הקורונה הביאה למשבר עולמי שליווה גם אותנו בשנתיים האחרונות. האם המגפה לקראת סיום? ימים יגידו, אך המשבר שליווה אותה ללא ספק הסתיים. רואים את זה בנתב"ג, בהיכלי ההופעות, במסעדות ובקניונים. ועם תום המשבר ובוא התיאבון - האינפלציה עכשיו מרימה את ראשה כמעט בכל המדינות המתועשות. אז נכון, יש מדינות בעולם שהאינפלציה בהן היא גבוהה בהרבה לעומת ישראל, אך גם כאן כבר ברור לכולם שהמחירים כלפי מעלה - ובגדול.
בעוד חלק מהישראלים שורפים כסף על טיסות יקרות, מלונות ומסעדות יוקרה - עניין שמקבל משקל רב בתקשורת, קשה לראות את מי שכבר נפגעו ראשונים בתוצאה מעליית המחירים הכוללת - העשירונים התחתונים באוכלוסייה - הקשישים, ניצולי השואה, העולים החדשים והזוגות הצעירים. לא רק מוצרי הצריכה מתייקרים - גם חומרי הגלם לתעשייה ולנדל"ן, שמשפיעים לרעה על כל המחירים במשק. כשמוסיפים לכך את המלחמה באוקראינה, שמשפיעה לרעה גם על מחירי האנרגיה, מקבלים אינפלציה מתמשכת, שבקרוב מאוד תפגע בכולנו.
יש ויכוחים בקרב הכלכלנים האם אינפלציה זה טוב או רע, אבל דבר אחד בטוח - אינפלציה משפיעה לרעה על שוק הנדל"ן וגורמת לעליית מחירים. לא רק בגלל שחומרי הגלם מתייקרים, אלא בשל העובדה שדירות נחשבות למקלט ששומר על ערך ההשקעה בו, ומגן בפני אינפלציה בצורה הטובה ביותר. כשיש אינפלציה, המשקיעים וכל מי שיש לו את האפשרות רצים לקנות דירות, הביקושים גוברים והמחירים עולים ועולים. העלייה מתדלקת את האינפלציה וחוזר חלילה - מעגל קסמים.
203. זה מספר המשכורות הממוצעות שנדרשות לרכישת דירה ממוצעת בשנת 2022. 17 שנות עבודה. המספר הזה בערך הביא לפרוץ המחאה החברתית בישראל, ולכן אין זה פלא שלממשלת ישראל יש אינטרס להילחם במחירי הדיור. מחיר הדירות משפיע גם על גובה המשכנתאות שהציבור לוקח ועל גובה הסיכון של הבנקים, ולכן גם לבנק ישראל יש אינטרס כזה.
הנשק הטוב ביותר למלחמה באינפלציה ובנהירה לדירות הוא העלאת הריבית במשק. הריבית מייצרת כדאיות רבה יותר לחסכונות ארוכות הטווח, היכולות להוות אלטרנטיבה לשוק הנדל"ן, וריבית גבוהה משפיעה לרעה גם על מחיר החזר המשכנתאות - מה שמוריד לכולם את התיאבון לרכוש דירות.
אז נכון, בנק ישראל העלה את הריבית, אך העלאה ברבע אחוז היא נגיעה קלה מדי, שאינה משנה דבר. כל עוד הריבית האלטרנטיבית למשקיע נמוכה מהתשואה על השקעה בדירה - אנשים ימשיכו לרכוש דירות ומעגל הקסמים ימשיך להסתובב סביב עצמו. לכן, כל הססנות של בנק ישראל והאוצר במלחמה באינפלציה תגרום להמשך עליית מחירי הנדל"ן, להמשך עליית המדד, ולכניסה של ישראל למעגל אינפלציוני הרסני.
על מנת שנוכל למנוע את זה יש לקדם שני תהליכים במקביל. ראשית, להמשיך בכל הכוח במאמצים אותם נוקטות הממשלות האחרונות בנושא שינוי יחס ביקוש-היצע בנדל"ן למגורים ובניסיון להביא אותו לאיזון. הביקושים השנתיים הקיימים הם 60 אלף יחידות דיור חדשות, בנוסף לחוסר עבר של כ-150 אלף יחידות דיור. על מנת להגדיל את ההיצע ולאזן אותו לעומת הביקושים, יש לשחרר חסמי בירוקרטיה בפרויקטים של התחדשות עירונית, לתת וודאות לתוכניות התמ"א 38 ולאשר בהקדם את תכנית שקד.
מדובר בהליכים לא פשוטים, שידרשו עבודה רבה ומסונכרנת בין כלל משרדי הממשלה, רמ"י, מנהל התכנון והרשויות המקומיות. במציאות הפוליטית הנזילה הנוכחית - קשה להאמין שזה יקרה, אך אין ספק שזה כורח המציאות.
בד בבד, יש להמשיך ולהעלות את הריבית בעוד 2-4 פעימות משמעותיות. רק אם הריבית תעלה בשנה הקרובה למינימום של 1.5 אחוז, כפי שמצפים בבנק ישראל, נראה כי ניתן יהיה למנוע את תחזית המאקרו של הבנק לעלייה של למעלה מ-3 אחוזים באינפלציה בשנה הקרובה.
על האוצר ובנק ישראל להתעורר ולהבין שגם לסבלנות האזרחים בישראל יש גבול. רק מלחמה חסרת פשרות באינפלציה ובמחירי הדיור, באמצעות התהליכים האמורים לעיל , תשמור על יציבות המדינה והכלכלה. ומוטב שעה אחת קודם.
הכותב הוא מנכ"ל חברת מימון הנדל"ן "רובי קפיטל" (לשעבר מנהל אשראי לא סחיר לנדל"ן בהראל ביטוח)