ענף הבניה, על כל הנגזרות הקשורות אליו בקשר ישיר או עקיף, חווה אתגרים רבים בשנתיים האחרונות. אנחנו אולי שכחנו שהייתה פה קורונה ברגע שנפרדנו מהמסכות, אבל ישנם תחומים רבים שעדיין מושפעים מהתהפוכות שקרו בעולם. אחד מהם הוא תחום התכנון והאדריכלות.
לדברי אדריכל אורי רותם מאורבך הלוי אדריכלים, "אנחנו רואים שינוי ומגמה בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. ישנו מחסור באדריכלים והוא מורגש ביום יום שלנו באופן חד משמעי. יש קשיים בגיוס של כוח האדם בתחום ההנדסה והאדריכלות. אם פעם היה לוקח כמה שבועות לגייס עובד חדש, היום מדובר על כמה חודשים עד שמצליחים לגייס. המצב עוד יותר חמור מחוץ לתל אביב. אנחנו עובדים במחסור של כוח אדם, בתחום שפרח מאוד בשנה וחצי האחרונות, יש יותר עבודה מעובדים".
אז מדוע לבוא ולהיות אדריכל במשרד? "אנחנו נותנים היום דגש מעמיק יותר על רווחת העובד, על סביבת העבודה שלו ועל התנאים", אומר רותם, "היום רואים יותר ויותר שהתנאים והמעטפת הם במקום הראשון ולכן גם באופן טבעי הם מתיישרים עם תחומים אחרים".
"המצוקה החמורה של כוח אדם בכל הענף התכנון נובעת משתי סיבות עיקריות", אומר אדריכל איתי ליננברג ממשרד "ליננברג רוזן" אדריכלים, "הראשונה - פיחות במקצוע האדריכלות, לצד שכר נמוך, גורם לאנשים לברוח לעולמות תוכן אחרים. הם מעדיפים לפנות למקצועות אחרים לדוגמת פיקוח, ניהול או לכיוון ההייטק - הרי שכל והכשרה יש לבוגרי אדריכלות - כך שהמעבר להייטק עבורם הוא פשוט וחלק.
"סיבה נוספת היא שכאשר אתה מחפש אדריכל עם שלוש שנות ניסיון, כמעט לא תיתקל באחד. זהו מצרך נדיר מאוד בשוק בעבודה וכמעט שלא קיים. בשל התנודות הרבות בתחום, הרבה אדריכלים פותחים משרד עצמאי בעת קבלת התעודה. אחת המצוקות ברשויות היא שאין כוח אדם, מה שמוביל לסחבת האיומה. מילא הייתה רק הבירוקרטיה שמשתנה חדשות לבקרים, גם כמות עובדים קטנה ששורדת שם בקושי תחת הלחץ והמעמסה הכבדים מאוד".
אז מה האלטרנטיבות? "אנחנו מחפשים אנשים חרוצים, יצירתיים ובני אדם", אומר ליננברג, "כיוון שהתקשינו למצוא כוח אדם בבתי ספר לאדריכלות, אנחנו מחפשים גם כאלו שלמדו הנדסת חשמל והנדסת מחשבים, הגיעו לגיל מסוים והחליטו לעשות הסבה מקצועית. אנשים עם מוטיבציה, חכמים, ובעלי שפע ניסיון עם מוסר עבודה. אנחנו מאתרים את אותם אנשים שלמדו במיטב הפקולטות, עושים להם הכשרה והתוצאה טובה. לצד זה, מאתרים אנשים שסיימו תואר הנדסאי ומוצאים בהם את הזיקה שלהם לאדריכלות לצד הכישרון הטמון בהם, וגם אותם אנו מחפשים. עד לפני 3-4 שנים המצב היה שונה לחלוטין, החיפוש התמקד באדריכלים בלבד. כיום, אנו חייבים להתאים את עצמנו לכוחות השוק. המחיר הוא כמובן זמן הכשרה ארוך יותר".
ינון בן דוד, בעלים של משרד אדריכלות מצפון הארץ, מוסיף: "מאז ומעולם היה אתגר בגיוס אנשי מקצוע בצפון, אם אלו אדריכלים, מהנדסים וגם הנדסאים. אין ספק שהקורונה והמחסור בתחום העמיקו את האתגר הזה עוד יותר. לשם כך, פתחנו בנתניה שלוחה של המשרד הצפוני שלנו בגולן, כדי שנוכל לגייס עובדים יותר בקלות".
מחסור בעובדים מורגש גם בתחום הבניה, בו מספר העובדים הולך ופוחת, אבל לא רק הבנייה - גם עולם המשלוחים בעייתי יותר. לדברי אייל שימן, מנכ"ל ובעלים של "למינם", האתגר לא פשוט: "ישנה כמות מוגבלת של מכולות בעולם. מחלקת הייבוא שלנו מאוד חזקה ומנוסה ודואגת לעשות מאמצים בשביל לעמוד בלוחות הזמנים. השיטה שלנו היא היערכות עם הזמנות מספיק זמן מראש, שקיפות עם הלקוחות לגבי לוחות הזמנים והתאמה ללוחות הזמנים של המפעלים בחו"ל. בנוסף, אנחנו בקשר יום יומי וצמוד מול המפעלים כדי לוודא שהכול מתקתק, שגם הם משתכללים ועושים מאמצים רבים בשביל לא לעכב ייצור. בין השאר, שימוש במכשירים ופיתוחים מאוד מתקדמים כדי להאיץ את הייצור, קניית מפעלי ייצור גרנית פורצלן חדשים כדי להרחיב ולהגיל את הייצור ועוד".
מעצב הפנים אורון מילשטיין מסכם: "אתגר נוסף בתחום הוא עליית מחירים בכל התחומים הקשורים לבניית הבית ושיפוצו, מה שמצריך התנהלות חדשה בכל מה שקשור לתהליך העבודה. היום נשמעים משפטים כמו "הפלטה לא קיימת, נגמר הדבק במפעל, החומר תקוע במכולה", מה שמאריך את זמן הפרויקט ומצריך חשיבה שונה. כדי לשמור על שגרה אני מזמין את החומרים מראש, כמה שיותר מוקדם. לדוגמא, אם בעבר היינו ממתינים לריצופים מאיטליה פרק זמן של חודש וחצי, היום ההמתנה יכולה להתארך גם ל-3 חודשים ומעלה. עדיף שהמוצרים ימתינו ללקוח ולא שהלקוח ימתין למוצרים. בעבר הייתי עושה תכנית העמדה של הבית, ולאחר מכן מכין תכנית עבודה ואז ביחד עם הלקוח בוחר חומרים ומוצרים, היום אחרי תכנית העמדה, ניגשים מיד לבחור חומרים ורק אז אני מתחיל את תכנית העבודה של הפרויקט".