חרף מאמצי הנגיד הישראלי למתן את שיעורי האינפלציה שעולים בחודשים האחרונים בהתמדה, באמצעות מדיניות העלאת ריבית עקבית ומתמשכת, נדמה כי מאמציו אלו עשויים להידמות לילד ההולנדי עם האצבע בחור הסכר. שטף עליות המחירים בכלל הענפים, המצב בשווקי העולם והאינפלציה הגואה בארה"ב וגם באירופה כבר מכריעים את אצבע הריבית שחוסמת בינתיים את הסכר מלעלות על גדותיו. בהתחשב בעובדה שהאינפלציה כרגע עומדת על 4.4%, הרי שניתן להעריך שתחזיות בנק ישראל לאינפלציה מקומית מתונה יחסית, עשויה להתברר כאופטימיות מופרזת, וסביר כי האינפלציה תתקרב ל10%, כזו שלא נראתה במשק הישראלי משנת 1998.
האם במצב עניינים זה, של תחזיות לעליית אינפלציה, בשלו התנאים לנער את האבק ו"לשלוף מהבוידעם" את "חוק התיאומים"? חוק מס הכנסה (תיאומים בשל), התשמ"ה-1985 היה למעשה מהדורה מחודשת של קודמו "חוק המיסוי בתנאי אינפלציה", ונועד לפתור את הכשלים המיסויים שיצרה האינפלציה. אחד המנגנונים שקבע החוק היה הענקת ניכוי נוסף בשל פחת, המשקף את שיעור עליית האינפלציה. מטרתו הייתה לנטרל את השפעות האינפלציה בחישוב ההכנסה החייבת, כך שההכנסה החייבת המתקבלת לאחר ביצוע ההתאמות עפ"י החוק הינה במונחים ריאליים של סוף שנת המס.
הנימוק העיקרי לסיום תחולתו של חוק התיאומים בשנת המס 2007 נעוץ בשיעורי האינפלציה הנמוכים והציפייה שהם יישארו נמוכים שנים קדימה. באינפלציה נמוכה, השפעת התיאום לאינפלציה שולית מעוותת ואינה מצדיקה את הטרחה שבקיום הוראות החוק ואת העלויות הכרוכות בכך. בזמנו, כאשר הוחלט לבטלו, אמר מנהל רשות המסים דאז, יהודה נסרדישי, כי ביטול חוק התיאומים משדר למשק יציבות וודאות תוך ציפייה לאינפלציה נמוכה. מצב עניינים ותרחיש של אינפלציה גבוהה, או לפחות של תנודתיות רבה בשיעוריה, טורף את הקלפים באשר לחזרת הרלוונטיות של חוק התיאומים. בזמנו, היו מי שסברו כי ביטול חוק התיאומים, עלול להביא לשינוי התנהגותי במשק לכיוון של מינוף יתר, דהיינו, העדפת מימון באמצעות הלוואות על פני השקעת הון עצמי בעסק, כתוצאה משיקולי מס ולא משיקולים כלכליים טהורים.
גם אם חשש זה התבדה בחלקו, הרי שבתקופה אינפלציונית, חסרונו של החוק מייצר עיוותים שאין להתעלם מהם. זאת ועוד, מחקרים הצביעו על כך שבמדינות המפותחות כדוגמת ארה"ב ואירופה, בהן לא קיים מנגנון של מיסוי מותאם לאינפלציה, עיוותים אלו באים לידי ביטוי ביתר שאת. חוק התיאומים נועד להתאים לצורכי מס את ערכם של הנכסים שבידי הנישום לערכם האמיתי המשתנה בעקבות האינפלציה; זאת, כדי למנוע עיוותי מיסוי קשים, לרעת הנישום או לטובתו. מאז שבוטל החוק, שלטו במשק שתי מגמות מרכזיות. הראשונה- כמעט ולא הייתה בישראל אינפלציה, מה שייתר, למעשה, את הצורך בתיאומים. השנייה, את מקום חוק התיאומים החליפו תקנות חדשות המבוססות על תקנות אמריקניות אשר כוללות את חובת ביצוע שיערוך הנכסים. ואולם, שערוך הנכסים מבוצע על ידי שמאי, איש מקצוע שאינו פועל בוואקום או בשיטה של "מדע מדויק", אשר בודק ומעדכן את המספרים בהערכת השווי המחודשת. כאן נפתחת דלת להתערבות גורם שלישי, תלוי ולא אובייקטיבי. מכל הסיבות לעיל, ראוי להיערך לתרחישי אינפלציה, "לנער את האבק" מהחוק הישן ולהשיב את חוק התיאומים בהקדם.
הכותב הוא מנכ"ל משותף בקבוצת האחזקות "נתן הולדינגס" העוסקת בהשקעות נדל"ן בארה"ב