תחזיקו חזק: רק כך תמוזער בעיית הבניניים הקורסים

סכנת הקריסה נהנית מכותרות בשנה האחרונה, אך זהו רק חלק קטן מהסיכונים הקיימים בבתי מגורים. רוב התושבים אינם מודעים כלל לסיכונים רבים שיש כיוון שהמודעות לא הועלתה מעולם בפומבי

אדריכל בני פרי, טור אורח
29/12/2021
בווידאו: תיעוד קריסת הבניין בחולון (צילום: ספיר לוי, תיעוד ברשתות חברתיות לפי חוק סעיף 27 א' לחוק היוצרים)
בישראל בונים בכל שנה בממוצע למעלה מ-40,000 דירות. בתי המגורים החדשים הולכים ונעשים מורכבים יותר ויותר, אבל אין כל חוק או תקנה המחייבים לתחזק אותם

בעיית המבנים המסוכנים נמצאת על השולחן כבר ממחצית שנת 2021, אך היא רצופה בעיות וסחבת. אחת הבעיות בטיפול בבעיית המבנים המסוכנים זו כיום היא הכדאיות הכלכלית של היזמים בפרויקטי "פינוי בינוי", שהם הפיתרון לנושא, ויחד איתה מגיעים הביורוקרטיה והזמן הרב שלוקח לאשר כל תכנית. נכון שבשנה האחרונה האיצו הרשויות את הטיפול בבניינים מסוכנים, אך התהליך הוא עדיין ארוך ואין טיפול מידי. בנוסף, בישראל 2021 עדיין אין יישום של הפתגם הידוע "סוף מעשה במחשבה תחילה" - אין מנגנון ממסדי מוסמך, הדואג לאחזקה ולשלמות של בניינים בכלל ובנייני מגורים בפרט.

בישראל בונים בכל שנה בממוצע למעלה מ-40,000 דירות. בתי המגורים החדשים הולכים ונעשים מורכבים יותר ויותר, אבל אין כל חוק או תקנה המחייבים לתחזק אותם. המשמעות היא ששום דבר לא ימנע את ההידרדרות שלהם. אמנם הם מועדים להתמוטטות פחות מבנייני שנות ה-50, בשל השיפור באיכות שלד הבניין ובדרישות התקנים המשמשים את עולם הבניה, אולם הסכנה המרחפת עליהם אינה פחותה מזו המרחפת על הבניינים הישנים.

ישראל זקוקה לחוק אחזקה המחייב כל בית מגורים בישראל להפעיל מתחזק מקצועי שישמור על הבית. כדי שאפשר יהיה לתחזק את הבתים שלנו כראוי, יש להסדיר חוקים ותקנות מתאימים: חוק אחזקה שיקבע את החובה לתחזק כל בנין מגורים בארץ ואת הדרך לעשות זאת, עדכון של תקנון הבית המשותף שנכתב בשנת 1969 ולא הותאם לחידושים בעולם הבניה, קביעת ייחוד פעולות למתחזקים, קיום מסלול אקדמי להכשרת מהנדסי אחזקה ומערכת קורסים מקצועיים למתחזקים, קביעת מסלול ביטוח מתאים שישמור על הבית המשותף ועל דייריו והסדרת קרן התחדשות בניינים וקביעת אופן שמירתה בבנקים.

עוד בוואלה!

כך תוכלו לבחור שמן זית איכותי

בשיתוף יד מרדכי
פינוי בינוי זה נחמד, אבל אין חצי דרך(צילום: סטודיו V5)

לרעידות אדמה יש יחסי ציבור

אם אין מי שיודע כיצד לתחזק את המערכות האלה או לדאוג לקיומן, בל נופתע אם אנשים ימותו מהרעלת CO או יטבעו במרתפים מוצפים כפי שאכן קרה בעבר

במסגרת הרגולציה המקיפה הזאת, רצוי לקבוע הכרה בהוצאות הבית המשותף על ידי מס הכנסה. זו הדרך הנאותה של המדינה להשתתף במאמץ לשמור על התשתית ולמנוע את הצורך לקיים "פינוי-בינוי" כל כמה שנים, שהרי יש גבול לפטנט הישראלי הזה שבו נותנים בחינם דירות חדשות למי שלא תחזק את דירתו במשך עשרות שנים. הפטנט הזה עולה, בסופו של דבר, למשלם המיסים הרבה יותר מאשר תשלום דמי אחזקה נאותים באופן קבוע.

נדמה עוד שסכנת הקריסה נהנית מכותרות בשנה האחרונה, אך זהו רק חלק קטן מהסיכונים הקיימים בבתי מגורים. רוב התושבים אינם מודעים כלל לסיכונים רבים שיש כיוון שהמודעות לא הועלתה מעולם בפומבי. כיום יש תקנות המחייבות רק בדיקה ותחזוקה של מערכות כיבוי אש, אבל האם מישהו יודע על הסכנה המרחפת על המשתמשים במרתפי חניה מפליטת גזי CO? מי יודע שבכל מרתף מודרני יש משאבות טבולות שאמורות להציל חיים כשהמרתפים מוצפים?

אם אין מי שיודע כיצד לתחזק את המערכות האלה או לדאוג לקיומן, בל נופתע אם אנשים ימותו מהרעלת CO או יטבעו במרתפים מוצפים כפי שאכן קרה בעבר. אפשר לומר כי לרעידות אדמה עשו יותר יחסי ציבור ולכן כולם מכירים את תמ"א 38. אמנם קיים בישראל תקן 1525 לאחזקת בתי מגורים, אבל אין חוק או תקנה המחייבים לפעול על פיו.

הלוואי ש-2022 תביא איתה בשורות מרעננות בתחום וש-2.68 מיליון הדירות הקיימות בישראל יהיו מתוחזקות על פי חוק ולא בהתאם לרצון הטוב ולחוסר היכולת הכספית של בעליהן. בנושא הזה אין "חצי דרך". הפתרון צריך להיות מלא וטוטאלי כפי שראוי לבית שצריך להתקיים במיטבו לדורי דורות.

בני פרי הוא אדריכל שותף בחברת V5 אדריכלים

  • קריסת בניין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully