בשבועות האחרונים, אנחנו שומעים על עוד ועוד עליות מחירים של מוצרים ושירותים בסיסיים, ששמות שוב את יוקר המחייה בישראל על סדר היום של כולנו. מהלחם, דלק, טונה, קמח, גבינות ומה לא בעצם? כשכמובן ברקע רכבת מחירי הדיור לא מחכה לאף אחד, וממשיכה לדהור.
במקביל, אנחנו עדים להתעוררות של תנועת מחאה שונות, כולל ניסיון לשחזר את מחאת האוהלים מ-2010, שבינתיים לא צלח. זאת לצד "מרד צרכנים" בהובלת תוכנית הצינור, שהגיעה לאחרונה להישג מרשים והצליחה לעצור יבואנית מזון גדולה מלעלות מחירים על מוצרים, שנמצאים בכמעט בכל בית בישראל.
מחאות המחירים האחרונות מעלות הרבה תהיות. הרי מאז מעולם, לפחות בדור הצעיר, לא יצא לנו לחוות מחאה שאשכרה עבדה, לטווח הארוך. גם אם כביכול חלק מחברות המזון והיבואנים, החליטו לעצור את עליית המחירים בגלל המחאות השונות, מדובר ב-"פאטה מורגנה". בסופו של דבר, המחירים יעלו. ואני לא מחדש שום דבר שאני אומר שישראל תמשיך להיות מדינה יקרה גם בשנים הבאות.
הדור הצעיר נולד לעולם שכולו יוקר מחיה, ומצב בלתי אפשרי למחיה, כאשר קצב עליית השכר נמוך הרבה יותר מקצב עליית המחירים. אם נוסיף לזה את העובדה שהמדינה לא עושה הרבה, כדי להעניק לנו ידע והבנה בהתנהלות כלכלית ובחינוך פיננסי, ונקבל "מעגל קסמים" מסוכן, שעלול להביא יותר ויותר אנשים למתחת לקו העוני.
אבל המדינה היא לא הבעיה, אלא אנחנו. לנו קל להאשים את כל העולם חוץ מאת עצמנו ולא לקחת אחריות. להקים אוהלים באמצע רוטשילד, ולצעוק על יוקר המחייה, ולצפות לטוב זה כבר פאסה. אנשים פוצצו את הכיכרות, יצאו להפגנות, חסמו כבישים, שבתו, וכלום לא באמת קרה. מחירי הנדלן בישראל עלו ביותר מ-15% בממוצע בשנת הקורונה, והם לא הולכים לעצור בקרוב. לכן, המטרה שאנחנו צריכים לשים לנגד עינינו היא - איך אנחנו משתמשים במצב הקיים כדי לקדם את עצמנו ולהגדיל את ההון שלנו?
הדרך לשם עוברת דרך מעשים אקטיביים. הדרך לשם עוברת ע"י צבירת ידע והבנה בנושאי נדל"ן והשקעות, שיאפשרו לנו להשקיע את כספנו במקומות שיניבו לנו תשואה, ויאפשרו לנו לחיות בכבוד במדינה שלנו.
כדי להקנות לצעירים בדיוק כמוני את הידע, ההכוונה והסיוע של אנשי מקצוע עם ניסיון, הקמתי לפני שנתיים, יחד עם רותם גולן, את קהילת YNOW, שמונה היום קרוב ל-10,000 חברים. הקהילה קמה מתוך ההבנה שאין אף גוף שמנגיש לצעירים את הכלים, שיאפשרו להם לרכוש דירה ולבצע השקעות ולהבטיח את העתיד שלהם.
גם אני הייתי במקום דומה לזה שנמצאים צעירים רבים היום. אבל בזכות מהלכים אקטיביים והרבה שעות של למידה וירידה אל השטח והתלוות לגורמי מקצוע, הצלחתי לרכוש 4 נכסים להשקעה בפריפריה ובאירופה ולהשקיע בשוק ההון. והכל, עוד מגיל הצבא, ואחרי שעבדתי בשכר מינימום בתחנת דלק.
בשנתיים האחרונות, מגיעים אליי חיילים משוחררים, סטודנטים וצעירים בתחילת חייהם, עם הון עצמי נמוך, של כמה עשרות אלפי שקלים, ואני מנסה לסייע להם לקבל החלטות כלכליות טובות יותר ולבצע השקעות נדל"ן חכמות. התקופה בה זכיתי ללוות יותר מ-100 צעירים להשקעות נדל"ן ומעל 850 צעירים להשקעות בשוק ההון, חידדה אצלי את ההבנה שהבעיה היא לא ביוקר המחיה, אלא בהחלטה שאנחנו לוקחים וברצון שלנו אשכרה לפעול.
הרבה מאוד באים אלינו ומתלוננים על יוקר המחייה ועל כך שזה בלתי אפשרי עבורם לרכוש דירה בישראל. לכל אחד ואחת שאומרים לי את זה אני אומר דבר פשוט: "תפסיקו לבכות, ותתחילו להשקיע". בצורה הכי ישירה שיש.
היום אפשר לרכוש דירה בפריפריה ואפילו בחלק מהערים הגדולות בישראל, במאות אלפי שקלים, להשכיר אותה ובאמצעות השכירות לשלם את המשכנתא. במקום לחכות שדירת החלומות שלנו תהיה בהישג יד, מה שכנראה לא יקרה בקרוב. לשם הדוגמה, היום דירה בחיפה, שעולה 600 אלף שח, יכולה להירכש על ידי צעיר, שצריך בסך הכל כמה אלפי שקלים בתזרים החודשי שלו. לאחר כמה שנים הוא יוכל למכור אותה ברווח, וכך להגדיל את ההון העצמי שלו ולהמשיך הלאה לרכישת הנכס הבא כמובן. אז החלק היפה קורה, ונוכל ליהנות מהכנסה פסיבית מהנכס ולהגדיל את ההכנסה שלנו.
היכולת של הקהל הרחב ללמוד על כסף ועל לקיחת הלוואות טובות ולהגדיל את ההון שלו, במקום לשבת על הגדר, היא הבסיס שיבטיח לדור הבא ולדורות הבאים חיים טובים הרבה יותר, בלי קשר ובלי תלות במה הממשלה תחליט לעשות ולקדם. הדרך לשם לא פשוטה, והיא כוללת למידה, לקיחת סיכונים ויותר מהכל, שינוי בראש, שאומר "איך כן?" במקום "איך לא". אבל זה נכון להרבה תחומים בחיים ולפי איך שזה נראה כרגע, זה המאבק היחיד שבאמת יעבוד.
הכותב הוא מייסד משותף של קהילת YNOW שמובילה את בני דור ה-Y להתפתחות אישית וכלכלית