היא היתה הלהיט הגדול של אביב 2020 ומאז היא רק צוברות תאוצה: הפעם לא מדובר בנועה קירל, אלא במרפסת הביתית, זאת שטרם משבר הקורונה לקחנו כמובנת מאליה ומאז אנחנו פשוט לא יכולים בלעדי. קרוב לשלוש שנים אחרי אותם ימים הזויים, המרפסת נחשבת ל- Deal breaker, פיצ'ר חשוב ומהותי בלעדיו בעלי נכסים מתקשים לא פעם לסגור עסקה.
יזמים הנדל"ן ואדריכלי הפרויקטים לא נותרים אדישים מול הדרישה ואם בעבר מרפסות גדולות אפיינו רק את פרויקטים היוקרה הרי שכיום המטראז' שלהן עולה בהתמדה גם בפרויקטים נגישים, לעיתים על חשבון השטח העיקרי. הן מעצימות, הלכה למעשה, את חווית המגורים וככאלה מושקעים בהן סכומים לא מבוטלים.
"מרפסת גדולה לא מקטינה את שטח הדירה מכיוון שאינה נכללת בחישוב אחוזי הבניה, נתון שמגולם גם בעלויות (כ-50% ממ"ר של שטח עיקרי)", אומר האדריכל בועז שניר. לדבריו, "אנחנו עדים לעליה בהיקף היזמים שמוותרים על אחוז מסוים מהשטח העיקרי לטובת תכנון מרפסת גדולה יותר, זאת מתוך הבנה שכך אטרקטיביות הדירה רק תעלה. כחלק מתהליך התכנון מושם דגש רב על יצירת מרפסות פרקטיות ונוחות לשימוש שממוקמות בדיוק בפוזיציה הנכונה, צופות לנוף אטרקטיבי ויש מהן ואליהן גישה אופטימלית מהחלל הציבורי או מחדרי השינה".
לדברי שניר, הדרישה למרפסות באה לידי ביטוי לא רק בפרויקטים על הנייר או כאלה שנמצאים בשלבי בנייה, אלא גם בפרויקטים קיימים שכבר עומדים כעובדה מוגמרת עשרות שנים: "חוק התכנון והבניה מותיר תוספת מרפסת שמש לא מקורה בשטח של 12 מ"ר ולשם כך נדרשת הסכמה של לפחות 75 אחוז מבעלי הדירות בבניין. הרבה שנים החוק לא יושם אך מאז פרוץ משבר הקורונה אנחנו רואים עליה דרמטית בהיקף השימוש בו. תוספת הבניה תלויה במספר פרמטרים, בפרט הנדסיים, ומבוצעת בבניה קונבנציונלית מבטון או בבניה קלה. מדובר בהליך לא זול- עלות ממוצעת של תוספת מרפסת מתחילה בכ-80,000 שקל לדירה (לפני חישוב שכ"ט של אנשי המקצוע ותשלומי האגרות), אך בתום התהליך מרפסת אפקטיבית יכולה להניב לבעלי הדירות תוספת של כ-200,000 שקל בערך הדירה".
לשיטתו של שי דוד, מייסד ובעלי 'כרכום עיצוב נוף', גם אלה שגרים בבנייה רוויה ראויים למרחב נופי עשיר וזה דבר שניתן להשיג במידה ומתכננים נכון את המרפסות: "בטח בערים הגדולות שם שטחי הבניה של צמודי קרקע הולכים ומצטמצמים, והבניה לגובה גוברת. יש המון דרכים ליצור ריאה ירוקה במרפסת. בחלק גדול מהן השכנים לא צופים לעברן או לתוכן והמרחב שנגלה מהן פתוח. ניתן ליצור בעזרתן תחושה של שהייה בחיק הטבע כשלמעשה אנחנו נמצאים בלב העיר. אנחנו יכולים ליצור במרפסות הללו כמעט הכול, בהתייחס לתקציב ולאילוצי קונסטרוקציה במידה ויש כאלה. לראייה, אנחנו רואים במרכזי הערים גינות מרהיבות שבנויות במרפסות והגדולות שבהן כוללות גם בריכות, כרי דשא, צמחיה, איזורי ישיבה ובילוי וכיוב'.
"ברמת העקרון אין מגבלות בתכנון והקמת גינה במרפסת", מסביר דוד. אחד היתרונות הבולטים הוא היכולת שלנו להגדיל בעזרתה את המרחב הפנימי, בדגש על פנטהאוזים גדולים שרבים מהם נבנים על פני חצי קומה שמשמשת כמרפסת לכל דבר. בתוך כך, תכנון אפקטיבי של המרפסת יכול להגדיל משמעותית את הדירה, על ידי חלוקה לאזורים שכל אחד מהמם מהווה פונקציה ומשדר וויבים שונים (כמו אזור למטבח חוץ, סלון חיצוני, בריכה, פינת אוכל, בר שצופה לנוף, אזור משחקים לילדים וכו) כך יצרנו אזור שמאפשר לנו להיות בחוץ ולהרגיש בבית.
"מאחר ומדובר בגינה על במרפסת חשוב לקחת בחשבון את המשקל המירבי שניתן להעמיס על כל מ"ר על הגג", מסביר דוד. "בשנים האחרונות פותחו חומרים קלים ועמידים שמאפשרים לבנות מכלים לצמחייה במשקל נמוך וכן בריכות שחייה מתועשות מחומרים קלים כמו עץ, נירוסטה, חומרים אקריליים וכיוב'. בתוך כך, ניתן לטשטש את קירות הבטון ולייצר תחושה טבעית בעזרת אדניות בטון בהן שותלים צמחיה ובמקרים מסוימים אף נוטעים עצים ובכל להקנות למרפסת מראה טבעי לחלוטין. ככל שמתקדמים בזמן, מצטרפות לענף טכנולוגיות חדשות ומתקדמות שמקלות מאוד על התהליך. כך למשל שתילה על גבי קירות הבטון באדניות ורטיקליות מושרשות שאינן פוגעות בשטח המרפסת וחוסכות מקום. במקום קיר בנוי אפשר להנות מקיר ירוק, שתול בצמחייה מגוונת".