"דרוש דיקטטור תחבורה כדי לקדם פרויקטים לאומיים בישראל"

כ-3000 בכירי הענף ואנשי ממשל השתתפו היום (ה') בכנס ה-13 לבנייה ותשתיות של איגוד המהנדסים, שהתקיים באקספו בתל אביב. בין המשתתפים היו מנכ"לי משרדי הממשלה, ראשי רשויות, מנכ"לי חברות תשתיות התחבורה ועוד.

במהלך הדיונים הסוערים שהתנהלו נטען כי הבחירות לרשויות העירוניות כבר מעכבות פרויקטים וכי המחסור באלפי מהנדסים יעצור קידום תשתיות לאומיות.

"חייבים השקעה מסודרת לאורך זמן שלא תלויה בממשלה כזו או אחרת", אמרה ראשת מנהל התכנון לשעבר, דלית זילבר, שהתייחסה בדבריה לבעייתיות של ההשקעה לטווח ארוך במדינת ישראל, "ברור שתשתיות בכלל ותחבורה בפרט דורשים תכנון והשקעות לטווח ארוך. זו חייב להיות מהלך אקס טריטוריאלי לפוליטיקה. הבעיה היא משך הזמן הרב שלוקח בין אישור תכניות לבין הביצוע. יכול לקחת שנים ארוכות, עד כדי שהפרויקטים הופכים כבר ללא רלוונטיים. אנחנו מדינה מתחדשת, ב-30 שנה הקרובות כמות התושבים תוכפל. הכל הולך להיות הרבה יותר מורכב".

מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, היה קצת יותר תקיף כלפי המערכת וטען כי "עד שהמדינה לא תיקח 4-5 פרויקטים לאומיים ותמנה דיקטטור תשתיות שיפתור את בעיות התשתיות זה לא יקרה. אין לאף מנהל את היכולות לקדם. יש לנו 20 שותפים בכל פרויקט שעלולים לעצור פרויקט כיוון שלכל אחד יש אינטרסים משלו. אין סמכות לאף משרד ממשלה ולכן אין רציפות לקדם פרויקט. אין אחד שנותן את דעתו בצורה הוליסטית מקצה לקצה. גם החקיקה היא בישראל סוג של המלצה בלבד".

עוד, הבטיח פרץ, כי "שום חברה סינית לא תעשה עבודה כל עוד אני שם. יש לנו חברות מצוינות ואני רוצה שחברות ישראלית יבצעו".

מנכ"ל חוצה ישראל, דן שנבך, חיזק את עמדותיו של פרץ, וטען כי "המערכת איטית, מסורבלת, בירוקרטית ומבוזרת. סביבת העבודה צריכה להשתנות. אנחנו צריכים לעשות מעשה. כולנו צריכים לשבת יחד ולטפל בסוגיה הזו, טיפול שורש. לא משנה כמה כישרון יש ואנרגיה שנוציא על מנת לדחוף קדימה את הפרויקטים שלנו, הקצב הנוכחי נמוך מידי".

עוד, אמר שנבך, "אני יודע שכל גוף רלוונטי מהאקדמיה, דרך איגוד המהנדסים, משרדי האוצר וראש הממשלה, ערכו עבודות בנושא צמצום הפערים בסוגיית החסמים המערכתיים. אבל בשלב זה לא הצלחנו להביא לשיפור".

בעיה שעלתה אצל רבים מהדוברים היא המחסור במהנדסים ובתקציבים. מנכ"ל נת"ע, חיים גליק, אמר בנושא: "אני קורא לייצר מנגנון חד וברור שיש לו סמכות אכיפה על החברות, רק כך ניתן להתקדם בפרויקטים... על המדינה להתעשת ולהבין שדרושים תקציבים... "ללא הכשרת מהנדסים המיועדים לעבוד בתת קרקע ומנהור, כלום לא יקום".

מנכ"לית נתיבי איילון, אורלי שטרן, התייחסה גם היא לנושא וקראה להגדיל את שכר המהנדסים: "צריכה להיות תכנית לאומית עם האוניברסיטאות להכשרת מהנדסים. כולם יחד צריכים להרחיב את הקהלים, לפתח הנדסאים למהנדסים", ואף קראה להעלאת שכרם - "מהנדסים הם אוכלוסייה ייחודית וצריך לתגמל אותם".

מיכל רוזנבוים, ראשת רשות החברות הממשלתיות, הייתה קצת יותר אופטימיות וענתה לטענות על השכר הנמוך של המהנדסים במגזר הציבורי: "אכן יש מחסור במהנדסים מול הגידול בפרויקטים התשתיתיים בשנים הקרובות, אבל אנחנו רואים שדווקא במצבי חוסר יציבות כלכלית ואינפלציה גבוהה, מקומות כמו השוק הציבורי מתגלים כמאוד אטרקטיביים. לקראת עתיד כלכלי לא ברור, מי שמגיע למגזר הציבורי מגיע גם מתוך שליחות ויכולת לטפל בנושאים גדולים ומשמעותיים, למרות שהתגמול לא כמו בשוק הפרטי. אנו מנסים לפעול מול החשב הכללי והממונה על השכר בנוגע לשיפור תנאי השכר".