חשבוניות פיקטיביות בענף הבנייה: כך עובדת השיטה

החשדות כלפי הקבלן עודד שריקי הציפו שוב את נושא החשבוניות הפיקטיביות בענף הבנייה. איך עובדת השיטה, מדוע היא כל כך נפוצה דווקא בתחום הזה, כמה אפשר להרוויח (המון) ומה תפסידו אם תיתפסו? יצאנו לבדוק ולספר

26/05/2022
הרכב שקנה הקבלן עודד שריקי לבתו (תיעוד ברשתותחברתיות לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים)

שעת בוקר לפני כשבועיים בעיר נתיבות. דפיקות חזקות בדלתו של הקבלן עודד שריקי מפרות את השלווה בחווילה שלו. רק מספר ימים קודם לכן, אחזה התרגשות במשפחה לאחר שקנה לבת שלו מתנת יום הולדת 'צנועה' - למבורגיני בעלות של 2.5 מיליון שקלים.

מה חיפשו חוקרי יחידת להב 433 אצל הקבלן הנהנתן? שריקי נחקר במשך כעשר שעות בחשד לעבירות של הלבנת הון והפצת חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים. "אני לא יודע על כל חשבונית וחשבונית שיוצאת מהחברה, אבל אני יכול לומר לכם בלב שלם שאין לי קשר לשום עבריינים", אמר לחוקרים.

האם בסופו של יום, החקירה תבשיל לכתב אישום והאם הוא יורשע? ימים יגידו, וכמובן שעומדת לצידו חזקת החפות, אולם החשד שדבק בו, בהיותו קבלן בניין, אינו מקרי. על פי נתוני רשות המיסים שפורסמו לפני מספר ימים, אחת מכל שלוש חשבוניות פיקטיביות שנתקבלו במהלך שנת 2021, מקורן בענף הבנייה. עוד עולה מנתוניה, כי הפסד המע"מ השנתי למדינה לבדו עומד על כ-2.5 מיליארד שקל ובהערכת הסיכונים הלאומית דורגה הפצת חשבוניות המס הפיקטיביות בין התופעות המשמעותיות ביותר מבחינת סיכון הלבנת ההון. אז איך עובדת השיטה? מדוע רשויות המס מתקשות להתמודד איתה ואילו מהלכים מתוכננים על מנת להקטין את היקפה?

מה יעלו הממצאים בעניינו? עודד שריקי(צילום: ניר פקין)

הרציונל שעומד מאחורי הסיפור די פשוט להבנה, כפי שמסבירה עו"ד מוריה סימן טוב בנימין, מומחית למיסוי פלילי: "עוסק - עצמאי או בעל עסק, שרוצה לשלם פחות מיסים, מגיש לרשויות המס חשבוניות עבור עסקאות שלא התקיימו בפועל. זאת, במטרה להגדיל את ההכרה בהוצאות שלו, ובהתאם להקטין את שיעור המס שיידרש לשלם".

למעשה, היא מסבירה, על-פי חוק מע"מ, בעל עסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב על הכנסותיו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו. מס תשומות הוא המע"מ ששילם בעל העסק בגין רכישת שירותים או מוצרים שביצע עבור העסק. ואולם במקרה של חשבוניות פיקטיביות - כאלה שאינן משקפות כל עסקה או שירות, וכל מטרתן להגדיל את ההוצאות ואת מס התשומות של מקבל החשבונית - לא משולם כל מע"מ, כיוון שלא בוצעה כל עסקה, ולא ניתן כל שירות על-ידי אותו בעל עסק.

עוד בוואלה!

הותר לפרסום: עודד שריקי הוא הקבלן שנחקר בחשד למעורבות בפרשה כלכלית

לכתבה המלאה

ואיך השיטה עובדת בפועל?

יש שלושה סוגים מרכזיים של חשבוניות פיקטיביות, אומר שותפה של סימן טוב בנימין, עו"ד קובי דהן, שעוסק גם הוא במשפט פלילי: "האפשרות הראשונה היא שמעלים המס פותח חברה פיקטיבית רק כדי להגיש חשבוניות פיקטיביות בשמה, כמוכרת או כמשלמת עבור השירות. לעיתים, החברה מהצד השני אכן קיימת ונהנית מעמלה נאה בתמורה לשיתוף פעולה עם עניין החשבונית הכוזבת".

כך לדוגמא, במקרה שפורסם לאחרונה, בעלים של חברת הנדסה נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של כ-34 מיליון שקל, שהונפקו בשנה אחת בלבד. מבקשת המעצר עולה, כי בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מע"מ ירושלים, התעורר החשד כי החברה קיזזה בספרי הנהלת החשבונות שלה חשבוניות מס פיקטיביות בסכום האמור בין השנים 2021-2020.

מי יודע כמה חשבוניות פיקטיביות הוצאו סביב בניינים שקמו(צילום: ShutterStock)

דוגמאות למקרים בהם נכרך שמו של קבלן בחשבוניות פיקטיביות לא חסרות. במקרה אחר, נעצרו שני בחורים צעירים בחשד לקיזוז ולהפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-400 מיליון שקלים, כאשר סכום מס הערך המוסף הגלום בחשבוניות אלו עמד על כ-70 מיליון שקלים. מבקשות המעצר עולה כי השניים, תושבי בני ברק וירושלים, חשודים במעורבות בלא פחות מ -287 חברות פיקטיביות שונות הרשומות במספר תחנות מע"מ ברחבי הארץ.

טעויות קורות? הקבלן התבלבל והוסיף אפס לחשבונית

הסוג השני, מציינים עוה"ד סימן טוב בנימין ודהן, הוא חשבונית המוגשת בגין עסקה שאכן התקיימה - אך הסכום המופיע בחשבונית הוגדל ונופח. כך למשל, במקרה שארע, נתפס קבלן שנהג להוסיף "אפסים" לחשבוניות שקיבל ובמקום הוצאה של 100,000 שקל בחשבונית, דיווח על הוצאה של 1,000,000 שקל. וישנה אפשרות נוספת, מסבירים השניים: חשבונית 'פיקטיבית זרה', כלומר, כזו הניתנת עבור עסקה אמיתית לחלוטין, ושולמה עבורה כל התמורה, אך מי שנותן אותה הוא זר לחברה שמופיעה עליה והוא אינו מורשה להוציא חשבונית בשמה. במקרה זה, מקבל החשבונית משלם את כל המס לנותן החשבונית, אך נותן החשבונית אינו משלם את מס העסקאות, היות והוא אינו קשור לחברה שמוציאה את החשבונית.

כאמור, מדובר על 'מכת מדינה', שמטרידה מאוד את רשות המיסים שמנסה מזה שנים להילחם בתופעה, ללא הצלחה יתרה. לפני מספר ימים, פרסמה הרשות כי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר למאבק בהון השחור, השלים את עבודתו ויגיש את מסקנותיו לממשלה. בין יתר ההמלצות, נכתב כי נשקלת הקמת מערכת טכנולוגית לבקרת פשעים פיננסים: המערכת תשדר בזמן אמת לרשות המיסים כל חשבונית בסכום הגבוה מ- 5,000 שקל. עבור עסקאות חשודות - לא ניתן יהיה לנכות את המע"מ הגלום בחשבוניות. המערכת תסייע במעקב ובקרה של עסקאות בזמן אמת. בכך, מקווים ברשות, תפגע עמוקות באפשרות להתחמק מתשלום מס כדין באמצעות הנפקת חשבונית פיקטיבית, ותצמצם את היקפי ההון השחור וכתוצאה מכך - גם את התשתית הכלכלית לפשיעה בישראל.

החשבונית פיקטיבית אולם הענישה ממשית ביותר

האם זה המהלך שיציל את קופת המדינה מהתופעה הרווחת? ימים יגידו, אולם בינתיים, לא רק רשות המיסים מעלה הילוך במלחמה אלא גם בתי המשפט, שלא מהססים להטיל עונשים כבדים על מורשעים בנסיבות כאלו. המונח "חשבונית פיקטיבית, אגב, אינו מופיע בחוקי המס והוא מהווה מונח משפטי המתאפיין במגוון של סיטואציות ובכללן אלו שצוינו מעלה. לעיתים קרובות, המדינה מגישה כתב אישום בהתאם לסעיף סעיף 117 (ב) לחוק מע"מ - חשבוניות פיקטיביות, שקובע כי עשה אדם מעשה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו - מאסר 5 שנים או כפל הקנס. בנוסף, כיום עבירת חשבונית פיקטיבית כוללת גם היבט של הלבנת הון, דבר שעשוי להוביל לחילוט והחרמה מיידים של חלק משמעותי מההון האישי אותו צבר מבצע העבירה, כך שלא רק הקנס יהיה גדול, אלא אף היכולת לשלמו תפחת משמעותית.

במקום כלא, במקרים מסוימים, אפשר לשלם כופר כסף

לצד האמור, מסבירים השניים כי על פי סעיף 121 לחוק מע"מ, במקרים מסוימים ובנסיבות מתאימות, הנישום ישלם כופר כסף, ובתמורה לא ינוהל הליך פלילי נגדו. מעין " אקסטרה קנס". הטלת כופר כסף היא בעצם חלופה להליך הפלילי, במקרים בהם אדם ביצע עבירות מס. כלומר, על הנישום, מלבד הסרת המחדל, יהיה לשלם סכום כסף נוסף. הטלת הכופר היא בהתאם לשיקול דעתה של רשות המיסים. חשוב לציין, כי הליך זה, ייעשה בהסכמתו של החשוד ובהתאם לנסיבות העבירה. להליך זה יתרונות רבים, בין היתר, העובדה כי מדובר בהליך קצר ויעיל בהשוואה לניהול הליך פלילי מלא. והיתרון הנוסף הברור מאליו הוא הסכומים הנוספים לקופה הציבורית. כמו כן, אותו חשוד אינו מורשע בפלילי ונחסך לו במקרים מסוימים מפח הנפש שבניהול הליך פלילי.

זה יכול להיגמר מאחורי הסורגים? בהחלט. עורכי הדין מוריה סימן טוב וקובי דהן(צילום: יחצ)

וישנו דבר נוסף שעליכם לדעת, מסבירים עוה"ד סימן טוב בנימין ודהן: לכאורה, הסיכון בענישה בגין עבירות אלו מוטל רק על מוציא החשבונית הפיקטיבית, אולם זו טעות - רשות המיסים לא מהססת להגיש כתבי אישום ולנקוט בהליכים פליליים כנגד נישומים שנטען כי ידעו שנותן השירות מסר להם חשבוניות פיקטיביות ובכך עברו עבירה בניכוי תשומות על בסיס חשבונית פיקטיבית. הרשות שואבת את הגושפנקא החוקית לנקוט בהליכים משפטיים כנגד נישומים 'תמימים', היות והפסיקה קבעה רשימה לא סגורה של אמצעי בדיקה שחובה לנקוט על מנת להימנע ממצב של קבלת חשבונית פיקטיבית וניכוי התשומות בגינה. למעשה, הדרישה מהעוסק הינה להראות כי נקט בכל האמצעים על מנת להימנע מקליטת חשבונית שהוצאה שלא כדין.

כך, בין היתר, מצופה מהעוסק לבדוק אם למנפיק החשבונית קיים אישור ניכוי מס במקור, אישור ניהול ספרים, צילום תעודת זהות של האדם שביצע את ההתקשרות בפועל ונתן את השירות,. בנוסף, יש לוודא כי על גבי החשבונית שנמסרת קיים רישום מדויק ופרטני של השירות שניתן לרבות איזה סוג שירות, כמה שעות עבודה, רשימת פריטים שנרכשו וכיוצ"ב, חשבוניות לא מפורטות לא יוכרו על ידי רשויות המיסים ומע"מ לניכוי תשומות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully