כבר מספר שנים שנתיבות נמצאת בצמיחה מסחררת; העיר הדרומית עברה מתיחת פנים רצינית, אחרי שהוקמו בה מרכזי מסחר ענקיים, אזורי תעשייה, פארקים ירוקים, שכונות חדשות למשפחות ולזוגות צעירים ועוד. העיר רושמת מאזן הגירה חיובי של יותר מחמישה אחוזים בכל שנה ונחשבת לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של הסכמי הגג שחתמה המדינה עם ערים בישראל בניסיון לטפל באתגרי שוק הדיור.
מדיניות השיווק בעיר היא לייצר היצע גדול של דירות בתמהיל ולשווק את מלוא הכמות המחויבת ע"פ הסכם הגג - 2,000 יח"ד בשנה. על אף ההיצע המחירים בנתיבות ממשיכים לעלות, מה שמושך גם לא מעט משקיעים שמחפשים תשואה נאה להשקעה.
כבר כמה שנים שנתיבות משתייכת לרשימה נוצצת ויוקרתית במיוחד; היא נמצאת בין עשר הערים שמובילות את היקפי מכירות הדירות בארץ, עם עלייה של עשרות אחוזים לעומת העשור הקודם. איך זה קרה, איך קשור הסכם הגג ואילו הפתעות מכינה לנו נתיבות בעתיד הלא רחוק? אלונה שפר - מנכ"לית הסכם הגג בנתיבות, מסבירה בהרחבה.
אלונה, מה מביא משפחות צעירות לנתיבות?
"בנתיבות זוג צעיר יכול לקבל חבילה שלמה של איכות חיים, כולל דירה מרווחת, במחיר סביר ואפשרי", מציינת שפר. "יש בעיר שכונות מפותחת ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות, ממש כמו במרכז הארץ. יש גם פארקים, טיילת, גני שעשועים, מבנה ציבור ולצד כל זה מערכת חינוך 24/7 שמשלבת בין חינוך פורמלי ברמה גבוהה לצד פעילויות שונות כמו תנועות נוער, שיעורי העשרה, תוכניות מדעיות, מכינות ועוד. גם הטבות המס להן זוכים תושבי העיר מושכים זוגות צעירים שמשלמים את המשכנתא לביתם החדש באמצעות הכסף שהם חוסכים. הנגישות התחבורתית הגבוהה מאפשרת גם לאנשים שעובדים במרכז לגור בעיר ולהגיע לעבודה באמצעות הרכבת, שממוקמת בתוך השכונות החדשות במרחק הליכה מהבית שלהם.
האם אנו צפויים לראות מעבר מאסיבי של זוגות צעירים מלב אזור המרכז לנתיבות?
"לדעתי ככל שהמחירים במרכז הארץ יעלו, המונח פריפריה ייעלם מהמפה ואנו נראה יותר ויותר זוגות צעירים מגיעים גם מלב אזור המרכז כאשר הם נהנים מהרכבת והטבות המס. כיום עיקר הזוגות הצעירים מגיעים מבאר שבע, אשדוד ואשקלון, שהפכו אף הן ליקרות. בחו"ל לאנשים אין כל בעיה לנסוע שעה או אפילו יותר עד למקום העבודה שלהם, אבל פה יש סוג של מחסום פסיכולוגי. למה לא לעלות על רכבת, להגיע בתוך שעה למרכז או תוך חצי שעה לבאר שבע ולחסוך המון כסף? בניגוד לערים אחרות בארץ, תחנת הרכבת נמצאת בתוך שכונה ולא מחוץ לעיר, ולכן אין צורך ברכב כדי להגיע לרכבת, שזה יתרון ענק.
בנוסף, ככל שאנשים במרכז ייחשפו למידע על ההתפתחות של הנגב המערבי בכלל ושל נתיבות בפרט כך נראה יותר זוגות צעירים בעיר. נתיבות נמצאת בתנופה אדירה, יש פה הכול - אנשים משכילים ואמידים, שכונות יוקרה, בנייה לזוגות צעירים, חינוך איכותי, דיור מוגן, רכבי יוקרה ואפילו את אחוז הבריכות הפרטיות הגבוה ביותר בישראל. בנוסף מדובר בעיר הטרוגנית; הגיעו אלפי זוגות צעירים והאוכלוסייה כאן מעורבת - שליש חילונים, שליש חרדים ושליש מסורתיים, וכולם מכבדים את כולם. רוב הזוגות הצעירים שהגיעו עשו זאת מבאר שבע, אשקלון ויש גם זוגות שהגיעו ממרכז הארץ, מערים כמו פתח תקווה למשל".
מה מבחינתך ההישגים הגדולים ביותר של הסכם הגג?
"הסכם הגג לעיר כמו נתיבות זו זכייה בפיס", היא המשיכה. "יש ערים במרכז שלא השכילו לנצל או לנהל נכון את הסכם הגג שלהן כי מדובר בפרויקט מורכב מבחינה תקציבית וביצועית. ערים רבות לא הצליחו לממש את פוטנציאל הפיתוח של הסכם הגג ונתקעו בגלל בעיות ניהוליות כאלו ואחרות. בנתיבות, מאז החתימה על ההסכם בשנת 2017, יש התפוצצות גדולה וביקוש אדיר לקרקעות. על כל מכרז שמתפרסם יש 10-15 קבלנים שמתמודדים עליו. שווקה קרקע לבניית 10,000 יחידות דיור בארבע שנים, בחמש שכונות חדשות, זאת נוסף ל-2,500 יח"ד ששווקו טרם הסכם הגג. חלק מהשכונות אוכלסו במלואן וחלקן בשלבי פיתוח ובנייה. בנוסף, בגלל שבעיר יש יותר אנשים, תקציב העירייה גדל וכך יוצא שהתושבים הם אלו שמרוויחים. פתאום אפשר לספק שירותים של עיר מטרופולין, וזו רמת שירות אחרת.
אין ספק שמדובר בהישגים אדירים לעיר, אבל לא פחות מרשימה התנופה שחווה מערכת החינוך בעיר שמשלבת פרויקטים ותוכניות ייעודיות שיזינקו את תלמידי נתיבות ליחידות טכנולוגיות מובחרות ולאקדמיה הישראלית. השנה החל לפעול בעיר מרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי אזורי בשיתוף מכון וייצמן. מדובר במיזם ראשון מסוגו בנגב אותו מקדמים ראש העיר יחיאל זוהר, נשיא מכון ויצמן היוצא ויו"ר הקרן הלאומית למדע, פרופ' דניאל זייפמן וראשי רשויות אשכול נגב מערבי. במרכז שנפתח השנה ילמדו פיזיקה וכימיה ברמה של 5 יח"ל כ-1,500 תלמידי י'-י"ב מנתיבות ויישובי אשכול הנגב המערבי ובעתיד הקרוב יוקם גם קמפוס מרהיב ללימודי מדעים".
איך דואגים שלא יווצרו פערים בין השכונות הוותיקות לאלו החדשות שנבנו במסגרת הסכם הגג?
"במסגרת המשא ומתן לקראת הסכם הגג, ראש העיר יחיאל זוהר הקפיד שהוא יכלול תקצוב של השקעות בשכונות הוותיקות. כמי שנולד בעיר וגדל בה היה לו חשוב שלצד פיתוח שכונות חדשות יוקצו משאבים לשכונות הוותיקות וזה מה שאפשר לנו להשקיע בהן ולשדרג אותן כדי לא ליצור פערים. ראש העיר הקפיד לא ליצור מובלעות של עיר חדשה לצד עיר ותיקה ולכן גם לא נתנו לאזור החדש שם אחר כמו בערים אחרות. כל התפיסה שלו מחברת בין כל אזורי העיר - הוותיקים והחדשים כאחד, וזה בא לידי ביטוי גם בתשתיות הפיזיות. שלושה גשרים מחברים את התנועה בין חלקי העיר וישנם גשרים נוספים להולכי רגל המשולבים בפארק האגם המרהיב המחבר בין העיר הוותיקה לחדשה.
ברמה הפרקטית עוברים שכונה שכונה, משדרגים ומחליפים תשתיות בצורה שיטתית - מדרכות, כבישים, תאורה. יש השקעות אדירות בשדרוג של מרכז העיר הוותיק, אזור השוק הישן שעובר מתיחת פנים וכן מתחמים שלמים באזורים ותיקים, תוך השקעות של עשרות מיליוני שקלים בכל מתחם".
מה היעד הבא של נתיבות?
"קודם כל אנחנו רוצים לעמוד בהסכם. האמת שאנחנו כבר בשיחות עם רשות מקרקעי ישראל על הכפלת ההסכם. נתיבות מסומנת בכל המפות כעיר מטרופולין של הנגב המערבי; היא מובילה במחוז הדרום ואנחנו רוצים שהיא תמשיך לגדול ולהתפתח עם אוניברסיטה חדשה ובית חולים. יש פה גם מהפכה חינוכית, שגולת הכותרת שלה היא שלוחה של מכון ויצמן - בית ספר מדעי לכל ילדי האזור, בהשקעת ענק של העירייה ושל מכון ויצמן שתרם 20 מיליון שקל. אנחנו רוצים להיות כמו אשדוד, לא פחות, ונראה שאנחנו בדרך לשם".
בערים רבות בישראל הסכם הגג לא צלח. מה עושים אחרת בנתיבות?
"יש פה חזון ענק והובלה של מנהיגות מקומית. ראש העיר עובד בזה 24/7 הוא מושקע בזה. הוא מנצל את כל ניסיונו והכוח הפוליטי שלו בשביל להביא תקציבים ולקדם את העיר ויש פה צוות מקצועי", סיכמה שפר.