במדינת ישראל קיימים מספר רב של קשישים בעלי דירות, אך למרבה הצער לחלקם הגדול אין מספיק הכנסות וכספים לצורך מימון המחייה השוטפת וההוצאות הנלוות שהופכות ליקרות מיום ליום. ע"פ דוח של בנק ישראל לשנת 2020, כמעט מחצית מהקשישים חוששים מאוד למצבם הכלכלי.
מודל כלכלי חברתי שפיתח אלון ברץ, עו"ד ויזם חברתי, מאפשר לקשישים למכור את ביתם, להישאר לגור בו לשארית ימי חייהם ובמקביל להנות מכספי המכירה. מודל "ירושה עצמית" נוצר על מנת לייצר פתרון כלכלי וחברתי לצרכיהם של בעלי דירות בגיל השלישי, ע"י הציבור - ולא ע"י הבנקים וחברות הביטוח. העסקה יוצרת השקעת נדל"ן ייחודית ואטרקטיבית בעלת תשואה חברתית ובמקביל תשואה פיננסית.
על פי המודל הזה, בעלי דירות בגיל השלישי מוכרים את דירתם לפי שוויה כדירה תפוסה, כאשר נשארת להם זכות המגורים בדירה לכל החיים ואף את הזכאות לקבל את דמי השכירות מהדירה בכל תקופת חייהם (לדוגמא, במידה וירצו לעבור לדיור מוגן). הקשיש נשאר בביתו, מקבל סכום כסף גדול מאוד למחייתו או כדי לעזור למשפחתו ואף יכול להפקיד את הכספים או חלקם בתוכניות פיננסיות שונות שיתנו לו קצבה חודשית קבועה לכל החיים. כספי המכירה יעניקו למוכר חופש כלכלי ויחד עם זאת בטחון מוחלט בנוגע למקום מגוריו.
עו"ד אלון ברץ מסביר: "מודל 'ירושה עצמית' נבנה במיוחד על מנת להושיט יד לאוכלוסייה המבוגרת בחוזה המגן על האינטרסים שלה, ויחד עם זאת מציע לציבור המשקיעים השקעה אטרקטיבית לטווח ארוך. המודל מציע לאוכלוסיית הגיל השלישי להיות 'היורשים' של עצמם באופן שהם ייהנו בחייהם מכספי מכירת ביתם תוך שמירה על זכות המגורים - ובכך יזניקו את איכות חייהם וימקסמו את ההנאה מרכושם".
לרוב, העסקאות נעשות החל מגיל 70, כאשר ניתן לקבל בין 40%-60% משוויה של הדירה בשוק החופשי. לטענת עו"ד ברץ, מדובר במוצר היחידי שנותן אלטרנטיבה להלוואת "משכנתא הפוכה" ובעל יתרונות רבים עליו (קבלת תמורה גבוהה יותר, חיסכון בריביות ועמלות לחברות הביטוח וכו').
כאן כדאי להסביר מהי משכנתא הפוכה. מדובר במוצר שנותן הלוואה על חשבון הבית, כאשר לרוב תשלום ההלוואה בתוספת ריבית גבוהה (כ-5.5%) והצמדה למדד משולמת אחרי לכתו של הלווה (הלוואת בלון שיוצרת ריבית דריבית). לכן, בדרך כלל אין בה החזרים חודשיים כמו במשכנתא רגילה.
איך נוצר המודל?
"הכול התחיל כאשר לקוחה בת 75 שמתגוררת בתל אביב, פנתה אלי לאחר שהתעניינה לקחת הלוואת משכנתא הפוכה מחברת ביטוח גדולה", מספר עו"ד ברץ, "חברת הביטוח הציעה ללקוחה רק 30% מימון על שווי הבית - וזאת בהתאם לטבלה שקובעת את אחוז המימון שניתן לקבל, לפי גיל הלווה. סכום זה היה נמוך מאוד, והלקוחה חששה שלא יספיק לה למימון הוצאות המחייה השוטפות ולשיפור איכות החיים, לכן חיפשה חלופות אחרות. לבסוף הלקוחה מכרה את דירתה במודל ירושה עצמית ב-50% משוויה בשוק - כאשר במשכנתא הפוכה הייתה מקבלת, כאמור, רק 30% מימון. לאחר העסקה הלקוחה ממשיכה לגור וליהנות מהדירה שהיא רגילה אליה - עניין חשוב מאוד לבני הגיל השלישי, שאינם אוהבים שינויים ומעדיפים להישאר לגור במקום מגוריהם ובסביבה אליה התרגלו כל השנים.
עו"ד ברץ אומר כי חקר את הנושא לעומק. הוא גילה הסדרים שונים במדינות רבות בעולם כגון: ארה"ב, צרפת, גרמניה, איטליה, בלגיה וכו'. במדינות אלה בדרך כלל העסקה מורכבת מתשלום מקדמה נמוך (כ-20%) והתחייבות לשלם קצבה חודשית לכל החיים, בהתאם לשווי הדירה ולגילו של המוכר. בצרפת, לדוגמא, אנשים בגיל השלישי מוכרים את ביתם במודל שנקרא Viager. סיפור צרפתי מפורסם הוא על ז'אן לואיז קלמן - האישה המבוגרת בעולם, שחתמה על חוזה Viager כאשר הייתה בת 90. הקונה הלך לעולמו לפניה ויורשיו היו מחויבים להמשיך לשלם לה קצבה חודשית לכל ימי חייה. בסופו של דבר הם שילמו יותר מכפול על הדירה.
הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד ועוד ארגוניים ציונים אחרים בעולם מבצעים עסקאות דומות ליהודים בחו"ל, ע"י כך שהקרן מתחייבת לשלם להם בכל חודש קצבה חודשית, לכל ימי חייהם - ובתמורה הקרן מקבלת את הדירה כתרומה אחרי לכתם.