על סף קריסה: איך עלית הריבית היום תשפיע על החזר המשכנתה החודשי?

על רקע העלאה נוספת של הריבית היום בשיעור של 0.75%, נערך ניתוח של עליית ההחזר החודשי במשכנתה ממוצעת של מיליון שקל, לפי תמהיל שכיח של מסלולים, שנלקחה עד ינואר 22: 50% פריים, שליש קל"צ (קבועה לא צמודה) ו-16.66% משתנה צמודה ל-30 שנה.

לדברי יועץ המשכנתאות, אבי סופר, החלק של הפריים עלה בכ-500 שקל ושל המ"צ (משתנה צמודה) בכ-200 שקל, בנוסף לזה שגם יתרת הקרן של חלק זה עלתה לפי המדד.

לגבי החלק של הקל"צ, לא היה שום שינוי במשכנתה קיימת. עם זאת, מי שיקח משכנתה היום, לעומת מי שלקח לפני שנה, ישלם כ-400 שקל יותר בהחזר החודשי.

בשורה התחתונה: סך כל ההחזר החודשי של מי שלקח משכנתה בתמהיל הנ"ל עד ינואר 22 - יעלה בכ-700 שקל לחודש.

המשכנתה היום לא זולה כפי שהייתה לפני שנה, ומי שיש לו כסף פנוי רצוי שיסגור חלק מהמשכנתה. כדאי להוציא דוח יתרות לסילוק של המשכנתה, כדי לראות ממה מורכבת המשכנתה, ולפי זה להחליט אילו מסלולים כדאי לסלק במידת האפשר - כאשר הדגש הוא על סילוק מסלולים שמושפעים מהמדד.

כדאי לבדוק סגירה של מסלולים צמודי מדד, כיוון שהאינפלציה השנתית היום היא סביב 4.6 אחוז, דבר שמייקר את הקרן של החלק הצמוד למדד בתוספת הנ"ל בצורה משמעותית. כך למשל, במסלול צמוד מדד בריבית קבועה - הריבית לא משתנה, אך המדד מתווסף לקרן. לדוגמה: כשמדובר ב-100 אלף שקל, הקרן תהיה 104,600 שקל.

למשקיעים שבנינו כדאי לשבת כרגע על הגדר, כיוון שהתשואה מהשכירות כבר לא שווה כל כך, עקב הריביות היקרות.

הריבית אולי תעצר מתישהו, אבל כל הסימנים מצביעים על מיתון בשנה הבאה. שוק המניות גם הוא לא נראה מעודד בשנת 2023, ולכן, לאלו שמחזיקים כסף בצד, מומלץ לבחון בדיקה של סילוק מסלולים צמודי מדד, תוך בדיקת עמלות פירעון מוקדם - על מנת לוודא שהנזק אינו גדול מהתועלת.

מהתאחדות קבלנים בוני הארץ, נמסר:

"החלטת הנגיד להעלות בחדות את הריבית שוב היא סימן מסוכן שלהערכתנו ישליך על התנהלות ענף הבנייה והתשתיות מיד, ויגיע לכיס של כל ישראלי בחודשים הבאים. התפיסה המעוותת, לפיה ריבית גבוהה יותר תטפל במשבר הדיור היא טעות מרה שתמשיך לגרום ל'סגירת הברזים' של מימון הבנייה במערכת הבנקאית, מול זינוק במספר הישראלים שלא יכולים למצוא לעצמם פתרון דיור הולם. ראינו באוגוסט שינוי מגמה לטובה בתחום האינפלציה בישראל ולמרות זאת, בנק ישראל מבצע עכשיו הליך שראשיו בעצמם הגדירו כמרסן צמיחה מהותי. יועיל נגיד בנק ישראל ויסתכל על ההיסטוריה הכלכלית שלנו, וילמד כי פגיעה קשה בייזום כלכלי בכלל ובייזום בנייה בפרט היה ונשאר מסכן מספר אחת של הכלכלה הישראלית תמיד. לציבור בישראל מגיע מהבנק המרכזי שלו התנהלות שקולה ומדודה התואמת את מצבה הכלכלי של המדינה ולא את זה של תושבי צפון אמריקה או מערב אירופה".