עשרות פועלי בניין נהרגו בשנים האחרונות לצד מאות רבות שנפגעו, חלקם באופן אנוש. חייהם לעולם לא ישובו להיות כשהיו. הצלקות והנכות תיוותר בהם לעד. קרן האור הבודדה באפילה, בה יכולים להיאחז הנפגעים ומשפחותיהם היא הפיצוי אותו יוכלו לקבל מהמעסיק או מגורם אחר אשר התרשל באתר הבניה כמו גם מהמוסד לביטוח לאומי (נפגעי עבודה). הבעיה היא כי דווקא בנקודת משבר זו, כאשר עתידם ורווחתם של הנפגעים ומשפחותיהם תלוי על בלימה, עולה תדיר מצד הנתבעים טענת ה'רשלנות התורמת', כלומר - שחלק מן ההתרשלות אשר גרמה לפגיעת התובע באתר הבניה, היא של התובע עצמו, אשר לא נזהר דיו או נטל על עצמו סיכונים מיותרים ובכך תרם תרומה משמעותית לתאונה ולפגיעה.
עד כמה הטריק הזה שכיח? "אין כתב הגנה, בו קבלן שנתבע בגין פציעה של עובד, אינו טוען לרשלנות תורמת, אף שבחלק בלתי מבוטל של המקרים, ברור כי מלוא הרשלנות מוטלת על הקבלן. מדובר בניסיונות לא הוגנים בלשון המעטה, מצד הקבלן והמבטחת שלו, שמעוניינים להקטין את גובה הפיצוי שמשולם לנפגע, כאשר לעיתים קרובות, סכום כסף זה מהווה את מקור ההכנסה היחיד שעוד נותר לו". דבריו של עו"ד דוד פייל, מומחה לתביעות נזיקין וביטוח, שמייצג נפגעי עבודות בנייה רבים, מקבלים משנה תוקף בהחלטה מהדהדת שנתנה לאחרונה ע"י בית המשפט העליון.
במקרה האמור, מדובר על פועל שהועסק על ידי חברה העוסקת בתחום הבנייה כעובד ניקיון באתר בנייה בעיר בית שמש. בעת שעבד באחד הבניינים באתר, נפל העובד לפתח פיר מעלית לא מגודר מגובה של ארבע קומות וכתוצאה מכך נחבל חבלות גוף קשות שהותירו אותו משותק בפלג גופו התחתון. בית המשפט נאות לקבל את טענת הקבלן כי מדובר בפועל מנוסה שהכיר את האתר והיה מודע לכך שהפיר אינו מגודר. עוד נפסק כי התובע לא התלונן על היעדר הגידור בפני החברה או מי מטעמה, ובחר להמשיך לעבוד במקום חרף סכנת הנפילה. לאור כל זאת, זקף בית המשפט המחוזי בחיפה לחובת העובד רשלנות תורמת בשיעור של 15%, שקוזזה מסכום הפיצוי לו הוא זכאי.
בניגוד למאות התובעים, שקיבלו בהכנעה את פסיקת בית המשפט בעניינם, במקרה האמור, סירב העובד להשלים עם רוע הגזירה והגיש ערעור לבית המשפט העליון. ההחלטה שנתנה הפכה את הקערה על פיה וסיפקה בשורה משמעותית ביותר לכלל עובדי הבניין. השופט ניל הנדל קבע כי מדובר בעובד ניקיון זוטר, שלא ברור מה ההדרכה שקיבל בתחום הבטיחות, ואין לזקוף לחובתו את העובדה שהמשיך לעבוד חרף הסכנה. לדבריו, ניכר כי לא ברור עד כמה הפנים את חומרת הסיכון הנשקף לו. על סמך הכרעות אלה, קיבל בית המשפט העליון את הערעור ופסק כי אין לייחס לתובע רשלנות תורמת כלשהיא.
עו"ד פייל מציין כי פסק הדין שולח מסר מהדהד לכלל הקבלנים בישראל, לפיו לא בנקל תיוחס רשלנות תורמת לעובד שנפגע באתר בניה, כאשר המעביד מפר את כללי הזהירות והבטיחות. לדבריו, בית המשפט העליון קבע, כי יש להבחין בין מקרים שבהם העובד נוטל על עצמו באופן חופשי ועצמאי סיכון בלתי סביר, או שהוא מתעלם מסיכון ודאי, ואותו סיכון גורם לנזק, שבהם תהיה הצדקה לפסיקת אשם תורם, לעומת מקרים שבהם העובד טועה או מוסח בלהט העבודה, או כשמדובר בהתרשלות רגעית הנובעת מהיותו שקוע בביצוע העבודה, שבהם אין מקום לפסיקת אשם תורם.
עוד מוסיף עו"ד פייל, כי לעיתים קרובות קיזוז של 15% בגובה הפיצוי שישולם לעובד מהווה הבדל של שמים וארץ מבחינתו: "מעבר לעובדה כי העובד איבד את כושר השתכרותו, גם משפחתו שתלויה בו נפגעת וחווה שינוי קיצוני כך שיש לעניין השפעה מכרעת ואין להקל בו ראש". כמו כן, הוא מציין כי ראוי שהמעסיקים בכלל, והקבלנים בפרט, ימנעו מלהטיל את המשא על שכמם של עובדים מוחלשים, שאיבדו את כל עולמם בתאונה וזקוקים בנקודה זו יותר מכל לפיצוי כספי שמהווה עבורם אוויר לנשימה.
אולם אין מדובר על הביקורת היחידה של בית המשפט העליון. לאחר מאות הרוגים ומספר רב יותר של פצועים, החליטו שופטי העליון שלא לשתוק יותר, אלא לבטא בצורה ברורה ובאמירה שאינה משתמעת לשתי פנים, את הסתייגותם מהסטטיסטיקה המצערת באתרי הבנייה. בפסק דין מכונן נוסף, ניצל השופט עמית את הבמה כדי לקרוא למערכת המשפט להירתם למלחמה בתאונות העבודה. "התופעה הכואבת של מוות או פציעה חמורה של עובד בניין איננה גזירת גורל, אך היא הפכה זה מכבר לחלק משגרת הידיעות החדשותיות שמגיעות לאוזנינו באופן תדיר", כתב. "גם מערכת המשפט נדרשת לתת דעתה לבעיה חברתית זו, והדרך לצמצם את נזקיה הכואבים עשויה לעבור בנתיבי המשפט הפלילי, המשפט המנהלי והמשפט האזרחי".
עו"ד פייל מסביר: "דברים אלה נשמעים לאחרונה יותר ויותר בבתי המשפט. שופטים רבים מביעים את מורת רוחם מהתנהלות החברות הקבלניות שאינן מקפידות על תנאי הבטיחות בעבודה. הדברים מקבלים ביטוי בפיתוח והרחבה של כללים ועקרונות משפטיים, ובנכונותם הגוברת של השופטים להשתמש בכלים העומדים לרשותם כדי להרתיע מעסיקים ולהילחם בתאונות עבודה".
לסיכום, לטובת העובדים והקבלנים גם יחד: תזכורת בנוגע לחובת הזהירות והאפשרות של הנפגע לתבוע במקרה של הפרתה: האחריות באתר הבניה מוטלת על הקבלן, המעביד או מחזיק המקרקעין, וחלה עליהם חובה מוגברת לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים באמצעות מתן הדרכות בדבר הסיכונים, הנהגת שיטת עבודה בטוחה ושימוש באמצעי מיגון ופיקוח מתאימים. במקרים בהם נפגע עובד בתאונת עבודה בשל רשלנות המעביד, על העובד להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויים. על העובד להוכיח כי המעביד הפר את חובת הזהירות כלפיו, כאשר לא נקט בכל האמצעים כדי למנוע את פגיעתו, בהעדר אמצעי מיגון או הדרכה לקויה או כתוצאה משימוש בציוד פגום. מעבר לכך, היה ומדובר על תאונת עבודה, הנפגע זכאי לקבלת דמי פגיעה וכן למענק חד פעמי או לקבלת קצבה, בכפוף לשיעור הנכות שנקבעה לו.