מאז פרוץ הקורונה לפני למעלה משנתיים, החיים עצמם קיבלו פרופורציות חדשות. הבילוי במרחב הביתי הגדיל את הדרישה בתחום הנדל"ן, וזו רק אחת הסיבות שהוא נמצא בפריחה מתמדת. כולם רוצים לבנות, כולם רוצים לקנת, המון פרויקטים של תמ"א ופינוי בינוי מתבצעים. ומה הלאה?
מעצבת הפנים קארן ראובני ממשרד "ראובני אדריכלי פנים", אומרת כי "אחת התובנות מהשנים האחרונות לנוכח גידול האוכלוסייה בישראל, היא שלא ניתן להישאר עם אפשרויות מגורים בבניינים קטנים של 3-4 קומות. המעבר לשכונות עם בניינים גדולים ומספר רב יותר של דירות הוא הכרחי. הקורונה וגידול האוכלוסייה הביאו לפריחה מחודשת. באופן טבעי, כאשר הביקוש גדל, גם חברות הנדל"ן גדלות ומבקשות להגדיל את המשרדים למשרדים המיועדים לקבל קהל גדול יותר, רחב יותר, ולאפשר למספר גדול יותר של עובדים למצוא את מקומם במשרות נחשקות בענף".
ראובני מסבירה כי משרדי ענף ההייטק היו קטנים בעבר ועמדו על כ- 100-200 מ"ר. כיום הם מגיעים ל-1,000 מ"ר, המיועדים גם למשרות חדשות שנפתחו בתחום שלא היו בעבר, לדוגמת חברות שיווק ומיתוג פנימיות שנוכחות במשרדי החברה, זאת לצד אנשי אסטרטגיה ושלל תפקידים שנכנסו בילט אין, כמו אדריכל פנימי ועוד. "כל השינוי הארגוני כמובן מושפע מאוד מענף ההיי-טק, ענף שכרגע עובר תהליכים של רה אורגניזציה לנוכח התנפצות הבועה שהייתה מנת חלקו עד ימים אלה ממש. גם במשרדי הנדל"ן החדשים יהיו חללי 'אופן ספייס' פתוחים, המחליפים את החדרים האישיים שהיו בהם בעבר, ישנה דרישה גדולה למטבחי חוץ, בר משקאות ועוד".
ראובני אומרת כי אחד הדברים שענף הנדל"ן אימץ מההייטק הוא השינוי התפיסתי לפיו מטבח אינו רק מטבח, אלא גם מקום נוח לעבודה. כניסתם של " "Hubb rooms,בגדלים שונים המיועדים לישיבות פנימיות קטנות, או גדולות בהתאם למידת האינטימיות שנדרשת לטובת הדיון בפרויקטים: "ענף הנדל"ן הבין שיש שינויים מהותיים שצריכים להיעשות, ביניהם שימוש בחומרים יותר מעודכנים, התמהיל השתנה וגם הפונקציות השתנו, כיום בענף הנדל"ן יש יותר מודעות לגלאם ו 'שופוני', ובעיקר ייצור של סביבת עבודה נעימה ואטרקטיבית".
"ענף הנדל"ן נמצא בעליה מתמדת", מציין רון לנדסמן, מנכ"ל ובעלים של סוכנות נדל"ן ומנטור לסוכני נדל"ן, "גם משרדי התיווך עברו שינוי בשנים האחרונות. אם בעבר המשרדים היו קטנים במקומות מרוחקים, היום הם גדולים, מפוארים, יש בהם אווירת הייטק עם פסיליטיז מיוחדים. נוספו מקומות מיוחדים לפגישות עם לקוחות ומקומות עבודה לאופי המשתנה של התחום. התחום היום יותר טכנולוגי, יש יותר אנשי שיווק, כספים, אנשי 'בק אופיס' ואפילו צלמים במשרה מלאה".
"בשנים האחרונות ראינו בענף הנדל"ן המון 'מתעשרים' חדשים, כלומר עובדי הייטק ישראלים שעשו אקזיטים ומימשו אופציות", מסביר ניר שמול, מנכ"ל החברה להתחדשות עירונית וחברת שניר, "מדובר באלפים רבים של עובדים שנהנו מפריחה כלכלית יוצאת דופן לאור שכר עבודה גבוה במיוחד לעומת יתר הענפים בישראל, והן בשל מכירה של חברות ישראליות מקומיות לחברות ענק בין-לאומיות שרכשו את הידע הטכנולוגי הישראלי היוצא דופן. כמו כן, לאור הנפקות רבות של חברות מקומיות, בעיקר בבורסה בניו יורק, כאשר השווי שלהם הגיע למיליארדי דולרים וכתוצאה מכך עובדים רבים שעבדו באותן החברות מימשו אופציות כאמור במאות ובמיליוני דולרים, כל אחד לפי חלקו היחסי באותה החברה".
מן הסתם, התנופה הזאת תרמה גם לנעשה בעולם הנדל"ן שעליו דיברו המרואיינים האחרים, אבל ההווה בתחום ההייטק לא מזהיר. "הלך הרוח בחברות, בשיחה שערכתי עם מכר שהוא בכיר בתעשיית ההייטק המקומית (מספר 3 באחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל שנסחרת בנאסדק האמריקאי), לא מזהיר", אומר שמול, "הוא סיפר לי כי עד לפני מספר חודשים, כאשר היה הולך לארוחת צהרים במשרדי החברה, היה שומע שיחות של עובדים בגילאי 30-25, מדובר בעובדים מוכשרים המרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש, רבים מהם יוצאי יחידות 8200 ודומיהן, המדברים על רכישה של דירות בישראל במחירים של 6-5 מיליון שקלים, כאשר ההון העצמי לדירה התבסס על האופציות שאותן קיבלו אותם עובדים בחברה. כיום כאשר המנייה איבדה כ-70 אחוז מערכה, שיחות המסדרון על נדל"ן במסדרונות נפסקו באחת.
"חשוב להבין כי אף על פי, שתעשיית ההייטק העולמית אינה מהווה את עיקר הכלכלה העולמית ועל פי מחקרים שונים מעסיקה כי 7-5 אחוז מכלל המועסקים בענפים השונים במשק העולמי, היא אחראית על כ-17-10 אחוז מהתמ"ג ובישראל אף אחראית על 40 אחוז מהייצוא, עם קצב צמיחה שנתי של ארבעה אחוזים ( על פי נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה). כלומר, התרומה של ענף ההייטק בישראל לכלכלה המקומית היא מכרעת בכל קנה מידה".
ועדיין, כל זה לא משפיע בינתיים על ענף הנדל"ן. "ישנה צמיחה מאוד חדה בפעילות הנדל"ן בשנה האחרונה", אומר אדריכל אייל אפל מ"אפל אדריכלים", "אם זה בהתחלות תכנון יותר גדולות, פרויקטים יותר גדולים ופניה רבה יותר של לקוחות פרטיים ועסקיים. וכתוצאה מכך, ישנה דרישה מאוד גדולה לעובדים בתחום, רוב משרדי האדריכלים נמצאים בתהליך של גיוס. ישנה תחרות מאוד גדולה עם תחום ההייטק אך גם שכר האדריכלים עלה בצמוד למדד שעלה, גם למתחילים וגם לבעלי המשרדים. ועדיין, קשה מאוד להשוות לשכר בהייטק".
אפל אומר כי "ענף הבניה הופך יותר מקצועי ויש מהפכה טכנולוגית גדולה המתקיימת ברישוי הבניה - רוב גופי התכנון בארץ לדוגמת מנהל התכנון, רישוי זמין, פיקוד העורף וגופים מאשרים נוספים עוברים לרישוי מקוון. בשל כך, משרדי האדריכלים מכשירים עובדים שמתעסקים ברישוי המקוון, כך שכל עובד מתמקצע בתחום אחר ובגוף אחד כיוון שהמערכות אינן אחידות. זוהי מהפכה טובה אך היא חייבת להשתכלל, העבודה מול מחשב לפעמים היא לקונית וטכנית בתחום שבו האדריכל צריך להסביר דברים שלפעמים מובנים רק בעל פה".