מבצע עלות השחר החזיר לתושבי ישראל את הצבע ללחיים וסיפק לנו לכאורה סיבה טובה להיות רגועים - מערך כיפת ברזל, שהדגים שיעור יירוט פנטסטי של 96%, מעקר במידה רבה את הסיכון שנשקף מירי תלול מסלול ומהמערך הרקטי של ארגוני המחבלים המקומיים.
אולם מצבנו רחוק מלהיות שפיר - ישראל, על תושביה ומבניה, חשופה לאיום רקטי וטילי מהחמורים ביותר שידעה מיום היווסדה. תחושת הביטחון עימה אנו מסתובבים מתעתעת. קהילת הפסיכיאטרים חלוקה בדעתה האם מדובר במנגנון הכחשה קולקטיבי או שמא על הדחקה רבתית, אך דבר אחד בטוח: כאשר תיפתח עלינו הרעה מכיוון צפון, ואין זו שאלה של אם, אלא רק של מתי, מאות רבות של מבנים יספגו פגיעות ישירות והחיוך שמרוח על פנינו יתחלף מהר מאוד בעווית של בעתה.
האיום המכוון נגד 'הבטן הרכה' - העורף בישראל, נובע בראש ובראשונה מהקמת מערך הטילים והרקטות הנרחב של איראן ובעלות בריתה ב"סהר האש" השיעי, כפי שכינה זאת ראש המוסד יוסי כהן, שנפרש כנגד ישראל באופן שיטתי ועקבי במשך עשר השנים האחרונות בעזה, לבנון, תימן, איראן, עיראק וסוריה. לפי הערכות אמינות, בין היתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, טבעת זו מכתרת את ישראל ביותר מרבע מיליון טילים ורקטות מסוגים שונים, בעלי טווחים וראשי קרב מגוונים, חלקם בעלי רמת דיוק, עליה חמאס יכול (בינתיים) רק לחלום. בניתוח שפורסם בפורום קהלת, נכתב כי מטרתו של מערך אויב זה היא לטווח בשעת מלחמה את כל שטחה של מדינת ישראל במסת אש של בין 1200 ל-3,000 טילים ורקטות בכל יום, כלומר פי 20 בממוצע ליום ממה שספגה ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה.
חשוב שיהיה ברור, כבר בנקודה זו, כי כלל המומחים עימם שוחחנו סבורים כי נגד היקף ירי טילים ורקטות אלו, המכוונים לעבר מיליוני בתי אב ומטרות אסטרטגיות צבאיות ואזרחיות בישראל, אין למדינת ישראל, כרגע, מענה הגנתי מספק דיו: "אין כלל בסיס להשוואה בין האיום כפי שראינו אותו במבצע האחרון לאיום שנשקף לנו מכיוון חיזבאללה. אם הגא"פ ירה על העורף הישראלי כאלף רקטות בשלושה ימים, ולחמאס יש יכולת לירות מספר כפול, הרי שכוח האש של חיזבאללה גדול עשרת מונים, הן מבחינה מספרית והן בנוגע למשקל ראשי הנפץ ולדיוק הטילים", מציין בראיון לוואלה נדל"ן, אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר, ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון ששירת כראש חטיבת המחקר באמ"ן.
על מנת שתבינו עד כמה מצבנו חמור, נצלול לצורך העניין 'רק' לארסנל הרקטי של ארגון חיזבאללה. המספרים והיקף כוח האש מבהילים. מערך טילי הקרקע-קרקע של חיזבאללה בנוי ברובו מטילי "הקטיושה" המוכרים לנו, מתוצרת רוסיה. טילים אלו מכילים ראש נפץ של עד 20 ק"ג ובעלי טווח של 40 ק"מ. אנליסטים מעריכים כי הארגון מחזיק למעלה מ -20 אלף קטיושות. לצד זאת, הוא מצויד גם באלפי טילי פג'ר, הנושאים ראש נפץ במשקל של 45 ק"ג וישנה גרסה מתקדמת יותר של הטיל - הפג'ר 5, בעלת טווח של 75 ק"מ וראש נפץ של 90 ק"ג. אבל הבעיה לא מסתכמת בכך: לחיזבאללה יש גם טילים מסוג חייבר מייצור סוריה וטילי זלזאל איראנים שנמצאים ברשותה יכולים להגיע למרחק של כ-200 קילומטר, ולשאת ראש נפץ של כ -600 קילוגרם. "המשקל המשמעותי של הרקטה הופך את הזלזאל לאיום חמור", נכתב במחקר שפורסם לאחרונה באתר "The Missile Threat", ששייך למרכז ללימודים אסטרטגים בארה"ב. ואם לא די בכל 'התבהלה' הרקטית הזו, חיזבאללה מחזיק בארסנל הטילים שלו גם את "הפאתח-110", טיל בליסטי איראני לטווח קצר, בעל טווח של 300-250 ק"מ, שמחומש בראש נפץ של עד 500 ק"ג מונחה GPS.
בשורה התחתונה, וכעולה מהערכות בקרב גורמי ביטחון: אם חיזבאללה יממש את איומיו ויעשה שימוש נרחב בארסנל הרקטי שלו, מאות טילים יחדרו את מערך הביצור האווירי של ישראל, יפגעו פגיעה ישירה במבנים ויסבו להם נזקים אדירים. למעשה, המציאות שתתרגש עלינו חמורה אף יותר: בשנים האחרונות האיץ נסראללה את ההצטיידות ברחפנים ומל"טים משלל סוגים, כולל כאלו, שנושאים חומרי נפץ לטווחים של מאות קילומטרים, שאת חלקם יפספס מערך ההגנה האווירי. התוצאה של פגיעת כלי טיס זעיר כזה, במבנה לא ממוגן, תביא להרס אדיר, וכמובן לפגיעה בחיי אדם.
"אם תפרוץ מלחמה יהיה פה אסון"
ישראל, מצידה, תולה את יהבה ההגנתי מפני איום הרקטות והטילים על תמהיל שמורכב משתי שכבות: הראשונה היא הגנה אקטיבית באמצעות מערכות הגנה אווירית ככיפת ברזל, שרביט קסמים (קלע דוד) וטיל החץ. השנייה היא הגנה פסיבית ובכללה ממ"דים ומקלטים. וכאן טמונה הבעיה הגדולה של תושבי ובעלי הנכסים בישראל : דו"ח מבקר המדינה, שפורסם לפני כשנתיים, חושף כי לכ- 2.6 מיליון (28%) תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. ממצאי המבקר לא נותנים מנוח - ליותר מ־600 אלף תושבים המתגוררים במרחק של עד 40 ק"מ מגבול הצפון אין מיגון תיקני ומהם 50 אלף תושבים מתגוררים 9 ק"מ מהגבול. חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, המשמש גם כיו"ר ועדת הביטחון של אשכול גליל מזרחי ויו"ר ועדת הביטחון של המועצות האזוריות בארץ, ציין כי למעלה מ-50 אחוזים מהבתים בצפון הארץ, כולל רמת הגולן וקו העימות, אינם ממוגנים וכך גם בתי הספר והגנים. דבריו אינם מותירים מקום לספק: "אם חלילה תפרוץ מלחמה בשנים הקרובות אנחנו חשופים פה ויהיה אסון. זמן ההתרעה אצלנו הוא בין 0 ל-15 שניות וברור לגמרי מה קורה כשאין מיגון".
בגזרת הדרום המצב טוב במעט, מכיוון שבמרחק של עד 7 קילומטר מהגבול כל התושבים מתגוררים בסמוך למרחב מוגן, אבל במרחק של עד 40 קילומטר מגבול רצועת עזה חיים 232 אלף איש ללא מיגון תיקני, כ־60 אלף מהם במרחק של עד 20 ק"מ מהגבול. זאת ועוד, 2,494 מתוך 12,600 (20%) מקלטים ציבוריים אינם כשירים, ו־3,146 מקלטים (25% מכלל המקלטים הציבוריים) הוגדרו בדו"ח כבעלי כשירות נמוכה, כך שלמעשה רק 55% מהמקלטים הציבוריים במדינת ישראל כשירים ויכולים לספק לאוכלוסייה מיגון מפני טילים. בחודש מרץ האחרון אושר תקציב ייעודי נוסף של 320 מיליון שקל לטובת בניית מרחבים מוגנים במימון מלא או למתן הלוואות למימון בבנייה עצמית. נכון להיום, הכסף לא הועבר.
השלכות התופת שתומטר עלינו במערכה הבאה ותרחישי היחוס החמורים, הביאו את מדינת ישראל להשיק את תכנית "מגן הצפון" שתוקצבה בחמישה מיליארד שקלים על פני עשור, שיצאה לדרך לפני יותר משנה. בשלב א' היא אמורה למגן 21 ישובים צמודי גדר שברובם אין מרחבים מוגנים במרחק התראה. אלא שיישומה מקרטע: במסגרת ראיון לוואלה! כסף שפורסם לפני כמספר ימים, הבהיר משה דוידוביץ', ראש המועצה המקומית מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות כי " אין בעיה עם התקציב, אלא עם מימוש התכנית בפועל".
כדאי להזכיר בהקשר זה גם את נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנת 2018 שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיו רק 21.7% מהדירות השכורות כוללות ממ"ד, ו־47.7% מהדירות בבעלות. ביישובים הכפריים בישראל 64.1% מהדירות בבעלות כוללות ממ"ד, וביישובים העירוניים רק 46.7%.
ומה בנוגע לפתרון של שימוש בתמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית למיגון מבנים מפני רעידות אדמה)? היא יושמה בהיקפים זניחים, במיוחד בפריפריה, וזאת בשל העדר כדאיות כלכלית, כל שכן שהתוכנית שמתוקפה ניתן לחזק מבנים — אמורה להגיע לסיומה באוקטובר 2022. בשורה התחתונה - מתוך כ-800 אלף דירות המתאימות להתניות התמ"א שנבנו לפני 1980, רק כ- 115 אלף דירות נמצאות בהליכי תכנון, ביצוע ואכלוס שונים. בנוסף, יש לזכור, כי פרויקט תמ"א 38 כלל לא מחייב הוספת ממ"ד. "בסופו של דבר למדינת ישראל יש משאבים מוגבלים והיא נדרשת להשקיע בתמהיל נכון של הקצאת תקציבים לטובת הצטיידות באמל"ח ומערכות מבצעיות, לבין השקעה ביצירת מרחבים מוגנים", מציין האלוף במיל' גלעד.
כפועל יוצא של דשדוש המדינה בקידום הפתרונות, רבים מתושבי ישראל שמתגוררים בבניינים ישנים או צמודי קרקע, החליטו שלא להפקיר את גורלם, אלא לקדם באופן עצמאי בנייה של ממ"ד, אולם אז הם נתקלו בגלגלי הבירוקרטיה הישראלית ובחסמים שמונעים את התקנתו. באתר פיקוד העורף מופיעים שורה ארוכה ומתישה של תקנות שונות ולא מעט מפרטי בנייה, אותם צריך לקחת בחשבון כל מי שמעוניין לבנות ממ"ד. תהליך קבלת ההיתר אורך חודשים ארוכים, במהלכו נדרש בעל הנכס או השוכר, להסתייע, בין היתר, באדריכל, יועץ קרקע מהנדס חשמל וכו'. העלויות, שמושתות מן הסתם על מזמין העבודה, מייקרות את הסיפור בעשרות אלפי שקלים, שמתווספים לעלות רכישתו והתקנתו, שנעה בין 130-160 אלף שקלים לממ"ד. בנוסף, לא אחת, בשל הצורך להתאים את תשתיות הבניין, העלות יכולה לנסוק בעשרות אלפי שקלים נוספים, וזאת אם נדרשות עבודות או תשתית נוספות, לצורך התקנתו. מעבר לכך, נדרשת הסכמה של 60% מהדיירים ופעמים רבות, אלו מתנגדים ומסכלים את המהלך. לאור משקלו הרב של ממ"ד מבטון, חייבים לאחוז אותו ביסודות של הבניין ולייצר גישה ממנו אל הבניין ואל הקרקע, וזה כבר דורש עבודה הנדסית מורכבת ויקרה ושיתוף פעולה מצד יתר דיירי הבניין.
בנקודה זו, ייאמר לזכותה של המדינה, כי לפני כשנה, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקלות ברגולציה ובלוחות זמנים לאישור בקשות להיתרים להוספת ממ"דים. החסם העיקרי שהוסר: הריסת או הכשרת חריגות בנייה כתנאי לאישור הממ"ד. אלא שחרף הקלות אלו, המציאות מלמדת כי רבים עדיין מתייאשים מהעול הבירוקרטי ונותרים חשופים לאיום הרקטי או שנמנעים מכך בשל העלויות הגבוהות יחסית.
"המדינה השאירה את התושבים להסתדר בעצמם עם בעיית המיגון"
ובתוך כך, נקודת אור מסוימת עליה אפשר להצביע טמונה בעובדה כי בשנים האחרונות, פתרונות מיגון שיועדו בראש ובראשונה לשוק הצבאי הונגשו גם לשוק האזרחי ומספקים לתושבים, חסרי ממ"ד מבטון, אפשרות להציל את חייהם. חברת מפרם הישראלית, עוסקת ביצור ואספקת פתרונות בתחום המיגון והאבטחה והייתה שותפה פעילה לפרויקטים לאומיים ובכללם מיגון של עשרות שטחי כינוס ומוצבים בהם שוהים חיילי צה"ל, מיגון שדה התעופה רמון, בית החולים זיו, סניפי בנקים וקופות חולים. בין יתר מוצריה, נכלל גם שיפור מיגון מתקפל תקני שמאושר ע"י פיקוד העורף : מדובר במבנה פלדה ממוגן שמותקן בחדר קיים בבית - כאשר בשעות שגרה הוא כמעט ולא תופס מקום בחלל החדר. במידת הצורך, ניתן לפתוח את מערכת המיגון ובכך ליצור אזור ממוגן בחדר- בפשטות, ללא עבודה מאומצת וללא הפעלת כוח פיזי. בעת שגרה המבנה תופס בסך הכול עובי של 27 ס"מ מהקיר - שאותם ניתן לכסות באמצעות וילון או דלתות עץ דקורטיביות בנוסף חברת מפרם מייצרת ומרכיבה מבנים ניידים ממוגנים מבטון ופלדה, אשר מסופקים ומאושרים ע"י פיקוד העורף, משרד הביטחון, צהל וגופים בין לאומיים.
בשיחה עם וואלה נדל"ן, מציין עופר כספי סמנכ"ל השיווק מנכ"ל החברה, כי במהלך העת האחרונה חל זינוק בהיקף הפניות : "אנחנו מקבלים מאות שיחות ביום ומבצעים עשרות פרויקטים מיגוניים בכל הארץ". לדבריו, הוא עד לשינוי בזהות המזמינים והמתעניינים במיגון: "במבצעים הקודמים עיקר הפניות אלינו היו של תושבי הדרום, אך הפעם אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מתושבי המרכז שאין להם מיגון. עשינו גם הרבה מיגוניות פלדה לבתים פרטיים באזור המרכז. אין צל של ספק, הוא מוסיף :"רבים הבינו כי חייהם תלויים בכך ומצאו את התקציב לממן זאת".
"המדינה מילאה באופן מלא את חובתה ובנתה מנגנון התרעה ואזעקות מאוד מתוחכם, אך השאירה את התושבים להסתדר בכוחות עצמם עם בעיית המיגון", מציין ראש עיר עימו שוחחנו", תרחיש הייחוס שהובא בפניי והיקף הפגיעה המשוערת במאות מבנים, רק בעיר שאני עומד בראשה, מפחיד מאוד. ליבי עם התושבים".
בשורה התחתונה, מציין גורם בטחוני בכיר: " אל תבלבלו, השקט מכיוון צפון עלול להפוך תוך יום לקולות תופי מלחמה. די שצה"ל יוריד איש חיזבאללה, או יפגע באזרח לבנוני, כך שהארגון יאלץ להגיב, מה שיגרור את צה"ל לתגובה מבחינתו. מכאן ועד להידרדרות מהירה - המרחק קצר". ושלא תחיו באשליות, הוא מוסיף, "מערכות הלחימה מול החמאס היו משחק ילדים לעומת התופת מצפון. מי שהמלחמה עם חיזבאללה, תתפוס אותו ללא מיגון או ממ"ד, עלול במידה גבוהה של הסתברות לשלם על כך בחייו".