כל מי ששיפץ את ביתו בעבר מכיר את התופעה: דברים קרו לאחר השיפוץ, ליקויים התגלו - ואת הקבלן אין להשיג, או שהוא מתנער מאחריות. כעת אולי תשתנה המציאות. חוק 'אחריות שיפוצים' ביוזמתה של ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה) אמור לעשות לכך סוף.
על פי החוק, שבקריאה הטרומית הצביעו בעדו 50 חברי כנסת לעומת 44 מתנגדים, עבודת שיפוצים בהיקף כספי גדול (החל מ-47 אלף שקל) תחייב את קבלן השיפוצים באחריות של מינימום שנה. החוק חזר לכנסת יותר מ-3 שנים לאחר שנפל בקריאה שלישית בסוף 2018.
בישראל כ-4,000 קבלני שיפוצים רשומים ברישיון 131 ו-131ק. ענף השיפוצים מגלגל כ-17 מליארד שקל בשנה, כשהעבודות הנפוצות בתחום הן אינסטלציה, צבע, ריצוף, פרקטים, נגרות, הריסה וגבס.
"מדובר בחוק צרכני חשוב, בעידן בו ענף השיפוצים תופס תאוצה ויוקר המחייה מרקיע שחקים, ראוי שלאזרח תהיה תעודת ביטוח מסויימת אשר תקנה לו שקט נפשי בהליך השיפוץ ולאחריו. בנוסף הצעת החוק צפויה להגן בעיקר על האזרחים הוותיקים מפני מצבים של עושק ומרמה", אומרת ח"כ שיר.
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, שהיה מדוחפי המהלך, הגיב: "התאחדות קבלני השיפוצים חרטה על דגלה מלחמה בלתי מתפשרת ב"חאפרים" בענף ובהסדרת ענף השיפוצים כולו. חוק אחריות שיפוצים הינו חוק צרכני חשוב וראוי אשר עתיד להיטיב עם מזמיני העבודה וקבלני השיפוצים בישראל".
יש בעיות לאחר השיפוץ. למי פונים?
אם הקבלן לא רשום ברשם הקבלנים, ניתן וצריך לפנות ישירות לבית משפט באמצעות עורך דין, כמובן. במידה והקבלן רשום, אך אינו חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים, יש לפנות ישירות לרשם הקבלנים ואם הקבלן רשום וחבר בהתאחדות קבלני השיפוצים, ניתן לפנות ישירות להתאחדות הן בפנייה אינטרנטית או טלפונית, בהתאחדות יש צוות נרחב של חברי הנהלה לפתרון סכסוכי עבודה ובעיות לאחר שיפוצים שכולל גם מוסד גישור ובוררות בין לקוחות וקבלנים.
עיקר הבעיות בגמר עבודת שיפוץ סביב שלב גמר התשלום הן תוספות מחיר שקבלן השיפוצים דורש, מקדמות או דרישה לתיקונים ולפינישים בסיום העבודה.