מגדלים. אנשים אוהבים לגור במקום גבוה, להשקיף על הנוף, תוך שהם בונים על כך שיקומו בבוקר, יפתחו חלון ויראו מולם את הים. האם התכנון והעיצוב של דירות במגדלים שונה ואם כן - במה? איך מכניסים את הנוף למגדל או מטשטשים את הדירה שממול? ומה לגבי הצפיפות? בדקנו עם אדריכלים ומעצבים.
לדברי אדריכל בני פרי מ-V5 אדריכלים, "מגדלים הם מבנים שנועדו לדורות. לא מחליפים מגדלים כל כך מהר ולכן הם צריכים להיות בנויים כך שיחזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה מאד, ואני מדבר על מאות שנים. האמפייר סטייט בילדינג שעומד כבר קרוב ל- 100 שנה ולא חושבים להחליף אותו באחר כי אין צורך בכך. בבניית מגדל צריך לשקול את כל השיקולים כדי שיוכלו לעמוד באופן יעיל ונכון. החזיתות, למשל, צריכות להיות 'נצחיות', וכך גם השלד. אלה צריכים לאפשר קיים ארוך ואחזקה נוחה".
פרי מסביר כי המגדל צריך להיות גמיש לשימוש, משום שלא ניתן לדעת מה יהיו השימושים העתידיים בו. "סביר להניח שגם צורת המגורים בעתיד תהיה שונה מזו שהורגלנו אליה עד כה", הוא מסביר, "ככל שהבניין יהיה גמיש יותר, כך אפשר יהיה להתאים אותו בקלות רבה יותר לשימושים העתידיים. במגדל אנחנו רוצים כמה שיותר שהחזית תאפשר לנו נוף ואור לחדרים שאנחנו נמצאים בהם רוב הזמן. לכן במגדל, נכון למקם את החדרים העיקרים, חדרי שינה, עבודה וחדרי מגורים בחזית".
מגדלים מרובי שימושים
פרי מציין כי ברגע שאנחנו ממקמים שירותים או מטבחים בחזית הדירה אנחנו יוצרים בעיה לדורות, כי הם גוזלים חזית יקרה המכניסה לדירה אור ונוף. המיקום הנכון של השירותים והמטבח במגדל הוא בקרבה למערכות מרוכזות של הבניין, כלומר - בצמוד לגרעין, שבו ניתן להעביר מערכות אנכיות כמו צנרת מים וביוב והזנות חשמל ותקשורת. מערכות, אליהן ניתן לגשת לצורך טיפול ואחזקה מהגרעין. זאת - למרות שזו אינה גישה רווחת אצל הישראלים שרגילים שמטבח ושירותים מקבלים אוורור טבעי. שאר החלל של הקומה צריך להיות פתוח. כך גם נשארת גמישות תכנונית ומתקבלת אופציה להקטין ולהגדיל דירות במגדל מבלי לעשות מהפכות.
"המגדלים במרכזי הערים הם מרובי שימושים ואותם צריך לארגן כך שנשמרת איכות החיים של הדיירים", הוא אומר, "לפיכך, הם ייהנו מכניסות נפרדות, מגרעינים נפרדים, וממערכות נפרדות ובדרך כלל ימוקמו בראש הבניין כדי למנוע חיכוך עם שכנים מסחריים מעליהם. התכנון העירוני חייב להיות רגיש לסביבה בעת תכנון מגדלים. המרחב הציבורי צריך להיות פרופורציוני ומתאים לשימוש האדם. לפיכך יש ליצור דופן עירונית בעלת מידות אנושיות ואילו המגדלים צריכים להיות ממוקמים במרחקים סבירים ובצורה חכמה. מגדלים קרובים מדי זה לזה גורמים נזק לכל המרקם של העיר. המרחק האידאלי בין מגדלים הוא פונקציה של גובהם: ככל שהמגדל גבוה יותר, כך המרחק מהמגדל השכן צריך להיות גדול יותר".
מעצבת הפנים קרן גנס מסבירה איך מתמודדים עם צפיפות: "משתמשים בהצללות שקופות וחכמות, הצללות מאוד עדינות ולא אטומות המאפשרת שקיפות מלאה כלפי חוץ, אך לא ניתן לראות מה קורה בפנים הבית. ניתן להשתמש גם בווילונות דקורטביים או הצללת גלילה עדינה, וילונות פשתן או בדים טבעיים שקופים שנותנים פרטיות, אך לא מסתירים את הנוף.
"בנוסף, במגדלים ניתן לרצף את המרפסת בריצוף המדמה רחוב, ולהוסיף עצים וצמחיה נוספת שיאפשרו כניסת אור אך גם יתנו מיסוך וטשטוש לשמירה על פרטיות. כך שגם בקומה ה-20 או ה-40 תוכלו לקבל את ההרגשה של מה שקורה למטה".
לדברי אדריכלית מרינה רכטר רובינשטיין מ- ReMa אדריכלות, "תכנון נכון של הריהוט בחלל המרכזי וגם בחדר השינה הוא אקוטי במגדלים. חשוב לתכנן ישיבה אל מול הנוף והאור, בצורה כזו שהשמש לא תאפיל על הטלוויזיה ובחדר השינה, שנוכל לפקוח עיניים אל מול האור והנוף ולא עם הגב אליו. דירות מסך הן נהדרות במגדלים, ולרוב ממוקמות במקומות בהם גם נשקף נוף יפה מהחלון. בדירות כאלו החשיפה לשמיים היא גדולה והתחושה של הבית פחות מאפילה עלייך שאתה נמצא אי שם במגדל גבוה".