יש אנשים שבוחרים להתיישב דווקא במדבר, מסיבה זו או אחרת. זה לא סוד שהמדבר מאופיין בהפרשי טמפרטורה גבוהים מאוד בין היום ללילה, קור עז בחורף וחום עצום בקיץ. לכך נוסיף קרינת שמש בעוצמה גבוהה, היעדר צמחיה ונוף בעל גוונים מונוכרומטיים. כל אלו משפיעים על האדם והבנייה, אבל גם במדבר יש אזורים שבהם הטיפול באקלים משתנה משמעותית מאזור לאזור. אם במקום אחד שימת הלב היא סביב החום הקיצוני, אזי במקום אחר במדבר שימת הלב היא הטיפול בקור הקיצוני, ולכך נדרשת תשומת לב מירבית.
לדברי אורי לניר, אדריכל-שותף ב"עדה כרמי-מלמד אדריכלים", בעל רקורד מכובד בפרויקטים מדבריים חשובים, בהם מפעלי סודהסטרים ומרכז המבקרים ברהט, מבנה המועצה ומוזיאון ברמת חובב, אוניברסיטת בן גוריון ועוד. אדריכלות מדברית מתחשבת בתנאי מזג האוויר הקשים, הכוללים סופות חול שמתרחשות בשוטף, ותנאי קור וחום קיצוניים. בעת התכנון, המטרה לנצל את השמש לטובת האדריכלות. הבנייה המדברית מזכירה את הבנייה הערבית של פעם, עם קירות עבים ששומרים על הקור בקיץ ועל החום בחורף, בנייה המאופיינת במיעוט חלונות, עם מפתחים הפונים לכיוונים מסוימים לטובת מקסום ושליטה לטובת המשתמש במזג האוויר".
עוד מסביר לניר: "אנו עושים שימוש באור כדי לתת קצב, מושג אדריכלי. קצב של עמודים, פרגולות, וכו', שיוצרים כתמי אור וצל ובכך הופכים להיות חלק מהאלמנט האדריכלי". לניר נותן דוגמא לפרויקט צבאי שתכנן המשרד בדרום, המשלב מספר שימושים: "למבנה תוכנן 'קצב' של קורות. מצד אחד, הקורות הארכיטקטוניות תומכות ומהוות אלמנט פונקציונאלי למבנה, ומצד שני הן מספקות צל. בפרוייקט זה, תכננו פטיו הממוקם בין הבניינים, שתפקידו לייצר מקום שקושר בין המבנים השונים, ומקום מפגש אוורירי".
אדריכל רון רוזן מ"רוזן- ליננברג אדריכלים", מתמחה גם הוא באדריכלות מדברית ואף תכנן את פרוייקט יטבתה לפני עשרות שנים, המוכר לכולנו בדרכנו לאילת: "תכנון מדברי תפקידו לתכנן חיים טובים בתוך הבית ולצד זה ליצור איכות חיים מחוצה לו, בעת ביקור בגינה, בדרך למכולת, או בדרכנו לביקור אצל השכנים. הרי גם אם הבית יהיה עם בידוד תרמי מעולה, הסביבה חשובה לא פחות. האדריכלות המדברית בבית עצמו מתמודדת עם האתגר שמציב מזג האוויר הנוקשה. אנו עושים שימוש במערכות שמתכתבות עם הרוח המקומית וביחד עם הצל מספקות הקלה בעומסי החום".
דרך נוספת שמומלצת להתמודדות עם החום היא התקנת מקור מים ליד כל בית, אפילו בדמות בריכה קטנה. כדוגמא נותן האדריכל את באר אורה, יישוב באזור הערבה, אותו תכנן לפני למעלה מ-20 שנה, כאשר מאז ועד היום נבנו ביישוב 450 יחידות דיור ובעתיד הקרוב ייבנו עוד 150 יח"ד בדמות שכונה חדשה, שגם אותה משרדו מתכנן: "לפני 20 שנה התכנון היה כך ששיטת הבנייה האדריכלית לשכונה תאפשר תנועת הולכי רגל מוצלת במרחב הציבורי, בזכות כיווני בניית הבתים, שמספקים צל לסמטאות. כמו שבנו לפני מאות שנים את הערים המדבריות בעולם. כיום, המודעות לנושא הקרינה גבוה מאוד. כך שאיכות החיים למודעות לאקלים המדברי, היא מדויקת יותר ונתפרת בהתאם. בפועל התכנון הוא כזה שכמות החלונות והכיוונים שלהם לשמש היא מינימלית".
"הבתים מתכתבים נפלא עם היום והלילה"
לדבריו "יצרנו בבאר אורה מקור מים, כמעין שכשוכית, שמייצר מיקרו אקלים בחצר. בדרך זו קל מאוד לספוח את האוויר וכך הטמפרטורה של המים מתקררת. הקרבה של הבריכה לבית לצד הרוח שחולפת על פני הבריכה משפיעה ומצננת את הבית. כדי לצנן את הסביבה ואת המעברים הציבוריים כמו רחוב או מעבר תכננו בתים בקו אפס כך שקירות הבית משמשים כגדרות מצד אחד ומצד שני הם עושים הצללה למעברים הציבוריים".
רוזן מוסיף: "אנחנו עוסקים הרבה עם המכלול הזה שקוראים לו אקלום הבית. הרעיון שהשלד הוא מעטפת, קירות תקרה וחלונות, הם בעצם מערכת טכנולוגית חדשה שיודעת לעשות דברים בו זמנית. פעם אחת מבודדת את הטמפרטורה החיצונית מהפנימית. פעם שנייה בצד הפנימי של הקירות היא אוגרת את הטמפרטורה של המזגנים, פעם שלישית היא מאפשרת דרך מערכות הפתחים והוויטרינות בקרת קרינה, שתמיד נוכל לייצר תחלופת אוויר בריאה בבית. הבתים שבונים מתכתבים נפלא עם היום והלילה. עושים שימוש במערכות האדריכלות, בתכנון, בדרך שבלילה מאווררת את הבית ונותנת למזג האוויר הקריר להיכנס הביתה".
בימים אלה מתכננים ב"רוזן - ליננברג" שכונת יוקרה במצפה רמון, שבשונה מבאר אורה, מתמודדת עם אקלים שונה לחלוטין. פרויקט על הגובה (800 מ"ר) שמתמודד ברובו עם בעיית הקור. המשמעות - הכנת שמש חורפית לבית, תוך חשיפה של קרינת שמש, שימוש בחומרים טבעיים שאוגרים אנרגיה בחצרות ובגגות, על ידי שימוש בחיפוי באבן טבעית שקושרת אותנו אסתטית למקום וגם נבלעת בנוף הסביבתי , עם זכוכיות מבודדות בפתחים, שימוש בצמחייה נשירה כדוגמת צפצפות שעוטפות את הבתים באופן שמשמשות כתריסים ירוקים בקיץ, בזכות נשירת העלים בסתיו. באותו מקום שעשה צל בקיץ, בחורף הוא מאפשר לשמש להיכנס לבית.
רוזן מסביר: "עוד מתכננים כיום, מלון בצוקים, גם הוא באזור הערבה, המלון מתוכנן בצורה קומפקטית, בשונה ממלונות אחרים שנוהגים לעשות שימוש במראות הנוף החיצוני כמשאב. הרעיון האדריכלי הוא שונה לחלוטין. המלון פונה פנימה, נראה כמו חאן עתיק מודרני, עם קירות שסוגרים את המלון כלפי חוץ, המעברים החיצוניים ממוקמים מסביב, כך שהחדרים פונים לאקלים ירוק פנימי, עם בריכה, עם שטח מצומצם ויעיל שאנו בסופו של דבר שולטים בו, בניגוד לשטח החיצוני שאינו בשליטתנו".