אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בחמישי הקרוב ישובו כשני מיליון ילדים לספסל הלימודים וכמדי שנה בעלי נכסים סמוכים לבתי הספר והגנים נכנסים ממש עכשיו לכוננות ספיגה - הצלצול המטריד וההמולה במהלך ההפסקות ושעורי ההתעמלות צפויים לחזור לחייהם ובגדול. המרחק הפיזי ממוסדות חינוך היווה מאז ומתמיד שיקול משמעותי בקביעת ערך נכסי הנדל"ן באזור, אך הבשורות הטובות הן שבמקרים מסוימים לא רק שהם אינם מורידים מערכם, אלא אף יכולים להניב תשואה נאה.
שריקות, צעקות, עומסי תנועה ואינסוף כדורים תועים שנזרקים לתוך החצרות הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת יומם של בעלי דירות ובתים רבים בישראל. בתום חודשיים של שקט, מטרדים אלה, ועוד רבים אחרים, ישובו לחייהם עת ישובו מיליוני ילדים ובני נוער חזרה ללימודים. לשיטתם של מומחי נדל"ן בארץ ובעולם על אף אי הנוחות היחסית, הקרבה למוסדות חינוך אינה מוסיפה או גורעת בהכרח מערכם הנד"לני של הנכסים בסביבתם, וודאי לא באופן ניכר. עם זאת, עדיין יתכנו פערים של אחוזים בודדים לכאן או לכאן אלא שבמציאות הנדל"ן הנוכחית, בה מחירי הנדל"ן רק גואים, נתון זה יכול להסתכם בהפסד או ברווח של עשרות ומאות אלפי שקלים. נטיית המומחים היא לחלק את רמת הקרבה למוסדות לשני חלקים: אלה הממוקמים ברדיוס של עד 50 מטר - קרוב מספיק כדי שיהוו מטרד, לכן ערך הנכסים יורד ומנגד, רדיוס של בין 50 ועד 500 מטר, מוביל להיפוך מגמה, אז המוסדות מהווים נדבך שתורם לאיכות החיים וביכולתם להשביח את ערך הנכס.
לדבריה של אדריכלית טלי דראל, שותפה במשרד V5 אדריכלים, בתי ספר הם עוגן ומוקד של השכונה. הקהילה חיה סביב בית הספר והפעילויות הבית ספריות. "כשאנחנו מתכננים בית ספר אנו עושים זאת מתוך המחשבה שמבנה בית הספר ישמש את הקהילה גם בשעות אחה"צ ויהווה מרכז של פעילות גם חוץ בית ספרית.
"בבתי הספר מיישמים דיסציפלינות חינוכיות חדשות שבאות לידי ביטוי בעיצוב חללי הפנים וגם שטחי החוץ. אנו עובדים בצמידות עם הצוות החינוכי בתכנון מרחב לימודי עדכני וגמיש. המשמעות של בית ספר חדש בשכונה אינה רק מתקנים חדשים, בינוי חדש אלא גם חשיבה חינוכית חדשנית, לכך יש ערך רב בבחירת מקום המגורים. אנו מנסים בתכנון להימנע מהגדר המוסדית ולהפוך את המפגש של הקהילה עם בית הספר לנעים יותר. קיימים לא מעט פתרונות אדריכליים ליצירת חציצה, ביטחון ופרטיות שאינה באמצעות גדר. בנוסף שימוש רב תכליתי בחללי בית הספר (כגון אולם ספורט, מגרש כדורסל ועוד) מחייב אותנו להפוך את בית הספר לנגיש יותר ופתוח לשכונה. בתי הספר האחרונים שאנו מתכננים מהווים חלק ממתחם קהילתי שלם. בית הספר נבנה בצמידות למתנ"ס השכונתי, לאשכול גנים, טיפת חלב, בית כנסת וכיוב'. מתחם קהילתי שנותן מגוון שירותים וכמובן מתוכנן עם פתרונות הנגשה וגישה נוחים לתושבים".
האדריכל איתי ליננברג, מ"רוזן-ליננברג" אדריכלים סבור שאיך שלא נהפוך את זה גני ילדים ובית ספר שממוקמים ממש בסמוך למבני מגורים מהווים מטרד: "כולנו רוצים לגור קרוב לבתי הספר של הילדים כך שניתן יהיה להגיע אליהם באופניים או רגלית אבל אף אחד לא רוצה בית ספר ממש מתחת לבית. הרשויות מעניקות ליזמים זכויות בניה תמורת בניה של מוסד חינוכי בקומות התחתונות של הבניין. אין ספק שמהלך כזה יוריד את ערכי הנכסים שמעל גם אם נתכנן עבורם כניסה נפרדת וניצור מיקום שונה למערכות ולאשפה, עדיין המולה של 40 ילדים תיצור בעיה. זאת אחת הסיבות שעיריות רבות יוצרות קריות חינוך נפרדת, הרחק מאזורי המגורים אך גם כאן נוצר אתגר מכיוון שראוי שהמוסדות הללו ישבו בלב מתחמי עירוב שימושים ולא מבודדים. אני מאמין שאחד הדברים שכן ניתן לעשות הוא לפתור את הדברים ברמה התחבורתית. ניקח לדוגמה אשכול גנים בו לומדים 200 ילדים, הרי אין שום דרך ליצור חניות ל-200 רכבים. עדיף לתכנן אפס חניות ולחנך את ההורים שלאשכול הגנים הזה מגיעים רגלית או באופניים- כך פתרת את הצרה הכי גדולה: רעש וזיהום אוויר".