בשבועות האחרונים, בעיקר בשל סדרת המערכונים בארץ נהדרת, חדרה שוב לתודעה שאלת הגיוסים בהייטק, אלא שיש עוד ענפים שסובלים ממחסור - בענף הבנייה בכלל, מהנדסים ואדריכלים בפרט.
אז מכיוון שאנחנו ישראלים סקרנים וכסף הוא מה שמעסיק אותנו, נתחיל דווקא מהסוף: מה יוצא לנו מזה?
כמה מרוויח אדריכל?
לפי גורמים בענף, אדריכל מתחיל ישתכר כ- 9000-8,000 שקל בחודש, אדריכל בעל 2-5 שנות ניסיון ירוויח כבר- 9,000-12,000 שקל בחודש ואילו אדריכל בעל תואר שני ו5-10 שנות ניסיון - 15,000-16,000 שקל, כאשר כמובן ישנם הבדלים בין השכר שיקבל אדריכל במרכז לבין השכר שיקבל בפריפריה, שם המשכורות נמוכות יותר.
אז מה קרה בשנה-שנתיים האחרונות? אדריכל אורי רותם מ"אורבך הלוי" אדריכלים מסביר: "אנחנו רואים שינוי ומגמה בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. ישנו מחסור באדריכלים והוא מורגש ביומיום שלנו באופן חד משמעי. ישנם קשיים בגיוס של כוח האדם בתחום ההנדסה והאדריכלות. אם פעם היה לוקח כמה שבועות לגייס עובד חדש, היום מדובר על כמה חודשים עד שמצליחים לגייס והמצב עוד יותר חמור מחוץ לתל אביב. אם היינו מקבלים כמה פניות וקו"ח בשבוע היום, ממש מרגישים טפטוף. אנחנו עובדים במחסור של כוח אדם, בתחום שפרח מאוד בשנה וחצי האחרונות, יש יותר עבודה מעובדים. אם היינו יכולים לקלוט היום חמישה אנשים היינו עושים זאת מייד".
עוד מוסיף רותם: "אנחנו שומעים בשטח על תנועה של אדריכלים צעירים לתחומים אחרים ובריחה שלהם להייטק, ואפילו מקרים שבהם סטודנטים לאדריכלות בכלל לא מתכוונים להיכנס למקצוע אלא ישר פונים לתחומים אחרים, מאחר שיש ממשק בידע של האדריכל שמתאים כמו כפפה ליד למקצועות ההייטק ושם המשכורות בשמיים. זה בהחלט קורץ לאדריכל שזה עתה סיים את התואר.
"חשוב להבין שגם כאשר ישנם תנאים שדומים לתנאים להייטק, אפילו במשרדים מעוצבים, הדרכות, ערבי חברה, מסיבות, שף במטבח, בונוסים על עמידה ביעדים, סכום כספי עבור 'חבר מביא חבר', ישנו קושי בגיוס. כמשרד אדריכלים אנחנו מוצאים את עצמנו היום משקיעים הרבה יותר בתנאים שמסביב על מנת לגייס כוח אדם, אם פעם הסיבות לעבודה באדריכלות היו שליחות, השפעה על הסביבה, יצירה, היום רואים יותר ויותר שהתנאים והמעטפת הם במקום הראשון ולכן גם באופן טבעי הם מתיישרים עם תחומים אחרים".
טלי דראל מ"v5 אדריכלים" מוסיפה: "בישראל חסרים כיום מתכננים בתחום הבניה ובמיוחד אדריכלים. תנופת הבניה גדולה ומספר בעלי המקצוע העוסקים בתכנון ובביצוע מצומצמת ביחס לנדרש. בעוד שחברות קבלניות מייבאות פועלי בניה מחו"ל לא ניתן לנהוג כך במתכננים. אמנם יש המסתייעים בשירותי תכנון הניתנים במדינות אחרות, אבל השירות הזה הוא חלקי משום יש צורך "לגייר" את התוכניות ולהתאימן לסטנדרטים הישראליים.
"אצלנו, משרד גדול המאמן אדריכלים צעירים, העבודה מגוונת ואנו שומרים על אוירה נעימה ואחוה בין העובדים ולכן המצב טוב יותר באופן יחסי, אולם גם אנו נמצאים במצב של חיפוש מתמיד אחר עובדים חדשים".
"מאוד קשה להתברג בצמרת"
לדברי ברברה ברזין, בעלת בי"ס לעיצוב פנים "ברברה ברזין", המחסור שהולך ומסתמן באדריכלים נובע ממגוון של סיבות: "קודם כל, עניין התגמול. אדריכל לומד 5 שנים, 3 שנים הוא עושה התמחות ורק אחרי 10 שנים יכול להגיע לפסגה כלשהי. זהו מקצוע שלא מוערך תרבותית וכספית בישראל. מקצוע האדריכלות הוא כזה שאתה מבשיל לתוכו ומצריך גם ניסיון רב כשבדרך יש הרבה טעויות. באדריכלות מגיעים לשיא הקריירה מאוד מבוגר, מבנים אייקונים בעולם הם של אדריכלים בגיל 80 פלוס. סיבה נוספת - מגה פרויקטים באדריכלות מקבלים רק מקורבים ומאוד קשה להתברג בצמרת".
בתחומים אחרים ישנה תזוזה, וברזין אומרת ששם המגמה חיובית: "יש מחסור במעצבות מצוינות, מה שנכון בכל מקצוע. אני אישית מקבלת בשנה שנתיים האחרונות יותר ויותר בקשות ממשרדים גדולים לבוגרות מצוינות בעיצוב פנים, וגם יש בקשות הולכות וגוברות ממשרדי אדריכלים עם מחלקת פנים. אני כן מרגישה שהקורונה הביאה יותר מודעות בציבור לצורך במעצבת פנים, המודעות היא שהבית הוא חשוב לא כדי שיראה מתוך ז'ורנאל אלא בפונקציונליות שלו ובעיקר בעיקר- בתכנון. וכאן נכנסת המעצבת".