הוועדה המחוזית ירושלים אישרה את התוכנית לפינוי בינוי של חברת עמידר במרכז קליטה גילה, תוך התעלמות מוחלטת מדיירי המתחם הנוכחיים, וכן מן האוכלוסייה החלשה והמוזנחת ביותר במתחם שאינה נתמכת וחווה חששות כבדים בנוגע לעתידה - קשישים, שרובם עריריים, ועולים חדשים.
בשנת 2016, בעקבות החלטת הממשלה, הרחיבה חברת עמידר את תחומי פעילותה וכיום לצד פעילותה כחברה משכנת היא פועלת גם כיזמית נדל"ן.
במסגרת פעילותה זו, מבקשת כאמור חברת עמידר החדשה להרוס את מתחמי המגורים של מרכז הקליטה, ששטחו 80 דונם וכולל בהווה 287 יחידות דיור ב-11 מבני מגורים, ולבנות במקומם בנייני מגורים שיכילו 1,324 יחידות דיור במגדלים של עד 35 קומות.
במכתב שנשלח אמש, בצאת השבת, על ידי ועד הדיור הציבורי למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, עקב כוונת "עמידר החדשה" למצוא יזם למתחם - נטען כי החברה המשכנת פועלת בניגוד עניינים מוחלט ומונעת מהם את רכישת הדירות, בעת שהן מתייקרות ומתרחקות מהישג ידם.
"כחברה משכנת מחויבת עמידר לפעול לרווחתם של דיירי הדיור הציבורי ולוודא שכל זכויותיהם נשמרות. כיזמית, חברת עמידר מעוניינת למקסם את הרווח מהפרויקט. שתי מטרות אלה אינן מתיישבות יחד ואף סותרות זו את זו" טוענים הדיירים.
עוד, טוענים הדיירים במכתב, על אובדן אמון במערכת: "ניהלנו 4 פגישות עם הגורמים הקשורים לפרויקט, הרשות להתחדשות עירונית, אגף "בכיר נכסים" במשרדך וחברת עמידר. לצערנו מפגשים אלו לא קידמו אותנו והובילו לאובדן האמון במערכת".
תגובת עמידר לטענות הדיירים בהמשך הכתבה.
עמידר בניגוד עניינים ברור
מרכז הקליטה ממוקם בשכונת גילה בירושלים, והוא תחום בין הרחובות אריה בן אליעזר ו-ורדינון. מדובר במתחם מגורים ומבני ציבור שנבנה בשנות ה-70 על ידי המדינה לשם שיכון עולים חדשים. המתחם כולל 287 יחידות דיור קטנות ובינוניות ב-11 מבני מגורים המקיפים שטח של בנייני ציבור.
חברת עמידר החדשה, על פי אתר החברה, "מנהלת עבור המדינה כ-40,000 נכסים, במעל ל- 17,000 מבנים בפריסה ארצית, ארצית, כאשר בחלק ניכר מהם קיימת התכנות לביצוע תהליכי התחדשות עירונית בשנים הקרובות". נתון זה הופך את עמידר החדשה לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בארץ.
מדובר בהחלטה אשר מציבה את עמידר בניגוד עניינים ברור, לטענת ועד הדיור הציבורי. תפקידיה החדשים, כספקית דירות לציבור הרחב בישראל, וכחברה שנמדדת על פי פרמטרים כלכליים, עומדים בניגוד בולט לתפקידיה המסורתיים במימוש מדיניות הרווחה בישראל, כספקית של קורת גג לעולים חדשים ולמיעוטי יכולת. ניגוד עניינים בין תמיכה במיעוטי יכולת, כשהשיקול הכלכלי הוא משני בלבד, לבין פיתוח המונע בעיקר משיקולים כלכליים.
ברור לכל שברגע שהוגשה תוכנית של פינוי-בינוי, ערך הנכס מטפס במהירות. דיירי הדיור הציבורי במקום, שהגישו בקשות לרכישת הדירה, קיבלו הערכות שמאי של מחירים בלתי סבירים ובלתי ניתנים לרכישה על ידי דיירי דיור ציבורי.
"מניעת המכר, הקפאת המכר ועיכוב השמאות, כל אלה הביאו את הדיירים למצב של חוסר וודאות לגבי זכויותיהם לרכוש את דירותיהם במסגרת הליכי המכר", טוענים הדיירים.
"להבנתנו", כותבים הדיירים על תקופת המעבר בין פינוי לבינוי, "הפרויקט מתוכנן ללא דיור זמני מחוץ למתחם. ככל שהדברים יתנהלו בשיטה זו, אנו דורשים תיאום מסודר בעל תוקף משפטי עם כל אחד מדיירי הדיור הציבורי בנוגע למעברים אל הדירה החדשה. ליתר ביטחון אנו דורשים שהתיאום יכלול התייחסות גם למקרה שיידרש דיור זמני".
עוד, דורשים הדיירים, כי "במסגרת הסיכום ייקבע מול כל דייר, תוך כדי התחשבות בצרכיו, הן מבחינת נגישות והן מבחינת המיקום, הדברים הבאים: מיקום הדירה שיגור בה בזמן שתתקיים הבנייה, המיקום בפרויקט החדש, אופי תשלומי השכירות העתידי, האחריות של עמידר בעלויות שכרוכות בהעברת הדירות, הובלת תכולת הדירה, ניתוק וחיבור לגז, חשמל ומים וכן הלאה".
"הדיירים יקבלו דירות חדשות; כל רווחי הפרויקט יושקעו חזרה בדיור הציבורי בפריפריה"
מחברת עמידר נמסר כי "במתחם גילה מאות דירות של הדיור הציבורי וכן מאות דירות פרטיות, כולן ישנות ובמצב תחזוקתי ירוד. עמידר קידמה במקום תב"ע המאפשרת ליזום, וכן תוכנית התחדשות עירונית מהגדולות במדינת ישראל, כאשר הדיירים הקיימים, הן בדיור הציבורי והן הפרטיים, יקבלו דירות חדשות גדולות ומפוארות משמעותית מהדירות הקיימות, לצד תוספת של מעל ל-1000 יחידות דיור שיתרמו רבות למצוקת הדיור הכללית בעיר ירושלים. בנוסף לכך, עמידר משמשת בפרויקט כיזם ולפי סיכום חסר תקדים ויוצא דופן בין משרד השיכון למשרד האוצר משנת 2016, כל רווחי הפרויקט יושקעו חזרה בדיור הציבורי בפריפריה ולא יכנסו להכנסות המדינה".