תחזית תשפ"ג: אינפלציה גבוהה, המשך עליית הריבית וירידה בצמיחה

תחזית הצמיחה לשנת תשפ"ג לא מעודדת. מדו"ח הכלכלנית הראשית באוצר, המתפרסם היום, עולה כי בשנת 2023 תחזית הצמיחה הממוצעת צפויה לרדת ולעמוד על שיעור של 3.1%, לעומת שיעור צמיחה של 5.5% שנרשם ב-2022. את עיקר המלחמה הפיננסית ינהלו הבנקים מול האינפלציה ועל-כן צפויה גם בשנת 2023 המשך העלאת הריבית.

מספר גורמים תומכים בהורדת תחזית הצמיחה לשנת 2023 ועדכון כלפי מטה של התחזיות ל-2022, כשבראשם ההחמרה בתנאים הכלכליים שבעיקרה עליית שערי הריבית ושיעורי אינפלציה גבוהים. לדעת מומחים, עשויה להיות לכך השפעה שלילית משמעותית על שני סקטורים מרכזיים: סקטור ההייטק, המושפע מירידות בשוק ההון, וכן סקטור הנדל"ן - המושפע מעלייה בחומרי הגלם, מחסור בעובדים, מחירי אנרגיה גבוהים ושיבושים בשרשרת האספקה.

מומחי הדו"ח צופים עוד כי כל זה עשוי לגרום לעליה משמעותית בשכר הדירה. חשש נוסף שעולה מהדו"ח נוגע למלחמה המתרחשת בין רוסיה אוקראינה, וסיכון מפני התפשטות המלחמה לאזורים נוספים - מה שעשוי להזרים לארץ גל של מהגרים גדול מהצפוי - ולהוביל גם כן לעלית מחירי השכירויות.

למלחמה עשויות להיות השפעות נוספות, שליליות וחיוביות, על המשק הישראלי. פגיעה בצמיחה, מצד אחד, עקב הירידה בהיקפי סחר עם רוסיה ואוקראינה והשפעתה על סביבת האינפלציה ומחירי האנרגיה. מצד שני, צפויה המלחמה המתרחשת להגביר גם את היצוא הביטחוני של ישראל ויצוא סחורות המהוות תחליף למוצרים שמייצאת רוסיה, בעיקר מחצבים.

חשש נוסף שעולה בדו"ח נוגע להתחממות היחסים בין סיון וטיוואן, מה שעלול להשפיע על הכלכלה הגלובאלית ובכלל זה על ישראל. הערכות המומחים בנושא זה נעו בין השלכות משמעותיות ביותר על ישראל לבין השפעות מינוריות בלבד. סיכונים נוספים שהוזכרו בדו"ח נוגעים להחמרה אפשרית במגפת הקורונה, הרעה במצב הביטחוני בישראל ואירועי אקלים קיצוניים.

באשר לגורמי האינפלציה בישראל, מומחי הפורום סבורים שהיא נתמכת בהתייקרות היבוא, עלייה משמעותית בשכר העבודה ושכר הדירה כאמור, כמו גם בעלויות תחבורה גבוהות עקב עליית מחירי האנרגיה. בהתייחס לשוק העבודה, הצפי כפי שעולה מהדו"ח הוא ששיעור ההשתתפות יעלה במעט, וזאת על רקע ההאטה בצמיחה הגלובלית, העלאות הריבית וההאטה בשוק ההייטק.

ברבעון השני של 2022 השקל המשיך לאבד מערכו אל מול המטבעות המובילים, אך החל מחודש יולי התהפכה המגמה והשקל רשם פיחות, בעיקר בשל השפעת שוקי המניות. המומחים סבורים כולם כי בטווח הקרוב, שער השקל יושפע מהמצב בשוקי ההון, בעוד שבטווח הארוך הגורמים הבסיסיים תומכים בייסוף השקל.