בעיית המחסור בחניות לרכבים בקרבת בתי המגורים לא נחשבת לתופעה חדשה, בלשון המעטה. זאת אומרת, היא לא חדשה עבור מי שמתגורר בסביבה עירונית, בעיקר בתל אביב ובערי גוש דן, וכנראה לא תופתעו לשמוע שהיא מעלה את מפלס הלחץ והעצבים של עשרות אלפי נהגים בישראל מדי יום. מה כן מפתיע? הזליגה שלה מהסביבה העירונית והפיכתה למטרד גם עבור מי אלה שלא חלמו שיצטרכו להתמודד איתה אי פעם - אנשי המושבים.
מושב, כידוע, הוא מילה נרדפת לאיכות חיים. שטחי המחייה המרווחים, לצד העובדה כי בתחומם אינם מורמים מגדלים אלא בתים צמודי קרקע בלבד, תורמת לאותה רמת החיים הגבוהה ולאווירה הפסטורלית והכפרית המאפיינת אותם. אז איך הדבר הפך למטרד גם עבור אלו שביקשו לברוח ממנה? מקור התשובה בעליה במספר הרכבים שעלו השנה על הכביש, ובשיפור רמת החיים של משקי הבית שהובילה לעליה גם בממוצע הרכבים למשפחה אחת.
על פי נתונים העולים מדו"ח הלמ"ס שהתפרסמו לאחרונה, בישראל נכון לסוף שנת 2021 יש כ-3,312,273 כלי רכב פרטיים המתניידים על הכביש. מדובר בגידול של -4.4% ביחס לשנה שלפניה. מדובר בהמשך של מגמה שנמצאת בעליה כבר מספר שנים, בשנת 2020 למשל נרשם גידול של 2.9% ביחס לשנת 2019.
מבחינה כמותית, כ-405.2 אלף כלי רכב חדשים נוספו השנה וכ-254.4 אלף נגרעו ממצבת כלי הרכב הפעילים, כך שמספר כלי הרכב גדל בשנת 2021 בכ-150.8 אלף רכבים. כמו כן, על פי הנתונים בשנה שחלפה, ישנם 406 כלי רכב לכל 1,000 תושבים לעומת 397 בשנת 2020.
רמת המינוע המשפחתית עולה בהתאמה עם רמת איכות החיים. הדבר בא לידי ביטוי בכך ש ל-34.6% ממשקי הבית בעשירון השביעי בישראל יש שתי מכוניות או יותר, בעשירון התשיעי השיעור עולה ל-42.5%, ובעשירון העשירי והעליון הוא מגיע ל-55%. משמע - יותר ממחצית.
לנתונים אלו מתווספת העובדה כי בעיקר מאז תקופת הקורונה הביקוש לדירות צמודות קרקע עלה משמעותית גם כן. יותר משפחות צעירות בחרו להעתיק את מקום מגוריהם מהערים אל המושבים הפסטורליים רווי האוויר הצח והשטחים הרחבים. הזוגות הצעירים נמצאים לרוב במעמד כלכלי מבוסס המאפשר להם לרכוש שני רכבים או יותר.
"התופעה הזו החלה להטריד במיוחד בשנתיים האחרונות, והיא נפוצה בעיקר בשעות הערב שהפכו לשעות מאתגרות ביותר למציאת חניה בקרבת הבית, שכן אלו השעות שרבים חוזרים מהעבודה. בימים שהשכנים מארחים אורחים, זה כבר הופך לסיוט". כך אומרים דוד ודינה לוי המתגוררים במושב מבוסס בשרון. "הדבר מצריך מאיתנו לפעמים לחנות רחוק מאוד מהבית, זה פשוט לא נתפס. שילמנו הרבה מאוד כסף עבור הנוחות שלנו, עבור איכות חיים, אבל כעת היא נפגעת".
פגיעה בערך הבית
לבעיית המחסור בחנייה לרכבים בקרבת הבתים עתידות להיות השלכות שונות ומשמעותיות. אחת מהן היא ירידת ערך הבית אשר תפגע בפוטנציאל מיקסום הרווח בעת המכירה העתידית. "הבנייה במושבים בארץ מתאפיינת בבתים צמודי קרקע, אשר בעת בנייתם מתקבל היתר בניה שלפיו נבנות חניות בתחום המגרש עליו בנוי הבית", מסביר סער פלד, בעלים של סער פלד שמאות מקרקעין, שמאי מקרקעין וסגן יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל, "הצורך להתנייד ועליית איכות החיים בארץ מביאה לכך שמשפחה מחזיקה יותר רכבים מחניות שנמצאות באחזקתם, מה שיוצר עומס על החניה במרחב הציבורי. לרוב, במושבים אלה התחבורה הציבורית אינה מספקת את הביקוש הדרוש, מה שתורם גם לעליית מס' הרכבים לכל משק בית. חניה בקרבת הבית בהחלט מהווה גורם משמעותי שתורם לערך הדירה ומעלה את איכות החיים".
בעקבות אותו הגידול הממוצע במספר הרכבים למשפחה, נרשם ביקוש נוסף - פתרונות הצללה לחניות רכבים כפולות. בלא מעט בתים במושבים, במיוחד בקרב אלו מבוססים יותר, קיימת אפשרות לחניה כפולה, אך עם זאת הקירוי הבודד הנפוץ לא מספיק לשני רכבים, מה שמעלה את הדילמה בקרב משפחות רבות - איזה רכב להחנות בחניה המקורה ואיזה רכב להשאיר תחת השמש הקופחת. אך מלבד זאת הם תורמים לשדרוג הגינה, ויכולים גם כן להביא לעליית ערך הנכס.
"העלייה במספר הרכבים הממוצע למשפחה הגביר באופן טבעי את הביקוש לפתרונות הצללה והגנה לכלי רכב. הדבר נכון לגבי כל היישובים בארץ, אך העובדה כי המושבים מאופיינים בבתים צמודי קרקע מרווחים, לצד אוכלוסייה מבוססת בחלקה, מחזקת במיוחד את הדרישה בקרב קהל הצרכנים המתגורר בהם", אומר איתן כהן - אור, סמנכ"ל השיווק של חברת canopia מבית פלרם, "היצע המוצרים כיום הפך למגוון, איכותי ועמיד בפני תנאי מזג האוויר השונים ושומר על הרכב מקרינת UV, ברד ופגיעות חום. המוצרים מספקים מענה גם למגמה החשמלית העולה, בכך שמאפשרים להתקין עמדות טעינה על עמודי החניה, זאת לטובת אלו הנוהגים על רכבים חשמליים".