לפני מספר ימים אירעה רעידת אדמה בעוצמה של 3.1 בסולם ריכטר, שהיוותה תזכורת נוספת למציאות הגאולוגית המתעתעת שאנו חיים בה ולסיכון שנשקף לנו כתוצאה מפגיעת אייתני הטבע. הבעיה היא כי רעידת אדמה הפכה לשם נרדף לאסון הטבע היחיד שמאיים על ביתנו וחיינו, וזו טעות. התקשורת מעצימה את העיסוק בה, אך בפועל, תנאי האקלים מזמנים לנו סיכונים שחלקם פטאליים לא פחות. ואין מדובר על איומים רעיוניים, אלא על מצבים מסוכנים שהסבירות שיתרחשו גבוהה לאין שיעור ממה שנדמה לכם.
על מה אנו מדברים ? בסיועם של מומחים בתחום הנדל"ן והאקלים, אנו מביאים בפניכם את כלל תרחישי הבלהות: כאלו שהתממשותם תגרור פגיעה באלפי בתים, תחולל נזקים בהיקף של מיליארדי שקלים ותביא למוות של מאות בישראל.
נחשול מים במהירות של כמעט 1,000 קמ"ש נכנס לכם לסלון
מה הסבירות שגל במהירות של 900 קמ"ש יכה בעוצמה בקו החוף בישראל ויעשה שמות באלפי מבנים שנמצאים 'בקו האש'? על פניו, סבירות אפסית. אלא שבטרם תחזירו את כדור ההרגעה לארון התרופות, עליכם לדעת כי לא פחות מרבע מכלל אירועי הצונאמי שתועדו במהלך ההיסטוריה תועדו בים התיכון. גם את חופי ישראל פקדו בעבר אירועי צונאמי בשנים 1222, 1303, 1870 ו-1908. גם בשנת 1953 התרחש צונאמי קטן, בחופי יפו. במחקר חדש שערכו חוקרים מישראל ומארצות הברית, התגלה כי צונאמי עוצמתי פגע בחופי ישראל לפני 9,910 עד 9,290 שנה. המחקר, המתבסס על חפירות שנערכו באזור תל דור, בדק בין היתר דגימות חול וצדפים מאותה תקופה, ומעלה כי גובה הגלים היה בין 16 ל-40 מטרים והמים הגיעו עד למרחק של 1.5 עד 3.5 ק"מ מקו המים לתוך היבשה.
פרופ' אסף יסעור-לנדאו מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שהשתתף במחקר, מספר לוואלה! נדל"ן כי הם מצאו צדפים במרחק של 3 קילומטר בתוך היבשה: "זה גרם לנזק עצום לקהילות שגרו שם, קהילות של תקופת האבן החדשה, התקופה הנאוליתית".
ומה הסבירות שצונאמי יכה שוב בישראל? "צונאמי בישראל הוא רק עניין של זמן - ההסתברות שהוא יקרה היא 100%", מסביר ד"ר עמוס סלמון, חוקר בכיר באגף לסיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי לישראל. בנושא זה החוקרים בישראל תמימי דעים, והמדען הראשי במשרד להגנת הסביבה הזהיר עוד לפני עשר שנים שהים התיכון נמצא במקום השני בעולם במספר אירועי צונאמי.
אז ההסתברות להתרחשות צונאמי, קיימת, אך מה הצפי להיקף וחומרת הפגיעה? במחקר מעמיק שנערך ע"י הועדה המדעית לגיבוש מדיניות ועקרונות להתרעה מוקדמת בישראל, נמצא כי בנייה אינטנסיבית של תשתיות חופיות והתיישבות צפופה מגדילים את הסיכון לנזקי צונאמי בישראל של היום ובעתיד באופן משמעותי ביחס לעבר. בשורה התחתונה - מחקרים קובעים כי במהלך 50 השנים הקרובות, גל צונאמי גדול יכה בחופי ישראל ויעשה שמות.
גשם שמפרק לכם את הבית (ואת החיים)
לפני כשנתיים מצאו את מותם שני תושבי העיר תל אביב, לאחר שנלכדו במעלית שהוצפה במי גשמים. האירוע התרחש בקומה מינוס 1 של בניין הנמצא ברחוב נדב שבשכונת התקווה בתל אביב. צוותי כיבוי והצלה בפיקודו של מפקד תחנת תל אביב איתרו את הלכודים בתוך המעלית, שנתקעה בגלל קצר חשמלי, כשבמקביל מכת הגשם הקשה גרמה לסתימת הביוב ומילאה את הקומה ואת המעלית כולה במים במהירות רבה.
במקרה האמור, רצף של סיבות התלכדו יחדיו לתוצאה טראגית, אולם אין לנו את הפריבילגיה לחשוב כי מדובר על אירוע יחיד ומיוחד. בפועל, מדובר על קדימון לשלל קטסטרופות שצפויות במידה גדולה של וודאות להטביע ישראלים לא מעטים במלכודות גשם קטלניות. האצת הבינוי בשטחים רבים בישראל, לצד התקרבות הערים לאפיקי נחלים, יוצרות אתגר עצום למערכות הניקוז. הבנייה המרובה מביאה לכדי מצב בו יש פחות קרקע פנויה להולכת מים ולחלחול. כתוצאה מכך, מיליוני הקוב של מי הגשמים, מתקשים להתנקז אל הנחלים בדרכם לים, מה שגורר הצפות.
הבעיה היא כי הקושי הגובר והולך של הולכת המים, פוגש בעיה נוספת - שינויי האקלים. עוצמת הגשם מתגברת משנה לשנה ומטחים כבדים שכוללים כמויות משקעים גדולות, יורדים בתכיפות גדולה יותר. ברמת הפרט, אין לנו כבעלי נכסים אפשרות של ממש להתמגן ולהתכונן לכך. למעשה, מציין קובי מראד, מנכ"ל חברת "גיא פתרונות מים חכמים", כי האפשרות היחידה היא לקדוח בורות חלחול עם צינור ניקוז מי גשם, שמאפשרים את החדרתם של מי הנגר העילי ישירות למאגר מי התהום, מה שמונע נזקי הצפות עתידיים, פגיעה ביסודות המבנה ומקדם את העשרת מקורות המים במדינה. בבניין סטנדרטי, מומלץ להקים 5 בורות חלחול וייתכן שלמבנה שמוקם באזור ברוך-משקעים תידרש הקמתם של 9 בורות. בנוסף, על פי תמ"א/ 34 /ב/ 4 קיימת חובה להותיר 20% משטחו של כל מגרש המיועד לבניה - פנוי לחלחול, אולם אין בכך די, הוא מציין: "המדינה, באמצעות הרשויות המקומיות, צריכה לעודד קידוח בורות גם במבנים שאינם מחויבים בכך, תוך סבסוד העלות ו/או מתן תמריצים על דרך הנחה זמנית בארנונה".
ומה עושה הממשלה לצורך פתרון הבעיה? לא הרבה. נתחיל בכך שמרכיב הכרחי ובסיסי לפיתוח מדיניות יעילה בנושא ההסתגלות לשינויי האקלים הבלתי נמנעים, הוא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לטווח הארוך, באופן ממוקד לאזורנו. אלא שלמרות שחקר המערכות האקלימיות התפתח מאוד לאורך השנים האחרונות, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. בדוח שחיברה לאחרונה ועדת ההיגוי של האקדמיה הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים, הצביעו החוקרים על המצב העגום בשטח: המודלים האקלימיים שעליהם מושתת תוכנית ההסתגלות הלאומית למשבר האקלים, מתבססים על רזולוציות גסות של כ-50 ק"מ היכולות להטעות, תוך הסתמכות על הדמיות כלל-עולמיות שבוצעו לפני כעשר שנים.
כמו כן, לפי דו"ח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא, התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שיטפונות סובלת מהיעדר ראייה אסטרטגית כלל ארצית, ונסמכת על הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז. תחום הנגר מבוזר בין גורמים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. המבקר מתריע כי במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז, וגישור על הפערים דורש הקצאת משאבים. נקודת האור היחידה היא שלאחרונה דווח כי משרדי החקלאות והגנת הסביבה משתפים בפעם הראשונה פעולה בתוכנית לשיקום נחלים ולמניעת הצפות. התוכנית מתוקצבת ב-1.2 מיליארד שקל נוספים למשך חמש שנים. לצד זאת, הבעיה היא כי יישומה צפוי להאירך שנים, ובינתיים, רכושנו, ביתנו וחיינו - מופקרים.
בתרחיש הטוב - 7,000 ישראלים יהרגו ברעידת אדמה
רעידת אדמה הרסנית במדינת ישראל אינה שאלה של אם, אלא רק של מתי תתרחש. תרחיש יחוס שהוצג בוועדת החוץ והביטחון העריך שייהרגו כ-7,000 איש, עשרות אלפים ייפצעו, תשתיות ייפגעו, מאות אלפי מבנים יינזקו ומאות אלפים יפונו מבתיהם. בתרחיש שכזה, מדינת ישראל צפויה להיקלע למצב של אסון מתמשך, בעוד המערכות השלטוניות יתקשו להכיל את מגוון האירועים הקשים ולטפל בהם.
סיכון אימתני זה מקבל משנה תוקף בדוח מבקר המדינה שפורסם לפני מספר ימים, שמציג תמונת מצב מטרידה ביותר בנוגע לעמידות בניינים ובתים ברחבי המדינה. תוצאותיו לא נותנות מנוח. לפי הדוח, לא פחות מ-610 אלף יחידות דיור בישראל אינן עומדות בתקן של רעידת אדמה, ואלפי מבנים שהוגדרו כמסוכנים צפויים במידה גדולה של הסתברות לקרוס על יושביהם. הערכת הנזקים מרעידת אדמה מתבססת בעיקר על תרחישי יחוס, שבהם מניחים את מיקום מוקד רעידת אדמה ואת העוצמה שלה ובהתאם מתבצעת הערכה להיקף הנזק.
תרחיש יחוס שהוצג בוועדת החוץ והביטחון ב-2016 העריך שייהרגו כ-7,000 איש, יהיו 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, כ-28,600 מבנים יהרסו, ל-290,000 מבנים ייגרם נזק קל ו-170,000 אישה ואיש יפונו מבתיהם לטווח ארוך. תא"ל (מיל') זאב צוק־רם, שכיהן כראש רח"ל (רשות החירום הלאומית) במשך חמש שנים, סבור כי "מדינת ישראל לא מוכנה בשום פרמטר לרעידת אדמה הרסנית. ההתפארות בביצוע תמ"א 38 אינה במקומה - לא בהיקף הביצוע ובוודאי לא באזורים המועדים לפורענות בנושא זה. מעבר לכך, כל הבניינים שעברו תמ"א לא עברו בחינה לעמידה בתקן הנדרש שנקבע. בניית שתיים-שלוש קומות מעל בתים ישנים כחלק מהאינסנטיב של הקבלנים היא ברורה, אבל התשתית האמיתית די רעועה למשקל נוסף, ובפועל אף אחד לא בודק".