעסוקה. יש פה ממשלה ל-4 שנים, והיא צריכה לטפל בזה נכון כדי שבעוד 4 שנים נהיה במקום אחר. הפתרון של הריבית הוא אקמול, ולא פותר כלום. לא דואגים לצעירים, לא דואגים לרשויות המקומיות ואי אפשר שכולם יגורו בגוש דן. התחבורה תפתור את זה, וצריך להשקיע שם. אם יהיו תשתיות, לאנשים לא יהיה איכפת לנסוע ברכבת. למה משרדי הממשלה בגוש דן? תעבירו לפריפריה ולירושלים. זה גם יביא דיור. משרד השיכון הולך לצד אחד, משרד התחבורה לצד השני, הם צריכים לשבת יחד ולהביא מזור לזוגות הצעירים".
לעומתם, מנהל רמ"י, יעקב קווינט, קצת יותר אופטימי לגבי עתיד שוק הדיור: "יש נתונים שמצביעים על הצעות יותר נמוכות בתוצאות מכרזים בדימונה, בראשון לציון, בירושלים, באור יהודה. קצב התחלות הבנייה עולה ועולה, והגיע ל-80 אלף התחלות בנייה בשנה. יש קונפליקטים פה ושם, אבל זה רק מעט. כדי לשמור על המספרים האלה, אנחנו מבקשים להקים קרן תשתיות, שדרכה נקבל 15% מההכנסות, ועם הסכום הזה נפתור את אותם הקונפליקטים עם הרשויות".