החורף בעיצומו וכולנו חווים טמפרטורות נמוכות באופן קיצוני בחוץ. אלא, שכאשר אנחנו נכנסים הביתה - חלקנו מרגישים כאילו אנחנו עדיין בחוץ, וחלקנו מרגישים חמים ונעים. ברבים מהבתים בישראל הטמפרטורות לא משתנות בהרבה גם אם מפעילים את המזגנים והתנורים החזקים ביותר.
"הכול קשור לבידוד התרמי של הבית", מסביר תומר הוגן, מומחה לבנייה ומלווה לבנייה ירוקה, "ובידוד קשור לעתים לאיכות הבנייה".
בכנס איכות הבנייה שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת רייכמן, אמר יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, ש"איכות הבנייה בישראל היא נמוכה ביותר, ושאלמנטים כמו בידוד נזנחים ברבים מהבתים". לכן, אומר הוגן, בבואנו לרכוש דירה או לבנות בית בעצמנו, בנוסף לאיכות הארונות במטבח, עלינו לבדוק גם את נושא הבידוד לעומק, כדי לא לסבול במשך שנים ארוכות אחר כך מקור או מחום.
"כדי לשאול את השאלות הנכונות, יש להבין טוב יותר את מושג הבידוד התרמי, כששני החומרים הנפוצים והמוכרים ביותר לכולנו הם בטון ופוליסטירן (קלקר)", אומר הוגן. "הפרמטרים לפיהם בודקים את טיב הבידוד הם מקדמי המוליכות התרמית, שככל שהם גבוהים יותר, כך הבידוד נמוך יותר, ומקדמי ההתנגדות התרמית, שככל שהם גבוהים יותר, כך הבידוד טוב יותר".
לפי הוגן, מקדם המוליכות התרמית של בטון הוא גבוה - 2.1, ואילו של פוליסטירן הוא 0.03 - נמוך בהרבה. "לכן", הוא אומר, "בהנחה שבנינו קיר בעובי של 20 ס"מ, כדי לבודד את עצמנו מהטמפרטורות בחוץ, ההתנגדות התרמית של קיר הבטון תהיה 0.095 - נמוכה מאוד, ושל הקלקר 6.66 -גבוה מאוד. ערך הבטון יצא נמוך מדרישות התקן המקל ביותר לכל אזורי האקלים בארץ, ואילו הקלקר יוצא גבוה מהדרישה המחמירה ביותר".
אז למה לא בונים את כל הבתים בישראל מקלקר? "כמובן שלא די בבידוד תרמי", אומר הוגן. "יש צורך לתת את הדעת לשאר מרכיבי קיר המעטפת, הכוללים מושגים כגון משקל סגולי ויציבות, בידוד אקוסטי, מישקי הבניה והמסה התרמית, שבטון נותן להם את המענה הראוי. התקן דורש משקל סגולי מינימלי לכל מ"ר של קיר מעטפת, בין אם הוא נבנה בבנייה מסיבית מבטון ומוצריו ובין אם בבנייה קלה, מקונסטרוקציית פלדה, פח או עץ. בבניה קלה הבידוד התרמי והאקוסטי ישולב כשכבה בתוך הקיר, בעובי הנדרש, ואילו בבניה מסיבית הבידוד התרמי ישולב בהדבקת לוחות קלקר על גבי הבטון החשוף, על מנת לעמוד בתקן המינימלי. קירות הבלוקים יישארו כפי שהם, והבידוד התרמי והאקוסטי שלהם יכתיב את הבידוד של קיר המעטפת כולו, ולכן צריך לתת את הדעת גם לסוג הבלוקים. הבטון הוא חומר צפוף מאוד ומבודד אקוסטי מעולה, אך בין אלמנטי הבטון במבנה קיימים הבלוקים וביניהם, בדרך כלל, מישקי טיט הלוקים בחסר, עקב איכות בנייה ירודה, מה שגורם ל'גשרי קור', שפוגעים בבידוד".
הוגן מסביר ששילוב נכון בין בטון וקלקר ביחד, בשילוב עם איכות בנייה גבוהה, יעניקו קיר מעטפת מבודד תרמית ואקוסטית, שיעמוד גם בדרישות המסה והיציבות, ושזהו האלמנט החשוב ביותר שיש לוודא. לא תמיד יש לנו את הכלים לעשות זאת, אך עצם שאלת השאלות תיתן לנו תמונת מצב ראשונית, ולקבלן להבין שיש לנו מושג ולו ראשוני, ושקשה יהיה "לעבוד עלינו".
"למי שעדיין לא בטוח, שיטת בנייה שתפתור לו את כל החישובים האלו ותשמור לו על ראש שקט היא שיטת ICF (מערכת בטון מבודדת)", אומר הוגן. "השיטה נפוצה מאוד באירופה ובצפון אמריקה, אך בהרבה פחות בישראל, למרות מזג האוויר הקיצוני ששורר גם כאן בחורף ובקיץ. שיטת ICF מאפשרת ליהנות מערכי הבידוד התרמי של כ-13 ס"מ קלקר, ובמקביל ליהנות מכ-16 ס"מ בטון, שיאפשרו בידוד אקוסטי ויציבות מצוינים. יתרון נוסף של השיטה הוא רציפות היציקה ועיטופה המלא בשכבת קלקר אחידה - דבר המקנה למעטפת בידוד אקוסטי טוב, ובידוד תרמי מעולה, המתאים לכל אזורי האקלים. היציקה עטופה משני צדדיה - פנים וחוץ - ולכן מאפשרת בידוד הן מפני חום והן מפני קור. לשם השוואה, קיר ICF בעובי 29 ס"מ יהיה בעל התנגדות תרמית של 4.37, לעומת וקיר של בלוק איטונג באותו העובי, שיהיה 1.38 בלבד".
אחת החברות הבודדות, והראשונה שהביאה את טכנולוגיית ה-ICF לישראל, היא אייקונקס. "מלבד הנוחות התרמית שמאפשרת השיטה והבדלי הטמפרטורה המשמעותיים בין החוץ לפנים בחורף ובקיץ, אין את בעיית גשרי הקור שיש בבנייה בבלוק עם עמודי בטון, והבידוד הוא רציף", אומר המהנדס הראשי של חברת פוליביד, גיא נני, שאייקונקס היא שותפה שלה, ומייצרת את מוצריה במפעלי פוליביד בארץ. "בבנייה בבלוקים יש 30 אחוז גשרי קור, ואלו גורמים להשפעה שלילית על החימום של הבית, וגורמים לעתים אף לעובש ורטיבות בקירות. בשיטת ICF הבטון עטוף הן חיצונית והן פנימית בפוליסטירן מוקצף, שיש בו 98 אחוז אוויר כלוא, שזה החומר הטוב ביותר לבידוד".