כפי שנוכחנו, שוב, לדעת בשבוע האחרון, קיים סיכוי גדול לרעידת אדמה חזקה בישראל, בעיקר בצפון הארץ ובאילת. מבקר המדינה בדימוס יוסף שפירא פרסם דוח נוקב בעניין מוכנות המדינה לרעידות אדמה, ועדיין לא גובשה תוכנית מיגון.
"קיים סיכוי גדול לרעידת אדמה חזקה בישראל, שבה מאות ייהרגו. השאלה היא מתי ואיפה", אומר ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר, המתמחה בשיווק נדל"ן למגורים ולמסחר, בארץ ובחו"ל, "המדינה בסיכון ולא עושה מאומה כדי להגן על תושביה, על כן אני הציבור חייב לקחת את האחריות לידיים ולאלץ את מקבלי ההחלטות לצאת עם תוכנית". שמול קורא לתוכנית הזאת "מחיר למתגונן", ובמסגרתה יעשו רוכשי דירות פוטנציאליים פתרונות מעשיים למיגון הבתים, בתי הספר וגני הילדים בפני רעידות אדמה.
שמול מציע לבדוק את הנכס לפני רכישה באמצעות מהנדס, להוסיף ממ"ד, להפעיל לחץ ציבורי ועוד (רשימת הטיפים שלו - למטה). אבל לפני שנעבור למיגון האישי, נדבר קצת על חלקה של המדינה בחוסר המוכנות.
"ייתכן שנדרש פיתרון קיצוני"
"תמ"א 38 לא עשתה את העבודה שלה", אומר בני פרי, אדריכל ב-V5 אדריכלים, "היא עשתה התחדשות במרכז הארץ, אבל במקומות בהם באמת יש סיכון לא נעשה כלום. לכן צריך למצוא דרך אחרת. הדרך האחרת היא שהממשלה תחליט על תקציב חיזוק של בניינים באזורי הסיכון, שהמימון שלה יהיה מתוך קרן מתוך הכנסות של שיווק יח"ד בכל רחבי הארץ. תקציב מסוים ילך לערי הסיכון מתוך קריטריונים מאוד ברורים. במקומות שהצפיפות גבוהה יקבל תקציב גדול יותר ובמקום בו הצפיפות נמוכה, תקציב נמוך יותר בהתאמה".
אדריכל אורי הלוי מ"אורבך הלוי" אדריכלים מחזק: "תמ"א 38 הוכיחה את עצמה רק במקומות בהם הנדל"ן חזק ונכשלה בפריפריה הרחוקה. המדינה נדרשת לפתח חלופת תמריץ לחיזוק עשרות אלפי מבנים בפריפריה. ייתכן שנדרש פתרון קיצוני של הקפאת בניה חדשה עד למיצוי מהלכי עיבוי וחיזוק מבנים רעועים".
אדריכל אייל אפל מסכם: "המצב בארץ קטסטרופלי מבחינת המוכנות. יש מעל 80 אלף בניינים שלא תוכננו לרעידות אדמה, כשלפחות 20 אחוזים מתוכם יושבים בפריפריה על השבר הסורי האפריקני. תכנית תמ"א 38 לא הצליחה לטפל בנושא, לא חוזק אף בניין ולא הועברו כספים שהובטחו לצורך העניין. הממשלה יחד עם הרשויות צריכות במהלך חירום לעשות פעולות דחופות כדי להתכונן לאירוע הזה, דרך פרויקטים של פינוי בינוי, התחדשות עירונית והכרזה על בניינים מסוכנים בפריפריה על מנת לזרז את התהליך. המדינה צריכה לקחת את הנושא לידיים שלה ולא להשאיר את זה לשוק הפרטי שלא מטפל בנושא בשל חוסר כדאות כלכלית. יש לפעול לטובת חקיקה דחופה והקמת חברות עירוניות, מנהלת או איזשהו גוף שינהל את הטיפול בבניינים האלו. בידיים פרטיות זה לא יקרה".
אז מה כן אפשר לעשות בלי להיות תלוי במדינה? הנה הטיפים של ניר שמול.
- בדקו את הנכס לפני שרוכשים אותו - לפני שרוכשים דירה חשוב להביא מהנדס שיבדוק את הבניין, האם עבר חיזוקים נגד רעידות אדמה. מי שמתגורר בבניין שנבנה לפני שנת 1980 קרוב לוודאי שהבניין לא עבר חיזוק וצריך לדאוג לכך.
- הוסיפו ממ"ד לדירה- ממ"ד הוא לא רק הגנה מפני טילים הוא גם הגנה מפני רעידת אדמה, ושהות בו בזמן הרעידה מגינה על הדיירים. בניינים שנבנו לאחר שנת 1990 הם כבר ממוגנים.
- העלאת הנושא למודעות ציבורית - אנו עדים לחוק הפונדקאות והאפליה שעבר בכנסת וגרר הדים רבים. נושא רעידות האדמה לא פחות חשוב, מדובר בחיי אדם! צאו לרחובות והילחמו עבור הביטחון שלכם.
- רתמו את הנהגת ההורים - הפעילו לחץ ציבורי זה החיים שלכם ושל ילידכם לפני חינוך, לפני מחיר למשתכן, לפני פונדקאות ועוד.
- בחירות ברשויות המקומיות - אנו בשנת בחירות ברשויות המקומיות, תפעילו לחץ על המועמדים בערים בהן אתם מתגוררים. תדרשו שמצע הבחירות שלהם יעסוק בנושא הגנה מפני רעידות אדמה ולא רק בטבריה או באילת, זה יכול לקרות בכל מקום בארץ.
- בדקו את הגן ובית הספר לפני ההרשמה - חשוב לבקר בגן או בבית הספר הסמוכים לדירה אותה אתם רוצים לרכוש ולוודא שהם ערוכים בפני רעידות אדמה, לדבר עם הגננות או המורות לשאול שאלות, אין טוב ממראה עיניים.
- למתגוררים בקומות הגבוהות - בזמן רעידת אדמה כאשר נמצאים בקומה גבוהה ואי אפשר להתפנות מהבניין תוך שניות, מומלץ להיכנס למרחב מוגן או לחדר המדרגות. במקרים שגם אלה אינם זמינים, ניתן להסתתר מתחת למשקוף דלת או שולחן.